קב הישר/כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אִיתָא בַּגְּמָרָא דִּבְרָכוֹת: תְּפִלּוֹת — אָבוֹת תִּקְּנוּם. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אַבְרָהָם תִּקֵּן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, כְּנֶגֶד זֶה תִּקְּנוּ "מָגֵן אַבְרָהָם". יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה, כְּנֶגֶד זֶה תִּקְּנוּ לוֹמַר "מְחַיֵּה מֵתִים". יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, כְּנֶגֶד זֶה תִּקְּנוּ "הָאֵל הַקָּדוֹשׁ". וְלָכֵן כָּל הַבְּרָכוֹת עַל שֵׁם שָׁלשׁ בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת נִקְרְאוּ, וְאָבוֹת תִּקְּנוּ אוֹתָן. וְלָכֵן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִזָּהֵר לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל פָּנִים תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּכַוָּנָה. אָמְנָם בַּעֲבוּר טֹרַח שֶׁל אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל לָאו כֻּלֵּי עָלְמָא גְּמִירֵי בְּכַוָּנַת הָעֹמֶק לְהִתְפַּלֵּל. וְעַל כָּל פָּנִים יִלְבַּשׁ הָאָדָם חֲרָדָה וְיִרְאָה גְּדוֹלָה בְּאָמְרוֹ: "אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב", כִּי גָּדוֹל זְכוּתָן מְאֹד, וּתְפִלָּתָם מְקַיְּמִים אוֹתָנוּ בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה.
וְאִיתָא בַּזֹּהַר, פָּרָשַׁת וַיְחִי: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כַּמָּה אֲטִימִין בְּנֵי עָלְמָא, דְּלָא יָדְעִין בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא, וְהֵיאַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִשְׁתַּכַּח עֲלַיְהוּ בְּכָל יוֹמִין וְעִדָּן, וְלֵית מָאן דְּיַשְׁגַּח. תְּלַת זִמְנִין בְּיוֹמָא עָאל רוּחָא חֳדָא בִּמְעַרְתָּא דְּכַפִּילְתָא וְנָשִׁיב בְּקִבְרֵי דְאַבְהָתָנָא וְאִתְחַיָּן גַּרְמַיְהוּ וְקַיָּמִין בְּקִיּוּמָא. וְהַהוּא רוּחָא וְכוּ', וְטַלָּא נָחִית, וּמִתְעָרַן אֲבָהָן. תָּאנָא: הַהוּא רוּחָא נָחִית בְּדַרְגִּין יְדִיעַן, דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא, וּמָטוּ לְגַן עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן וּבְבֻסְמִין דְּגַן עֵדֶן שָׁאט הַאי רוּחָא וְעַיֵּל בְּפִתְחָא דִּמְעַרְתָּא. כְּדֵין מִתְעָרִין הָאָבוֹת וְאִמָּהוֹת וּמְצַלְיָן עַל בָּנַיְהוּ, וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא נוֹתֵן מַיִם עַל יְדֵיהֶן קֹדֶם תְּפִלָּתָן, וְשָׁלשׁ פְּעָמִים הֵן מִתְפַּלְּלִין בְּכָל יוֹם עַל יִשְׂרָאֵל, וּבְכָל פַּעַם נוֹתֵן אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב מַיִם עַל יְדֵיהֶם וְכוּ'. עַד כָּאן.
מִזֶּה תִּרְאֶה כֹּחַ קְדֻשַּׁת הַנְּטִילָה שֶׁקֹּדֶם הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לִתֵּן וְלִצֹּק מַיִם עַל יְדֵי הָאָבוֹת. עַל כֵּן צָרִיךְ הָעוֹלָם לְהִזָּהֵר, שֶׁיִּתֵּן אָדָם כָּשֵׁר מַיִם עַל יְדֵי מִי שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל, וְלֹא עַל יְדֵי רָשָׁע, כְּשֶׁנּוֹטְלִין לַתְּפִלָּה.
