קב הישר/יח

"מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ וְגוֹ'" (תְּהִלִּים קד, כד). הִנֵּה כְּבָר כָּתַבְנוּ בַּפְּרָקִים לָעֵיל, שֶׁחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תִּקְּנוּ לוֹמַר בְּכָל יוֹם מִזְמוֹר ק', שֶׁהוּא "מִזְמוֹר לְתוֹדָה". וְהַכַּוָּנָה שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהוֹדוֹת בְּכָל יוֹם וְיוֹם וּלְהָבִיא קָרְבָּן תּוֹדָה, כִּי אֵין בַּעַל הַנֵּס מַכִּיר בְּנִסָּיו, שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבַאֲמִירַת מִזְמוֹר זֶה תִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ בְּלִבּוֹ כְּאִלּוּ מֵבִיא תּוֹדָה בֵּית ה', כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִנְהָג הַקַּדְמוֹנִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁבְּכָל עִנְיָן וּמְאֹרָע שֶׁאֵרַע לָהֶם, הָיוּ נוֹתְנִים שֶׁבַח וְהוֹדָיָה, וְהִכִּירוּ מִיָּד שֶׁהוּא הַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְהָיָה קָשׁוּר תָּמִיד בְּלִבָּם לְבִלְתִּי לִשְׁכֹּחַ הַשְׁגָּחַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
 כִּדְמָצִינוּ מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר, פָּרָשַׁת אֱמֹר: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הֲוָה אָזִיל בְּאוֹרְחָא, וַהֲוֵי עִמֵּיהּ רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יוֹסֵי. מָטוּ לְחַד אַמַּת הַמַּיִם. נִתְקַל רַבִּי יוֹסֵי וְנִתַּק לְתוֹךְ אַמַּת הַמַּיִם, עַד שֶׁנִּתְלַכְלְכוּ בְּגָדָיו. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: הַלְוַאי שֶׁלֹּא הָיָה נִבְרָא זֶה אַמַּת הַמַּיִם! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: אָסוּר לָן לוֹמַר כָּךְ, דִּמְשַׁמְּשָׁא דְעָלְמָא הוּא, וְאָסוּר לִנְהֹג קַלּוּת בִּמְשַׁמְּשָׁא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִיב (בְּרֵאשִׁית א, לא): "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד". וַאֲפִלּוּ נְחָשִׁים, וְעַקְרַבִּים וְיַתּוּשִׁין, כֻּלְּהוֹן נִקְרָאִין מְשַׁמְּשָׁא דְּמַלְכָּא, מְשַׁמְּשָׁא דְּעָלְמָא, וּבְנֵי נָשָׁא לֹא יָדְעִין.
עַד דַהֲווּ אָזְלִין, חֲמוּ חַד חִוְיָא מְרַקֵּד קַמַּיְהוּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: וַדַּאי דָּא נָחָשׁ אָזִיל לְאִתְרַחֲשָׁא לָן נִסִּין. רָהַט הַאי חִוְיָא קַמַּיְהוּ וְקָשַׁר אֶת עַצְמוֹ בְּחַד אֶפְעֶה. וְאֶפְעֶה הוּא בְּרִיָּה, אִם הִיא מִסְתַּכֶּלֶת בְּאַנְפּוֹי דְּבַר נָשׁ אוֹ בַּר נָשׁ מִסְתַּכֵּל בְּאַנְפּוֹי דְּאֶפְעֶה, מִיָּד הוּא מֵת מֵחֲמַת הָאֶרֶס, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְהַאי נָחָשׁ בַּהֲדֵי דְּקָשַׁר בֵּיהּ, הִתְחִילוּ לְהַכּוֹת זֶה אֶת זֶה עַד דְּמִיתוּ שְׁנֵיהֶם. כַּד מָטוּ תַּמָּן לְהַאי אֲתָר, חֲמוּ לוּן לְתַרְוֵיהוֹן שְׁכִיבִין בְּאוֹרְחָא וּמִיתָן. קָרָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הַאי פְּסוּקָא (תְּהִלִּים צא, י): "לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה, וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ". וְעַל דָּא בָּרָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּל הַבְּרִיּוֹת וְכָל דָּבָר לִשְׁלִיחוּתֵיהּ דִּילֵיהּ, וְלֵית לָן לְאַנְהָגָא קְלָנָא בְּכָל מַאי דְּאִיהוּ עָבִיד, כִּי לִשְׁלִיחוּתוֹ הוּא בָּרָא יַתְהוֹן, וְעַל דָּא כְּתִיב (שָׁם קמה, ט): "טוֹב ה' לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו". עַד כָּאן לְשׁוֹן הַזֹּהַר.
