קב הישר/יד

כְּתִיב (דְּבָרִים ט, כז): "אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ". מְבֹאָר בַּזֹּהַר, פָּרָשַׁת קְדשִׁים, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: תָּא חָזִי: בַּר נָשׁ דְּעָבִיד מִצְוָה, סַלְקָא וְקַיְּמָא קַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אָמְרָה: פְּלַנְיָא עָבִיד לִי וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנִּי לָהּ קַמֵּיהּ לְאַשְׁגָּחָא בֵּיהּ כָּל הַהוּא יוֹמָא לְאוֹטָבָא לֵיהּ בְּגִינָהּ. עָבַר בַּר נָשׁ עַל פִּתְגָמָא דְּאוֹרַיְתָא, הַהִיא עֲבֵרָה סַלְקָא לָהּ קַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאָמְרָה: אֲנָא מִפְּלַנְיָא דְּעָבִיד לִי. וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַנִּי לָהּ וְקַיְּמָא תַּמָּן לְאַשְׁגָּחָא בֵּיהּ לְשֵׁיצָאָה לֵיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (דְּבָרִים לב, יט): "וַיַּרְא ה' וַיִּנְאָץ וְגוֹ'". וַיַּרְא — הַהוּא דְּקַיְּמָא קַמֵּיהּ. תָּב בִּתְיוּבְתָּא, כְּתִיב בֵּיהּ (שְׁמוּאֵל ב יב, יג): "גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת", דְּעָבִיר הַהוּא חוֹבָא מִקַּמֵּיהּ בְּגִין דְּלָא יִסְתַּכֵּל בֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: "אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְהִנֵּה הָאָדָם יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם, בְּהַשְׁקֵט וּבְבֶטַח, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵב, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה הַחֵטְא גָּרַם דְּקָאִים לְמַעְלָה וְאָמַר: מִפְּלַנְיָא אֲנִי מְעוֹרֵר עָלָיו פִּתְאֹם, שֶׁנִּשְׁפַּךְ עָלָיו עֹנֶשׁ מַר וּגְזֵרָה רָעָה, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְאַחַר כָּךְ לְסוֹף יִתְחָרֵט, וְלֹא תּוֹעִיל הַחֲרָטָה, אֲשֶׁר כְּבָר יָצְאָה הַגְּזֵרָה; וּמִכָּל שֶׁכֵּן בָּעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, כְּגוֹן גְּזֵלוֹת וּגְנֵבוֹת וְאוֹנָאָה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁהַמַּזָּל שֶׁל הַנִּגְזָל אוֹ הַגַּנָּב צוֹעֵק עָלָיו לְמַעְלָה.
וּבוֹא וּרְאֵה מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (שָׁם), עַל עִנְיַן הַכּוֹבֵשׁ שְׂכַר פּוֹעֵל בְּיָדוֹ וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ, יֵשׁ לוֹ עֹנֶשׁ גָּדוֹל, כִּי כָּל פּוֹעֵל אֶל טִרְחָתוֹ וְאֶל מְלַאכְתּוֹ הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ. וְכֵיוָן שֶׁכּוֹבֵשׁ שְׂכִירוּת שֶׁלּוֹ תַּחַת יָדוֹ, כְּאִלּוּ כּוֹבֵשׁ נַפְשׁוֹ וְנַפְשׁוֹת אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ, כִּי כָּל הֶבֶל דְּנָפִיק מִפּוּמֵיהּ דְּהַאי פּוֹעֵל בְּהַאי יוֹמָא דְּטָרִיד בִּמְלַאכְתּוֹ, כִּי כֵן הַדֶּרֶךְ לְהוֹצִיא הֶבֶל מִפִּיו שֶׁל הַפּוֹעֵל, כֻּלָּן הֲבָלִים — אִנּוּן סַלְקִין קַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲזֵי לוֹן, דְּאִנּוּן הֲבָלִים לֹא קִבְּלוּ שְׂכַר פְּעֻלָּתָן, וְהָא קַיְּמִין קַמֵּיהּ אִנּוּן הֲבָלִים וְנֶפֶשׁ הַפּוֹעֵל וְנַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ. אֲזַי אֲפִלּוּ מִתְגְּזַר כַּמָּה טוֹבוֹת וְכַמָּה הַצְלָחוֹת עַל הַאי בַּר נָשׁ, כֻּלְּהוּ מִתְעַקְּרִין מִנֵּיהּ וּמִשְׁתַּקְּלִין מִנֵּיהּ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֵין מַנִּיחִין נַפְשָׁא דִּילֵיהּ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה בְּכָל לַיְלָה. כָּל זֶה בַּעֲבוּר שֶׁכָּבַשׁ שְׂכָרוֹ תַּחַת יָדוֹ. וְעָווֹן זֶה הוּא מְקַצֵּר יָמִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן.