וְנַחֲזֹר לָעִנְיָן שֶׁהִתְחַלְנוּ לְדַבֵּר בִּזְכוּת הָאָבוֹת, שֶׁהוּא גָּדוֹל בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כָּל מִי שֶׁזּוֹכֵר הָאָבוֹת בִּתְפִלָּתוֹ בְּכַוָּנָה הוּא עִנְיָן חָבִיב מְאֹד, וּמְסֻגָּל בְּכָל עֵת צָרָה שֶׁיַּגִּיעַ, חַס וְשָׁלוֹם, לְאֵיזֶה אָדָם; כֵּיוָן שֶׁתְּפִלָּתוֹ הִיא בְּכַוָּנָה וּמִתּוֹךְ עֹמֶק הַלֵּב, וְאוֹמֵר: רִבּוֹנוֹ דְּעָלְמָא, זְכֹר בְּרִית אָבוֹת וְאִמָּהוֹת וְהַשְּׁבָטִים; בְּאֹפֶן וּבִתְנַאי שֶׁלֹּא יָפֵר בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ, אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ בְּתָמִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמְסֻגָּל תְּפִלָּה זוֹ מְאֹד לַאֲנָשִׁים צַדִּיקִים וּתְמִימִים. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם הָאָדָם מְסַלֵּף דַּרְכּוֹ, וְלֹא נָהַג עַצְמוֹ כְּמוֹ הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּמִתְנַהֵג עַצְמוֹ בְּגַאֲוָה וְאוֹחֵז מִדַּת הַקִּנְאָה וְחוֹמֵד מָמוֹן שֶׁאֵינוֹ שֶׁל ישֶׁר וְהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי זִמָּה, חַס וְשָׁלוֹם, כְּדַאי הוּא שֶׁיֵּבוֹשׁ וְיִכָּלֵם אַחַר צֵאת נִשְׁמָתוֹ.
עַל זֶה הִתְפַּלְּלוּ הַקַּדְמוֹנִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁלֹּא נֶחֱטָא וְלֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם מֵאֲבוֹתֵינוּ. וּבִשְׁבִיל הַבּוּשָׁה לֹא יוּכַל לָבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, כִּי נִשְׁמָתוֹ הִיא עַרְטִילָאִי, בְּלֹא לְבוּשׁ, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר שָׁם: תָּא חָזִי: וַי לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא, דְּמִסְתַּכְּלִין וְלָא יָדְעִין וְלָא אִשְׁתְּמוֹדָעָן עַל מַה קַּיָּמָא עָלְמָא וְכוּ', דְּמִכָּל פִּקּוּדָא דְּאוֹרַיְתָא עָבְדִין לֵיהּ לְבוּשׁ יָקָר לְהַאי עָלְמָא, וְכֻלְּהוּ אִצְטָרְכִין לֵיהּ לְבַר נָשׁ, וּמִן כָּל יוֹמָא דְּעָבַד עוֹבְדִין טָבִין נַעֲשִׂין הַלְּבוּשִׁים. וְאִיתָא שָׁם: רַבִּי יְהוּדָה סָבָא אִתְרַגִּישׁ בְּדַעְתָּא. יוֹמָא חַד אַחֲזֵי לֵיהּ בְּחֶלְמִין דְּיוּקְנָא מִנְּהוֹרָא דִּילֵיהּ, דַּהֲוֵי נָהִיר לְאַרְבָּעָה סִטְרִי. אָמַר לְהוּ: מַאי הַאי? אַמְרִי לֵיהּ: דָּא הוּא לְבוּשֵׁי דִּילָךְ הוּא לְדִיּוּרָא הָכָא, וּמֵהַאי יוֹמָא הֲוֵי חֲדֵי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא רוּחִין דְּצַדִּיקַיָּא יַתְבִין בִּלְבוּשֵׁיהוֹן דָּרִין דָּרִין בְּגַן עֵדֶן וּמְשַׁבְּחִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּיקָרָא עִלָּאָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תְּהִלִּים קמ, יד): "אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ, יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ". וְזֶהוּ מִדַּת הַצַּדִּיקִים, אֲשֶׁר הֵן תָּמִיד חֲרֵדִים וִירֵאִים וּמִתְיָרְאִים שֶׁלֹּא לְקַבֵּל בִּזָּיוֹן בָּעוֹלָם הַבָּא מִמַּעֲשֵׂיהֶם, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכָל מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים יֵחָשְׁבוּ בְּעֵינֵיהֶם כְּטִפָּה מִן הַיָּם נֶגֶד רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם.
