קב הישר/יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כָּתַב הַטּוּר אֹרַח חַיִּים, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִרְחֹץ שַׁחֲרִית פָּנָיו וְיָדָיו כְּדֵי לְהַעֲבִיר הָרוּחַ רָעָה, שֶׁבָּא אֶל אָדָם בְּשָׁעָה שֶׁיִּישַׁן. וּמֵהַאי טַעֲמָא חַיָּב הָאָדָם לִרְחֹץ פָּנָיו וְיָדָיו כְּשֶׁיִּישַׁן בַּיּוֹם, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיִּישַׁן בַּלַּיְלָה.
וְהִנֵּה רָאִיתִי, שֶׁרֹב הָעוֹלָם אֵינָם נִזְהָרִים בָּזֶה: כְּשֶׁיְּשֵׁנִים בַּיּוֹם — אֵין רוֹחֲצִין כְּלָל. וְאַף אִם הֵם רוֹחֲצִין, אֲזַי לוֹקְחִין כִּי אִם מְעַט מַיִם לִרְחִיצָה. וְאַף בְּשַׁחֲרִית, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִטֹּל יָדָיו, הֵמָּה לוֹקְחִין מְעַט מַיִם, שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי לִרְחֹץ יָד אֶחָד, וְהוּא רוֹחֵץ בּוֹ שְׁנֵי יָדָיו וּפָנָיו. וְלֹא עוֹד שֶׁהֵן סוֹבְרִים לַעֲשׂוֹת טָהֳרָה בִּרְחִיצוֹתֵיהֶם פְּנֵיהֶם וִידֵיהֶם, וְהֵמָּה מוֹסִיפִים טֻמְאָה עַל פְּנֵיהֶם וִידֵיהֶם, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כַּמָּה פְּעָמִים בַּגְּמָרָא, שֶׁהַמַּיִם עֲלוּלִים הֵן לְקַבֵּל טֻמְאָה.
וְלָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לִטֹּל מַיִם לִנְטִילָה שֶׁל שַׁחֲרִית, וְכֵן כְּשֶׁיִּישַׁן בַּיּוֹם לִטֹּל וְלִשְׁפֹּךְ רִאשׁוֹנָה שָׁלשׁ פְּעָמִים עַל יָד הַיְמָנִית כְּדֵי לְהַעֲבִיר רוּחַ הַטֻּמְאָה, הַשּׁוֹרָה מֵחֲמַת הַשֵּׁנָה, וְאַחַר כָּךְ נְטִילָה רְבִיעִית, לְהַעֲבִיר הַמַּיִם שֶׁיֵּשׁ עַל יָדוֹ, וְאַחַר כָּךְ יָשִׂים מַיִם עַל יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית, וְאַחַר כָּךְ יִרְחַץ פָּנָיו וּפִיו כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ.
וְהִנֵּה רָאִיתִי עַמֵּי הָאֲרָצוֹת, שֶׁהֵם נוֹטְלִים רַק רְחִיצָה אַחַת עַל יָדוֹ, וּמִיָּד רוֹחֵץ יָדוֹ אַחֶרֶת, אֲשֶׁר עֲדַיִן רוּחַ הַזֻּהֲמָה שׁוֹרָה עָלָיו, וּמְטַמֵּא יָדָיו יוֹתֵר, וְאַחַר כָּךְ רוֹחֵץ אֶת פָּנָיו, וְאִם כֵּן מְטַמֵּא הוּא אֶת פָּנָיו גַּם כֵּן וְאַחַר כָּךְ לוֹקֵחַ מַיִם וּמְשַׁפְשֵׁף אֶת פִּיו, וּמוֹסִיף טֻמְאָה עַל טֻמְאָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר הַבְּרָכָה: עַל נְטִילַת יָדָיִם, וְהִיא בְּרָכָה לְבַטָּלָה, וְכָל הַיּוֹם הוּא מַשְׁרֶה רוּחַ טֻמְאָה עָלָיו.
וְלָכֵן כָּל אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ יִרְאַת אֱלֹהִים בִּלְבָבוֹ, יִנְהַג כֵּן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: יִטֹּל הַכְּלִי בְּיָדוֹ הַיְמָנִית, וְיִתֵּן הַכְּלִי עִם הַמַּיִם לְיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית, וּבְיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית יִתֵּן מַיִם לְיָדוֹ הַיְמָנִית בִּתְחִלָּה שָׁלשׁ פְּעָמִים כָּל פַּעַם צָרִיךְ רְבִיעִית מַיִם, וְאַחַר כָּךְ פַּעַם רְבִיעִית לְהִשָּׁטֵף הַמַּיִם הָרָעִים שֶׁעַל יָדוֹ הַיְמָנִית, וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן הַכְּלִי גַּם לְיָדוֹ הַיְמָנִית, וְיִתֵּן מִיָּדוֹ הַיְמָנִית עַל יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית גַּם כֵּן שָׁלשׁ פְּעָמִים, וְאַחַר כָּךְ יִרְחַץ פָּנָיו וּפִיו. וְאַף כְּשֶׁיִּישַׁן הָאָדָם בַּיּוֹם צָרִיךְ לִרְחֹץ כָּךְ, כְּדֵי שֶׁיַּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טָהֳרָה.