וְעַל כֵּן הָיָה נוֹהֵג רַב הַמְנוּנָא סָבָא, כְּשֶׁהָיָה מִסְתַּלֵּק הַפּוֹעֵל מִמְּלַאכְתּוֹ, יָהִיב לֵיהּ מִיָּד אַגְרֵיהּ וַהֲוֵי אָמַר לֵיהּ: טֹל נַפְשָׁךְ דְּאַפְקִידַת בְּיָדִי, טֹל פִּקְדוֹנָךְ. וַאֲפִלּוּ אִי הֲוֵי אָמַר לֵיהּ הַפּוֹעֵל: יִהְיֶה בְּיָדְךָ בְּפִקָּדוֹן, לָא הֲוֵי בָּעֵי, וְאָמַר: פִּקְדוֹנָךְ דְּגוּפָךְ לֹא אִתְחַזֵּי לְאִתְפַּקְּדָא בְּיָדִי, כָּל שֶׁכֵּן פִּקְדוֹנָךְ דְּנַפְשָׁךְ וְנִשְׁמָתָךָ לֹא אִתְחַזֵּי לִי, דְּהַאי פִּקְדוֹנָא לֹא אִתְיַהַב אֶלָּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּלְחוּדָא, דִּכְתִיב (תְּהִלִּים לא ו): "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי".
וְאִם כֵּן אַזְהָרָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ לִבְנֵי אָדָם. שׁוֹמֵעַ קוֹל בֶּכִי שֶׁל שָׂכִיר, שֶׁבּוֹכֶה עֲבוּר טִרְחָתוֹ, הֵן יְהוּדִי וְהֵן אֵינוֹ יְהוּדִי, כֵּיוָן שֶׁהַשָּׂכִיר וְהַפּוֹעֵל הוֹלֵךְ אַחֲרָיו וּמְבַקֵּשׁ שְׂכָרוֹ מַה שֶּׁטָּרַח וְיָגַע, וְזֶה אוֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ וְדוֹחֶה אוֹתוֹ בְּלֵךְ וָשׁוֹב, וְאֵין לְךָ חִלּוּל הַשֵּׁם כָּזֶה, וְעָנְשׁוֹ מְמַהֵר לָבוֹא, וּנְכָסָיו אָזְלִין לְאִבּוּד וּלְטִמְיוֹן. וְאַף שֶׁמִּחְיָתוֹ הוּא לְפִי שָׁעָה בְּטוֹבָה, רֶוַח וְהַצְלָחָה לֹא יִהְיֶה לוֹ לְבַסּוֹף. וּבְוַדַּאי יָבוֹא אוֹתוֹ בַּעַל הַבַּיִת לִידֵי עֲנִיּוּת, וְאֵין מְרַחֲמִים עָלָיו, וְזוּלַת זֶה הַרְבֵּה עֳנָשִׁים קָשִׁים מִתְהַוִּים בְּחֵטְא זֶה. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בְּזֶה הַחֵטְא: כּוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר.
נַחֲזֹר לָעִנְיָן שֶׁהִתְחַלְנוּ: כָּל הָאָדָם, מִי שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה, נַעֲשָׂה מִן אוֹתָהּ מִצְוָה מַלְאָךְ אֶחָד, שֶׁמְּלַמֵּד תָּמִיד זְכוּת עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמִדְרַשׁ רַבָּה, פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא: עָשָׂה אָדָם מִצְוָה אַחַת, נוֹתְנִין לוֹ מַלְאָךְ אֶחָד לְשָׁמְרוֹ. כֵּיוָן שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה שְׁתֵּי מִצְווֹת, נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי מַלְאָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים צא יא): "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ". נוֹתְנִין לוֹ — דַּיְקָא, מִן אוֹתוֹ הַמִּצְוָה נַעֲשָׂה מַלְאָךְ לְשָׁמְרוֹ מִכָּל נֵזֶק. וּבוֹא וּרְאֵה מֵהַמַּעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד, שֶׁהָיָה דָּר בִּכְפָר קָטָן, וְלֹא הָיָה לוֹ שׁוּם סֵפֶר, רַק גְּמָרָא אַחַת שֶׁל מַסֶּכֶת חֲגִיגָה, וְהָיָה כָּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ הֶחָסִיד עוֹסֵק בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה. וְהֶאֱרִיך יָמִים מְאֹד. וּלְבַסּוֹף קוֹדֵם מוֹתוֹ, נִתְלַבְּשָׁה אוֹתוֹ הַמַּסֶּכֶת בִּדְמוּת אִשָּׁה, וְהָלְכָה לְפָנָיו אַחַר מוֹתוֹ, עַד שֶׁהֵבִיאוּ לְאוֹתוֹ הֶחָסִיד לְגַן עֵדֶן.
וְכֵן הוּא, חַס וְשָׁלוֹם, לְהִפּוּךְ: עוֹשֶׂה אָדָם עֲבֵרָה אַחַת, נִבְרָא מִמֶּנּוּ קָטֵגוֹר אֶחָד (רָצָה לוֹמַר: שֵׁד). עוֹבֵר שְׁתֵּי עֲבֵרוֹת, נִבְרָאִים שְׁנֵי מְקַטְרְגִים. כְּשֶׁמֵּת, אֲזַי מִתְלַבְּשִׁין אוֹתָן הַעֲבֵרוֹת בִּדְמוּת אִשָּׁה וּמוֹלִיכִין אוֹתוֹ לְגֵיהִנָּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּיוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב עָלָיו (בְּרֵאשִׁית לט, י): "וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ". וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: לִשְׁכַּב עִמָּהּ — בָּעוֹלָם הַזֶּה; לִהְיוֹת עִמָּהּ — בָּעוֹלָם הַבָּא.
וְרָאִיתִי בְּסֵפֶר אֶחָד, כֵּיוָן שֶׁהָאָדָם מְזַנֶּה עִם אִשָּׁה אַחֶרֶת, אֲזַי נִבְרָא מַזִּיק אֶחָד בִּדְמוּת אוֹתָהּ הָאִשָּׁה. וּכְשֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִפָּטֵר מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, בָּאָה אוֹתָהּ אִשָּׁה וּמְלַפַּפְתּוֹ וּמוֹלִיכָה אוֹתוֹ לְגֵיהִנָּם. וְלָכֵן נִרְאֶה לִי, שֶׁזֶּהוּ רָמְזוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּאָמְרָם: לֶעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנְחִיל לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק שְׁלשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר עוֹלָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי ח, כא): "לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ". עַד כָּאן לְשׁוֹן הַגְּמָרָא. שָׁמַעְתִּי, הַפֵּרוּשׁ הַנִּזְכָּר לְעֵיל כָּךְ הוּא: כִּי כְּבָר אָמַרְנוּ לְעֵיל, כֵּיוָן שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת, נִבְרָא מִמֶּנּוּ מַלְאָךְ אֶחָד. וְקַיְּמָא לָן: כָּל מַלְאָךְ הוּא שְׁנֵי אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דָּנִיאֵל י, ו): "וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ". וּגְמִירֵי דְּתַרְשִׁישׁ הוּא שְׁנֵי אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת. וְאִם כֵּן, כַּאֲשֶׁר שֶׁיֵּשׁ לָנוּ תַּרְיַ"ג מִצְווֹת וְשֶׁבַע מִצְווֹת כְּמִנְיַן כֶּתֶר, וְאִם כֵּן, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל שׁוֹמְרִים מִצְווֹת תּוֹרָה וּמִצְווֹת דְרַבָּנָן יֵשׁ לָהֶן שֵׁשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים מַלְאָכִים.
וְהִנֵּה כְּתִיב (אֵיכָה א, א): "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם, הָיְתָה כְּאַלְמָנָה", עַל שֵׁם מָנֶה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ כְּתָב מָנֶה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן לֶעָתִיד, יִהְיֶה לָנוּ כְּתֻבָּה שְׁלִישׁ הוֹסָפָה, כְּדִין בְּתוּלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (עָמוֹס ה, ב): "בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל". וְהִנֵּה חֶשְׁבּוֹן שֵׁשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים מַלְאָכִים: שֵׁשׁ מֵאוֹת מַלְאָכִים עוֹלִים לְמִנְיַן מָאתַיִם עוֹלָמוֹת, כִּי קַיְּמָא לָן דִּשְׁלשָׁה מַלְאָכִים הֵן עוֹלָם אֶחָד, כִּי הָעוֹלָם הוּא שִׁית אַלְפֵי פַּרְסֵי. עֶשְׂרִים מַלְאָכִים עוֹלִים לְמִנְיַן שִׁשָּׁה עוֹלָמוֹת וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי עוֹלָם. וְאִם כֵּן, אִם תָּשִׂים עָלֶיהָ הַשְּׁלִישׁ כְּמוֹ דִּין בְּתוּלָה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁלִישׁ הוֹסָפָה, תּוֹסִיף עַל מָאתַיִם שְׁלִישׁ, יִהְיֶה שְׁלשׁ מֵאוֹת. וְאִם תּוֹסִיף עַל שִׁשָּׁה עוֹלָמוֹת שְׁלִישׁ, יִהְיֶה תִּשְׁעָה, וְאִם תּוֹסִיף עַל שְׁנֵי שְׁלִישִׁים שְׁלִישׁ אֶחָד, יִהְיֶה עוֹלָם אֶחָד. צָרְפֵם יַחַד, וְתִמְצָא עוֹלִים לְחֶשְׁבּוֹן שְׁלשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה עוֹלָמוֹת. יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.