גַּם מִדַּת הַצַּדִּיקִים לְהוֹכִיחַ אֶת הָרְשָׁעִים, בִּרְאוֹתָם אֵיזֶה חִלּוּל ה', אוֹ מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים אֲשֶׁר הֵם מַרְעִישִׁים לִבְנֵי אָדָם, אַף שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ פֶּן יִרְדְּפוּ אַחַר הַמּוֹכִיחַ בִּרְדִיפָה מְסֻכֶּנֶת, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יַרְאֶה לוֹ פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת, כִּי אִם פָּנִים זוֹעֲפוֹת, שֶׁמֵּבִין בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּעֲשָׂיו אֵינָם יְשָׁרִים בְּעֵינָיו, וְיִצְטַעֵר בְּלִבּוֹ עַל מַה שֶּׁזֶּה הָרָשָׁע מַכְעִיס אֶת בּוֹרְאוֹ, וּבִלְבָבוֹ יְבַקֵּשׁ, שֶׁיַּהֲפֹךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָבוֹ וְיַטֵּהוּ לְדֶרֶךְ הַיִּרְאָה. וְזֶהוּ חִיּוּב לְעַבְדֵי ה' הַנֶּאֱמָנִים, לְהוֹכִיחַ אֶת הָרְשָׁעִים וּלְהִצְטַעֵר בְּרוֹאָם אוֹ בְּשָׁמְעָם רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם שֶׁל הָרְשָׁעִים. וְעִנְיַן זֶה הוּא מְבֹאָר בַּזֹּהַר שָׁם, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִצְחָק אָזְלֵי כַּחֲדָא בְּאוֹרְחָא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כְּתִיב (מִשְׁלֵי לא, כא): "לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג, כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבוּשׁ שָׁנִים". הַאי קְרָא רַבִּי חִזְקִיָּה חֲבֵרֵנוּ אוֹקִים בֵּיהּ. דְּאָמַר: דִּינָא דְחַיְּבָא הוּא תְּרֵיסַר יַרְחִין. פַּלְגָּא מִנַּיְהוּ אִיתְדִין בְּחַמִּין, וּפַלְגָּא מִנַּיְהוּ בְּתַלְגָּא. בְּשַׁעְתָּא דְּעָאלִין לְנוּרָא, אָמְרוּ: דָּא הִיא גֵּיהִנָּם וַדַּאי! עָאלִין לְתַלְגָּא, אַמְרֵי: דָּא חֵרוּפָא דְסִתְוָא (פֵּרוּשׁ: קְרִירוּת הַחֹרֶף). וְהָרְשָׁעִים שְׂמֵחִין וְאוֹמְרִין: יֵשׁ לָנוּ נַחַת רוּחַ, שֶׁבָּאנוּ אַחַר דִּין הָאֵשׁ לְמָקוֹם קַר, אֲבָל הֵן אֵינָן יוֹדְעִין, שֶׁבַּתַּלְגָא, שֶׁהוּא הַשֶּׁלֶג, נִגְמַר דִּינָם, וְסוֹבְלִין שָׁם עֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים. יָכוֹל אַף לְצַדִּיקִים כֵּן, שֶׁיִּהְיוּ נִדּוֹנִין בְּשֶׁלֶג? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג. כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבוּשׁ שָׁנִים — אַל תִּקְרֵי לָבוּשׁ שָׁנִים, בְּקָמָץ, אֶלָּא שְׁנַיִם — מִילָה וּפְרִיעָה, צִיצִית וּתְפִלִּין, מְזוּזָה נֵר חֲנֻכָּה וְכוּ'.
עַד דַּהֲוֵי אָזְלֵי, פָּגְעוּ בְּהַאי יַנּוּקָא, דַּהֲוֵי אָזִיל בְּקִסְטְרָא דְּחַמְרָא, וְחַד סָבָא רָכִיב (פֵּרוּשׁ: הַתִּינוֹק הָיָה מַנְהִיג אֶת הַחֲמוֹר, וְהַזָּקֵן הָיָה יוֹשֵׁב וְרוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר). אָמַר הַאי סָבָא לְהַאי יַנּוּקָא: בְּרִי, אָמַר לִי קְרָא! אָמַר לֵיהּ: קְרָא — לָאו חֲדָא הוּא, אֶלָּא תִּיב לְתַתָּא אוֹ אַרְכִּיב לְקַמָּךְ — וְאֵימָא לָךְ. אָמַר: לָא בָּעֵינָא, דַּאֲנָא סָבָא, וְאַנְתְּ טַלְיָא, דְּאִתְּקֵיל גַּרְמִי בַּהֲדָךְ. אָמַר לֵיהּ: אִי הָכֵי, אַמַּאי שְׁאִילַת קְרָא? אָמַר: בְּגִין דְּנֵיזִיל אוֹרְחָא. אָמַר: תִּפַּח רוּחָא דְּהַהוּא סָבָא! הוּא רָכִיב, וְלֹא יָדַע מִלָּה, וְאָמַר דְּלָא יִתְקַל בַּהֲדֵי. אִתְפָּרִישׁ מֵהַאי סָבָא וְאָזִיל לֵיהּ לְאוֹרְחָא.