וְנִרְאֶה לִי, דְּזֶהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב (שָׁם קד, כד): "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶיךָ". וּכְתִיב (שָׁם קמה, י): "יוֹדוּךָ ה' כָּל מַעֲשֶׂיךָ". וּבִהְיוֹת כֵּן, בְּוַדַּאי מִי שֶׁהִפְלִיא לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ, בָּרוּךְ הוּא, בְּרֹב רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו נֵס בְּאֵיזֶה הַצָּלָה מִלִּסְטִים אוֹ מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה חוֹלֶה וְנִתְרַפֵּא, אֲזַי חוֹבָה עָלָיו לְתַקֵּן אֵיזֶה דָּבָר טוֹב, שֶׁיִּהְיֶה הֶכֵּר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה זֹאת בִּמְקוֹם קָרְבַּן תּוֹדָה, לִכְבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ, בָּרוּךְ הוּא.
וּבוֹא וּרְאֵה מַה שֶּׁהֵעִיד לְעַצְמוֹ הָרַב הֶחָסִיד מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי אַבְרָהָם, בַּעַל מְחַבֵּר "שִׁבֳּלֵי הַלֶּקֶט", בְּהַקְדָּמַת סִפְרוֹ, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אָמַר הַכּוֹתֵב: אַזְכִּיר כָּאן נִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּדִי, בְּעֵת עָבְרוּ עָלַי תְּלָאוֹת בִּימֵי חָלְיִי. חָלִיתִי עַל עֶרֶשׂ דְּוַי, וּמֵרֹב כְּאֵבַי — לֹא עֲלֵיכֶם — שׁוֹמַמְתִּי. אָמַרְתִּי: פָּקַדְתִּי יֶתֶר שְׁנוֹתַי. רַבּוּ עָלַי מַכְאוֹבִים, עַד שֶׁרָחֲקוּ מִמֶּנִּי קְרוֹבִים, כִּי הָיִיתִי לְמַשָּׂא לִפְנֵי אֲבוֹתַי. הָמוּ מֵעַי בִּי, וְלִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי בְּזָכְרִי אוֹרְחָא רְחִיקְתָּא וְקַלִּילָא זִוְדָתִי.
וְהָעוֹמְדִים עָלַי לְשַׁמֵּר יְצִיאַת נִשְׁמָתִי, בַּאֲשֶׁר שֶׁרָאוּ בִּי שֶׁנִּתְקָרְרוּ אֵבָרַי וּבְשָׂרִי, וּבָאתִי עַד הַגְּסִיסָה וְעַד שַׁעֲרֵי הַמִּיתָה, הָעוֹמְדִים עָלַי דָּחֲקוּ חוּצָה אִשְׁתִּי וְזַרְעִי וְגַם שְׁאָר קְרוֹבִים, שֶׁרָאוּ אוֹתִי בְּסִימָנֵי מִיתָה, כְּדֶרֶךְ צֵאת הַנְּשָׁמָה מֵהַגּוּף, פָּנַי הָיָה נִשְׁתַּנָּה, וַה' בְּרַחֲמָיו יַסֹּר יִסְּרַנִי, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי. וְלֹא בִּזְכוּתִי, רַק בִּזְכוּת אֲבוֹתַי הַקְּדוֹשִׁים. וּבַמַּרְאֶה רָאִיתִי בְּעֵינַי אָדָם קָצָר עוֹמֵד לְפָנַי, וְנֵר דּוֹלֵק בְּיָדוֹ, וּכְהֶרֶף עַיִן הִתְחִיל לְכַבּוֹת, וְחָזַר וְדָלַק מַהֵר לְעֵינַי. וְאָמַרְתִּי בִּתְחִנָּה: הַגֵּד לִי, אֲדוֹנִי, מַה זֶּה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לְפָנַי בַּנֵּר הַזֶּה? וְהֵשִׁיב הָאִישׁ: הַנֵּר הוּא רֶמֶז נִשְׁמַת אָדָם. רָמַזְתִּי לְךָ: וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר מַהֵר חָזַר לְדָלְקָה, כָּךְ מְהֵרָה תִּהְיֶה לְךָ רְפוּאָה. וְזֶהוּ שֶׁהֶרְאִיתִיךָ זֶה בְּאוֹתוֹתַי.