וְלִנְטִילַת יָדַיִם, שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ הָאֲכִילָה, צָרִיךְ לִרְחֹץ תְּחִלָּה יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית, וְאַחַר כָּךְ יָדוֹ הַיְמָנִית, וְיֵשׁ בָּזֶה סוֹד גָּדוֹל וָטַעַם, תִּמְצָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עַיֵּן שָׁם בְּעִנְיַן מַיִם הָרִאשׁוֹנִים.
וְאַגַּב, בָּאתִי לְעוֹרֵר הָעוֹלָם בְּעִנְיַן מַיִם אַחֲרוֹנִים: רָאִיתִי הָעוֹלָם מְקִלִּין בָּזֶה, וְהֵם מִתְחַיְּבִים בְּנַפְשָׁם, עַד שֶׁעוֹבְרִים אֶת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְהִיא גְּמָרָא עֲרוּכָה בְּמַסֶּכֶת עֵרוּבִין: אָמַר אַבַּיֵּי: כָּל הַיּוֹצֵא לְמִלְחָמָה וְעוֹסְקִים בְּמִצְוָה, פְּטוּרִים הֵן מִנְּטִילַת יָדַיִם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּמַּיִם הָרִאשׁוֹנִים; אֲבָל בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים הִיא חוֹבָה.
וְאִם כֵּן, אִם הוֹלְכֵי מִלְחָמָה וְעוֹסְקֵי בַּמִּצְווֹת, שֶׁהֵן פְּטוּרִים מִן מִצְוָה אַחֶרֶת, אַף עַל פִּי כֵן הֵן חַיָּבִים בִּנְטִילַת מַיִם אַחֲרוֹנִים, מִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּמִּצְוָה וְאֵין יוֹצֵא לְמִלְחֶמֶת מִצְוָה, שֶׁהוּא חַיָּב לִטֹּל יָדָיו בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים! וּבַזֹּהַר וּבְסִפְרֵי קַבָּלָה יֵשׁ בָּזֶה סוֹד גָּדוֹל, לָמָּה הוּא חִיּוּב יוֹתֵר לִרְחֹץ בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנִים, כִּדְאֶכְתֹּב לְקַמָּן בַּפְּרָקִים.
וְהִנֵּה מָצִינוּ בִּגְמָרָא, דְּאָמַר רַב אָשֵׁי: אֲנָא מַשָּׁאִי מְלֹא יָדַי מַיָּא, וְנִתָּן לִי מְלֹא חָפְנָאֵי טִיבוּתָא. פֵּרוּשׁ: בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה נוֹתֵן כְּלִי מָלֵא עַל יָדָיו, הֵן בְּמַיִם רִאשׁוֹנִים וְהֵן בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים, וְלָכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִלֵּא בֵּיתוֹ בְּטוֹבָה, בַּעֲשִׁירוּת, כִּי רַב אָשֵׁי עָשִׁיר גָּדוֹל הָיָה. וְהַטַּעַם, שֶׁלְּפִי כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל בְּבֵיתוֹ עִם אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ, יֵשׁ שָׁמָּה מַזִּיקִין שֶׁרוֹצִין לֶהֱנוֹת מִן סְעוּדָתוֹ, וְלָכֵן הָיוּ דּוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים נִזְהָרִים מִלִּשְׁתוֹת זוּגוֹת, כִּי הָיוּ שָׁמָּה כַּת אֶחָד 'אַתְּלְגִינָם', וְאַמְרֵי לַהּ: 'אִתְפְּרָגִים', שֶׁהָיוּ יְכוֹלִין חַס וְשָׁלוֹם לְהַזִּיק לָאָדָם. וְלָכֵן תִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה רְחִיצַת נְטִילַת יָדַיִם אַחֲרוֹנִים, כְּדֵי לְהָסִיר הַזֻּהֲמָה מִן יָדָיו, שֶׁהָיָה אוֹכֵל בָּהֶן, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַשְׁרוֹת עָלָיו רוּחַ הַזֻּהֲמָה.
וְכָתַב רַבֵּנוּ יְשַׁעְיָהוּ סֶגַל, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִטֹּל יָדָיו בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים דַּוְקָא לְתוֹךְ הַכְּלִי, וְלֹא עַל הָאָרֶץ, כִּי זֶה הַמַּיִם הוּא חֵלֶק שֶׁל סִטְרָא אָחֳרָא, וְלָכֵן צָרִיךְ לִתֵּן לוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד, וּמִתּוֹךְ זֶה לֹא יוּכְלוּ הַמַּזִּיקִים לַעֲשׂוֹת שׁוּם רָעָה לְאָדָם זֶה.
וְגַם צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר כְּשֶׁיֵּלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁיִּטֹּל יָדָיו כְּדֵי לְטַהֵר יָדָיו. וְצָרִיךְ רְבִיעִית מַיִם לִנְטִילָה. וְכָל הַנִּזְהָר בַּנְּטִילוֹת הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל, אֲזַי יָבוֹא לִידֵי טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה, וּקְדֻשָּׁה מֵבִיא אוֹתוֹ לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ לִידֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּתְחִיַּת הַמֵּתִים, אָמֵן.