כַּד מָטוּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִצְחָק, קָרִיב לְגַבַּיְהוּ. וּשְׁאִילוּ לֵיהּ, וְסָח לְהוּ עֻבְדָּא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: שַׁפִיר עֲבָדִית! זִיל בַּהֲדַן וְנִתּוּב הָכָא וְנִשְׁמַע מִלָּה מִפּוּמָךְ. אָמַר יַנּוּקָא: לָאֵי אֲנָא, דְּלָא אֲכִילְנָא יוֹמָא דֵּין. אַפִּיקוּ נַהֲמָא וִיהֲבוּ לֵיהּ. אִתְרַחִישׁ נִיסָא וְאַשְׁכָּחוּ חַד מַעְיָנָא דְּמַיָּא תְּחוֹת אִילָנָא, וְשָׁתוּ מִנַּיְהוּ. פָּתַח הַאי יַנּוּקָא וְאָמַר: כְּתִיב (תְּהִלִּים לד, א): "לְדָוִד, אַל תִּתְחַר בִּמְרֵעִים, אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה" — אַל תִּפְנֶה לְהִסְתַּכֵּל בְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, כִּי שֶׁמָּא לֹא תְּקַנֵּא קִנְאַת ה' צְבָאוֹת, וְתֵעָנֵשׁ בִּשְׁבִיל כֵּן, כִּי כָּל מָאן דַּחֲמֵי עוֹבְדַיְהוּן דִּרְשִׁיעֵי וְלֹא מוֹכִיחָן עוֹבֵר עַל תְּלָת לָאוִין: א) עַל לָאו "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנַי". ב) עַל לָאו דְּ"לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְגוֹ'". ג) עַל לָאו "לֹא תָעָבְדֵם". בְּגִין כָּךְ בָּעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִתְפָּרְשָׁא מִנַּיְהוּ וּלְמִסְטֵי אוֹרְחָא מִנַּיְהוּ, עַל כֵּן אִתְפָּרַשְׁנָא וְסָטִינָא אוֹרְחָא. מִכָּאן וּלְהָלְאָה דְּאִשְׁכַּחְנָא לְכוּ, הַאי קְרָא אֵימָא קַמַּיְכוּ. פָּתַח וְאָמַר: וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה, בְּאָלֶ"ף זְעֵירָא; בְּגִין דְּהַאי קְרִיאָה לָא הֲוַי בִּשְׁלִימוּ. מַאי טַעֲמָא? דְּלָא הֲוֵי אֶלָּא בְּאַרְעָא דְּחוּצָה לָאֶרֶץ, בְּגִין דִּשְׁלִימוּ לָא אִשְׁתְּכַּח אֶלָּא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא.