וְיָדוֹעַ תֵּדַע, שֶׁהָיוּ בַּמִּשְׁפָּט שֶׁלְּךָ מַיְמִינִים וּמַשְׂמְאִילִים, וְשָׁקְלוּ בְּמֹאזְנַיִם זְכוּת שֶׁלְּךָ, וּבָאתִי לְבַשֶּׂרְךָ, שֶׁהָאֵל הָרַחֲמָן הוֹסִיף יָמִים עַל יָמֶיךָ וְאָמַר לַמַּלְאָךְ: הֶרֶף יָדְךָ, כִּי עוֹד לְאֵל יָדוֹ לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים. חֹק חָקַקְתִּי לְךָ, שֶׁבַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תַּעֲמֹד מֵחֹלִי זֶה. וְזֶה הַמַּעֲשֶׂה הָיָה שְׁלשָׁה יָמִים קֹדֶם חַג הַשָּׁבוּעוֹת, וְכַאֲשֶׁר פָּתַר לִי, כֵּן הָיָה, שֶׁבְּיוֹם רִאשׁוֹן דְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת הָלַכְתִּי לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וּמַמָּשׁ נַעֲשֵׂיתִי בְּרִיָּה חֲדָשָׁה, וּמִיָּד אָזַרְתִּי כְּגִבּוֹר חֲלָצַי וְקַמְתִּי עַל מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ לְחַבֵּר פֵּרוּשׁ עַל הַתּוֹרָה וּנְבִיאִים וּכְתוּבִים, וְקָרָאתִי לְהַחִבּוּר "שִׁבֳּלֵי הַלֶּקֶט" לְזִכָּרוֹן. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְכֹה יַעֲשֶׂה הָאָדָם, כִּי אֵין לְךָ אָדָם, שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לוֹ נֵס, בִּפְרָט בַּזְּמַנִּים אֲשֶׁר הַצָּרוֹת מִתְגַּבְּרִים, וַתִּקְרֶאנָה מִלְחָמוֹת עֲצוּמוֹת, חֶרֶב וְרָעָב, מָצוֹר וּמָצוֹק, חֳלָאִים רַבִּים, וּמִי אֲשֶׁר הֵאִיר עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוּט שֶׁל חֶסֶד, וְהִצִּילוֹ מִכָּל הַפְּגָעִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, יִהְיֶה לוֹ לְזִכָּרוֹן תָּמִיד חַסְדֵי ה', וְלֹא לִהְיוֹת מִכְּפוּיֵי טוֹבָה. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל מִי אֲשֶׁר מַשְׁפִּיעַ עָלָיו שֶׁפַע שֶׁל בְּרָכָה, שֶׁזָּכָה לֵישֵׁב בְּבֵיתוֹ בְּהַשְׁקֵט וּבְבֶטַח, וּפַרְנָסָתוֹ הִיא סְדוּרָה, שֶׁצָרִיךְ לִתֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לַמָּקוֹם עַל זֹאת.
וּמַה מְּאֹד מַזְהִיר בְּ"סֵפֶר חֲרֵדִים", שֶׁזֶּהוּ מִכְּלַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל (דְּבָרִים כו, ג): "הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי בָּאתִי אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ'". מִכָּאן אַזְהָרָה גְּדוֹלָה עַל בְּנֵי אָדָם, הַמְקַבְּלִים טוֹבָה וְהַשְׁפָּעָה מֵה' יִתְבָּרַךְ, לִתֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה, וְלֹא לִקְרוֹת קוֹל קוֹבְלָנִי כְּדֶרֶךְ צָרֵי הָעַיִן, אֲשֶׁר יוֹתֵר מֵהַצֹּרֶךְ נוֹתֵן לָהֶם ה' מָזוֹן וּמִחְיָה, וְכָל יְמֵיהֶם הֵם בּוֹכִים וְקוֹבְלִים נֶגֶד הָעוֹלָם, כְּאִלּוּ אֵין לָהֶם פַּת וְלֶחֶם לֶאֱכֹל, וְכָל טוּב הֵן בְּיָדָם, וְכָל כַּוָּנָתָן הוּא לִמְנֹעַ הָעֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים מִפֶּתַח בֵּיתָם. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (תְּהִלִּים לד, ז): "זֶה עָנִי קָרָא וַה' שָׁמֵעַ". וְאֵין הַתְּפִלָּה שֶׁל עָנִי זָז, עַד שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם כּוֹס שֶׁל פֻּרְעָנֻיּוֹת, שֶׁבָּאִין הֵמָּה לִכְלַל הַדַּלּוּת. הֲגַם אֲשֶׁר בְּוַדַּאי הוּא טוֹב לְקַיֵּם אַזְהָרַת חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְבִלְתִּי לְהִתְרָאוֹת בְּפִרְסוּם בַּעֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁהִזְהִיר אָבִינוּ הַזָּקֵן, יַעֲקֹב אָבִינוּ, לְבָנָיו: לָמָּה תִּתְרָאוּ? וּבִפְרַט שֶׁבָּעִתִּים הַלָּלוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, הָאֻמּוֹת הֵן נוֹתְנֵין עַיִן בְּמָמוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְטוֹב מְאד לְכַסּוֹת וּלְהַעֲלִים הָעשֶׁר בִּפְנֵיהֶם. אָכֵן טוֹב לְהַרְאוֹת פָּנִים שֶׁל מַסְבִּירוֹת פָּנִים, שֶׁל אַהֲבָה וְרָצוֹן, לִפְנֵי עֲנִיִּים וְדַלִּים וְאֶבְיוֹנִים, וְזֶה הוּא רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וּבִפְרָט הַמְאַכְסֵן בְּבֵיתוֹ עֲנִיִּים וְדַלִּים הֲגוּנִים, זוֹכֶה שֶׁהַרְבֵּה נָשִׁים עֲקָרוֹת נִפְקָדוֹת בִּזְכוּת שֶׁמְּפַרְנְסִים וּמְכַלְכְּלִים עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים לְשֵׁם שָׁמַיִם.
וּמָצִינוּ נָמֵי בְּאִישׁ זָקֵן אֶחָד, שֶׁהָיָה בִּזְמַן גְּזֵרוֹת סְפָרַד וּשְׂפַּנְיָא, וּשְׁמוֹ רַבִּי יְחִיאֵל, וְהָיָה דָּר בְּעִיר אַחַת עַל חוֹף הַיָּם הַגָּדוֹל. וּבִהְיוֹת גְּזֵרוֹת בַּמְּדִינוֹת הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל, בָּרְחוּ מֵאוֹתָהּ הַמְּדִינָה הַרְבֵּה יְהוּדִים אֶל אֶרֶץ תּוֹגְרָמָא. וְרַבִּי יְחִיאֵל הָיָה זָקֵן, וְהָיָה דָּר בְּעִיר אֲשֶׁר עַל חוֹף הַיָּם, וְהוּא אִישׁ תָּם וְיָשָׁר, וְהָיָה מְקַבֵּל כָּל הָעֲנִיִּים וְהָעֲשִׁירִים בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְהָיָה מַסְפִּיק לָהֶם לֶחֶם, מַיִם וּמָזוֹן, וּמַלְוֶה אוֹתָן, וְנָתַן לָהֶם צֵדָה לַדֶּרֶךְ, וּפִזֵּר וּבִזְבֵּז מָמוֹן רַב לְהוֹצָאַת הָאוֹרְחִים. וַיְהִי הַיּוֹם, הִגִּיעַ עֵת וּזְמַן שֶׁהָיוּ בְּבֵיתוֹ אַרְבָּעָה זְקֵנִים הַבָּאִים מֵהַגּוֹלָה, חֲכָמִים גְּדוֹלִים, וּבִרְאוֹתָם אֶת כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וּגְדֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ, שֶׁהָיָה נְדִיב לֵב, שֶׁגָּמַל חֶסֶד עִם עֲשִׁירִים וַעֲנִיִּים לְכָל בְּנֵי הַגּוֹלָה, שָׁאֲלוּ הָאַרְבָּעָה זְקֵנִים מִמֶּנּוּ: מַה בַּקָּשָׁתְךָ מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ? וְהֵשִׁיב: בַּקָּשָׁתִי הוּא, שֶׁאֶזְכֶּה לְבָנִים, כִּי לֹא הָיָה לוֹ זֶרַע. וְיֹאמְרוּ אֵלָיו הָאַרְבָּעָה זְקֵנִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל: תִּהְיֶה אַתָּה בָּטוּחַ, שֶׁבְּתוֹךְ שָׁנָה זוֹ יוֹצֵא מֵחֲלָצֶיךָ בֵּן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, וְתִקְרָא אֶת שְׁמוֹ אַבְרָהָם, לְסִימָן שֶׁעָשִׂיתָ חֶסֶד עִם זֶרַע אַבְרָהָם. וְכַאֲשֶׁר הִבְטִיחוּ לוֹ, כֵּן הָיָה, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ בְּנוֹ, הַגָּאוֹן הַגָּדוֹל, רַבֵּנוּ אַבְרָהָם מִפִּיסָא, וְהִגְדִּיל בַּתּוֹרָה מְאֹד וְחִבֵּר חִבּוּרִים הַרְבֵּה. עַד כָּאן.
וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה מָצִינוּ הַרְבֵּה לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ, כִּי כָּל מַעֲשֶׂה טוֹב וְכִשְׁרוֹן חָקוּק וְרָשׁוּם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לַחֲשֹׁב לְעוֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, בְּאֹפֶן שֶׁתְּהֵא כַּוָּנַת הָעוֹשֶׂה לְשֵׁם שָׁמַיִם, כִּי כֵּן צָרִיךְ כָּל עִנְיַן בְּנֵי אָדָם, הֵן הַמַּעֲשֶׂה הֵן הַדִּבּוּר, יִהְיֶה הַכֹּל לְשֵׁם שָׁמַיִם וּבְכַוָּנַת הַלֵּב, וּבִפְרָט בְּעִנְיָנֵי תְּפִלּוֹת וּבְרָכוֹת, כִּדְאִיתָא בְּ"סֵפֶר חֲסִידִים": מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁמֵּת לִפְנֵי זְמַנּוֹ כַּמָּה שָׁנִים, וּלְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ נִתְגַּלָּה לְאֶחָד מִן קְרוֹבָיו בַּחֲלוֹם וְשָׁאַל לוֹ: הֵיאַךְ אַתָּה נוֹהֵג בָּעוֹלָם שֶׁאַתָּה שָׁם? אָמַר לוֹ: בְּכָל יוֹם וָיוֹם דָּנִין אוֹתִי עַל שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְדַקְדֵּק לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא וּבִרְכַּת הַפֵּרוֹת וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכַוָּנַת הַלֵּב. וְהַמְמֻנִּים, שֶׁדָּנִין אוֹתִי, אוֹמְרִים לִי: לַהֲנָאָתְךָ אָכַלְתָּ. וְשָׁאַלְתִּי לוֹ: הֲלֹא אַמְרִינָן: מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בַּגֵּיהִנָּם הוּא רַק שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בִּלְבַד, וּכְבָר עָבְרוּ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְיוֹתֵר מִיּוֹם מִיתָתְךָ, וְלָמָּה דָּנִין אוֹתְךָ אַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ? אָמַר לִי: אֵין דָּנִין אוֹתִי בַּגֵּיהִנָּם דִּינִים חֲמוּרִים, אֶלָּא דָּנִים אוֹתִי חוּץ לַגֵּיהִנָּם בְּדִינִים קַלִּים, וְאוֹמְרִים הַמְמֻנִּים, שֶׁזֶּהוּ הַכֹּל לְטוֹבָתִי, כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה לְחֵלֶק גַּן עֵדֶן לִכָּנֵס שָׁם וְלִטֹּל חֶלְקִי בִּמְלוֹאוֹ.
וְהַכְּלָל, כִּי כָל דָּבָר שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה, הוּא נִרְשָׁם לְמַעְלָה, וְעַל כָּל דָּבָר — שָׂכָר וָעֹנֶשׁ, וְאַשְׁרֵי לְהַיּוֹצֵא זַכַּאי מִבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, אָמֵן.