וְהִגִּיד לָהֶם עוֹד סוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת. אָתוּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִצְחָק וְנָשְׁקוּ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמְרוּ: בְּרִיךְ רַחֲמָנָא, דְּזַכִּינָא לְמִשְׁמַע דָּא; וּבְרִיךְ רַחֲמָנָא, דְּלָא אִתְאָבִידוּ בְּיָדוֹ מִלִּין אִלֵּין בְּהַהוּא סָבָא. קָמוּ וְאָזְלוּ. עַד דַּהֲוֵי אָזְלוּ, חֲמוּ חַד גֶּפֶן נָטוּעַ בְּחַד גִּנָּא. פָּתַח הַאי יַנּוּקָא וְאָמַר (בְּרֵאשִׁית מט, יא): "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתוֹנוֹ". וְהָעִנְיָן, כִּי עַיִר וְאָתוֹן הֵן שְׁנֵי קְלִפּוֹת תַּקִּיפוֹת, וּכְדֵי לְהַחֲלִישׁ כֹּחָן שֶׁלֹּא יְטַשְׁטְשׁוּ אֶת הָעוֹלָם, צָר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם בְּשֵׁם שֶׁל יָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה כו, ד): "כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים". וְזֶהוּ הָרֶמֶז בְּכָאן, דְּנָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֵׁם שֶׁל יָהּ וְאַכְלִיל בְּהַהִיא עִירֹה. עַיִר הֲוֵי לֵיהּ לְמֵימַר, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אוֹת ה' מִשֵּׁם שֶׁל יָהּ בְּתוֹכוֹ. וְכֵן "לַשֹּׂרֵקָה", לַשּׂוֹרֵק הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר, וְכֵן "בְּנִי אֲתוֹנוֹ", בֶּן אָתוֹן הָיָה לוֹ לוֹמַר. וְעוֹד גִּלָּה סוֹדוֹת וְעִנְיָנִים גְּדוֹלִים.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אִלְמָלֵי לָא אִזְדַּמִּינָן הָכֵי בְּאוֹרְחָא דָּא אֶלָּא לְמִשְׁמָע מִלִּין אִלִּין — דַּי לָן. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: יֵאוֹת הֲוֵי לְהַאי יַנּוּקָא, וְלָא לְמִנְדַּע כֻּלֵּי הַאי, וַאֲנָא מִסְתָּפִינָא עִלּוּי אִי יִתְקַיַּם בְּעָלְמָא בְּגִינֵיהּ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יִצְחָק: וְלָמָּה? אָמַר לֵיהּ: דְהָא יָכִיל לְאִסְתַּכָּלָא בַּאֲתָר דְּלֵית לֵיהּ רְשׁוּת וּמִסְתָּפִינָא עָלָיו דְּעַד לֹא יִמְטֵי לְפִרְקוֹי יַשְׁגַּח וְיִסְתַּכֵּל וְיֵעָנְשׁוּן לֵיהּ. שָׁמַע הַאי יַנּוּקָא. אָמַר לְהוּ: לָא מִסְתְּפֵינָא מֵעוֹנְשִׁין לְעָלְמִין, דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דְּאִסְתַּלִּיק אַבָּא מֵעָלְמָא, בְּרִיךְ לִי וְאָמַר בִּצְלוֹתָא וּבָעֵי עָלַי, וִידַעְנָא דְּזְכוּתָא דְאַבָּא יָגֵן עָלַי, אָמְרוּ: מָאן אָבוּךְ? אָמַר לֵיהּ: אֲנָא בְּרֵיהּ דְרַב הַמְנוּנָא סָבָא. נָטְלוּ לֵיהּ וְאַרְכְּבוֹהִי עַל כִּתְפֵיהֶם תְּלַת מִילִין וְאָזְלוּ כַּחֲדָא וּבֵרְכוּהוּ וְאָזְלוּ. כַּדְאָתוּ לְגַבֵּיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, סִדְרוּ מִלִּין קַמֵּיהּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: וַדַּאי אוֹרַיְתָא אַחְסִין לֵיהּ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְנִלְמָד מִזֶּה הַמַּאֲמָר, שֶׁיֵּשׁ לְהִתְחַבֵּר בַּדֶּרֶךְ עִם בַּעֲלֵי תּוֹרָה וּלְהִתְרַחֵק מִן עַמֵּי הָאֲרָצִים, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הַאי יַנּוּקָא. וְשֵׁנִית נִלְמָד מִזֶּה הַמַּעֲשֶׂה גֹּדֶל עַנְוְתָנוּתָן שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִצְחָק, שֶׁהָיוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁשָּׁמְעוּ דְּהַאי יַנּוּקָא הוּא בֶּן רַב הַמְנוּנָא סָבָא, הָיוּ מַרְכִּיבִין הַאי יַנּוּקָא עַל כִּתְפֵיהֶם לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה מִפִּיו, וְלֹא הָיוּ מִתְגָּאִים לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה אֲפִלּוּ מִפִּי קָטָן, כִּי הָאָדָם, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר, שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין בּוֹ, הוּא נִקְרָא אָהוּב לְמַעְלָה וְנֶחְמָד לְמַטָּה, וְנִקְרָאִין אוֹהֲבֵי ה', שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (תְּהִלִּים סט, לז): "וְאוֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ".