קב הישר/יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מַה מְּאֹד צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל בִּבְכִי גָּדוֹל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְבֻיָּשׁ בְּבוֹאוֹ לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ אַחַר צֵאת נִשְׁמָתוֹ! וְאַל יַחְשֹׁב הָאָדָם, כִּי אֵין לוֹ לִדְאֹג עַל זֶה, בַּאֲשֶׁר שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה זְכֻיּוֹת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִנָּצֵל מֵהַבּוּשָׁה. בּוֹא וּרְאֵה, מַה דְּאִיתָא בְּתִקּוּנֵי הַזֹּהַר:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הֲוֵי יָתִיב וְלָעֵי בְּאוֹרַיְתָא. קָם חַד סָבָא (רָצָה לוֹמַר: אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא) מִבָּתַר כּוֹתְלָא וְאָמַר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: רַבִּי רַבִּי, בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, קוּם, אַדְלִיק שְׁרָגִין, דְּאִיהוּ נֵר מִצְוַה, שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר (וַיִּקְרָא ו, ו): אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ, לֹא תִּכְבֶּה; וַעֲלָהּ אִתְּמַר (שְׁמוֹת ד, טז): לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד. נֵר ה' אִתְקָרְיָא וַדַּאי, אוֹר דְּנָהֲרָא בֵּיהּ אוֹר דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, נְשָׁמָה דְאָדָם הָרִאשׁוֹן, קוּם, אַדְלִיק בַּהּ! קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי עַל רַגְלָיו, וְיָתִיב רֶגַע חֲדָא וְאָמַר: רִבּוֹן דְּעָלְמִין, אַנְתְּ אִיהוּ מָרִי מַלְכִין וְגַלְיָא רָזִין, יְהֵא רַעֲוָא דִילָךְ לְסַדְּרָא מִלִּין דְּפוּמָא לְקַיְּמָא בִּי הַאי קְרָא: 'אֶהְיֶה עִם פִּיךָ', דְּלָא אֵיעוּל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ.
וְאִם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, שֶׁהוּא בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, שֶׁהָיָה בּוֹנֶה כַּמָּה עוֹלָמוֹת קְדוֹשִׁים בְּהֶבֶל פִּיו, הָיָה צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל "דְּלָא אֵיעוּל בְּכִסּוּפָא קַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא", אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וּבִפְרָט שֶׁאָנוּ עֲסוּקִים בְּהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁצְּרִיכִין אָנוּ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי בּוֹרְאֵנוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם בְּעָמְדֵנוּ לְחֶשְׁבּוֹן דִּינָא רַבָּא וּדְחִילָּא! אוֹי וַי! בְּאֵיזֶה מַעֲמָד נִהְיֶה שָׁם!
וְכֹה יַחְשֹׁב הָאָדָם בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּעֵת הִתְבּוֹדֵד, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִתְבּוֹדֵד (עַיֵּן פֶּרֶק א) לְתַקֵּן חֲטָאָיו פְּשָׁעָיו בִּזְרִיזוּת. וְחִיּוּב גָּדוֹל הוּא לְהִתְבּוֹדֵד הֵיטֵב, וְאוּלַי עַל יְדֵי כֵּן יֵעָרֶה עָלָיו מִמָּרוֹם רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת וְיִרְאַת ה' לְהַדְרִיכוֹ בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה, לְבַל יִמּוֹט מִדַּרְכֵי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה. וְאִלּוּ הָיִינוּ זוֹכִים בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ לְהַשָּׂגַת הָרִאשׁוֹנִים, הָיְתָה הַשָּׂגָתֵנוּ שְׁלֵמָה לְהַשִּׂיג חֶפְצֵנוּ וּמִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה.
וּבוֹא וּרְאֵה מַאי דְּמָצִינוּ בְּכִתְבֵי הַקָּדוֹשׁ הֶחָסִיד רַבִּי חַיִּים וִיטַאל, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בְּעִנְיַן הַשָּׂגָתִי שָׁאַלְתִּי אֶת נִשְׁמָתִי, וְהָיָה מֵשִׁיב לִי, שֶׁאֶתְעַנֶּה אַרְבָּעִים יוֹם רְצוּפִים בְּשַׂק וָאֵפֶר, וְאַחַר כָּךְ אֶתְעַנֶּה שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי תָּמִיד, עַד תַּשְׁלוּם שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה, וְאָז אַשִּׂיג הַשָּׂגָה גְּמוּרָה בִּלְתִּי שׁוּם עִרְבּוּבְיָה שֶׁל סִטְרָא אָחֳרָא. וְכֹה אָמְרָה לִי הַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי, שֶׁאַחַר שֶׁאֶתְנַהֵג חֹדֶשׁ אֶחָד שָׁלֵם בְּשַׂק וָאֵפֶר וְתַעֲנִית, אָז תַּתְחִיל הַשָּׂגָה בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יֵצֵא מִפִּי שׁוּם נִדְנוּד שֶׁל לֵיצָנוּת, חַס וְשָׁלוֹם, וּלְהִתְנַהֵג בְּתַכְלִית הָעֲנָוָה וְהַשִׁפְלוּת, וְאַחַר הַתַּעֲנִית שְׁלשָׁה יָמִים רְצוּפִים בְּשַׂק וָאֵפֶר אֶהְיֶה זוֹכֶה לָבוֹא לִידֵי רוּחַ הָקֹּדֶשׁ, וְאַחַר שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה אַשִּׂיג הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה.
וְהַטַּעַם שֶׁהִקְפִּידָה דַּוְקָא שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה, מִפְּנֵי שֶׁבִּימֵי בַּחֲרוּתִי יָשַׁבְתִּי שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה בִּלְתִּי הַתְמָדוֹת הַתּוֹרָה, וְלֹא הָיִיתִי מְדַקְדֵּק בְּמַעֲשִׂים, וְלָכֵן הֻצְרַכְתִּי לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁנֵי שָׁנִים וּמֶחֱצָה. וְהָיִיתִי נוֹהֵג גַּם כֵּן בְּיוֹם הַתַּעֲנִית שֶׁל שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי וְלַיְלָה שֶׁלְּאַחֲרָיו בְּשַׂק וָאֵפֶר וּבְכִי, וְלִשְׁכַּב עַל הָאָרֶץ אוֹ עַל הָאֵפֶר בִּלְבוּשׁ שַׂק וְאֶבֶן מֵרַאֲשׁוֹתָיו, וּלְכַוֵּן הוי"ה בִּמְלוֹאוֹ עִם הַכּוֹלֵל כָּזֶה: יוּ"ד, הֵ"ה, וָ"ו, הֵ"ה, גִּימַטְרִיָּא אֶבֶן. אוֹ נֻסְחָה כָּזֶה: יוּ"ד, הֵ"ה, וָא"ו, הֵ"ה.
וְהָעִקָּר, לְהִתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה מְאֹד וּלְהִזָּהֵר מִן הַכַּעַס וְהַקְפָּדָה. וְאָמַר לִי הָרַב הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁאֶזָּהֵר מְאֹד כְּפִי מַה שֶּׁהִגִּיד לִי נִשְׁמָתִי, כִּי בְּוַדַּאי בְּתוֹךְ מֶשֶׁךְ הַזְּמַן הַנִּזְכָּר יָבוֹא עִרְבּוּב הַדַּעַת לְבַטֵּל אוֹתִי מִדֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הַנִּזְכָּר, וְשֶׁלֹּא אוּכַל לִסְבֹּל עֹל הַסִּגּוּף. אָמְנָם בַּאֲשֶׁר הַבְּחִירָה הוּא בְּיָדִי, אֶרְאֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. וּלְאַחַר כַּמָּה יָמִים, בְּיוֹם ה', אָמַר לִי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי בְּשָׁבוּעַ זוֹ תִּרְאֶה בְּעֵינֶיךָ רוּחַ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה אֶחָד מְסַבֵּב אוֹתְךָ, וְזֶה מוֹרֶה כִּי מִן הַשָּׁמַיִם שָׁלְחוּ הַאי רוּחַ קַדִּישָׁא לְסַיְּעֵנִי, שֶׁלֹּא אֶהְיֶה רָפֶה מִן דַּרְכִּי, וְלָתֵת בִּי כֹּחַ וְאֹמֶץ לְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה, וְהָיָה מְבַשֵּׂר לִי, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַשָּׂגַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְכַאֲשֶׁר זָכִיתִי, אָמַר לִי מוֹרִי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁזָּכִיתִי לְכָךְ, מִפְּנֵי שֶׁהָיִיתִי חוֹשֵׁק מְאֹד לְחִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה, וְנִשְׁמָתִי הָיְתָה מְסַיְּעֵנִי. וְהִבְטִיחַ לִי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיִּתְעַבֵּר בִּי עוֹד אֵיזֶה נְשָׁמָה מִנִּשְׁמוֹת צַדִּיקִים בְּסוֹד הָעִבּוּר, וְיִהְיֶה מְסַיְּעֵנִי לְתִגְבֹּרֶת הַיִּרְאָה.
וְהָעִקָּר, זְכוּת הָעֲנָוָה וּזְכוּת הַיִּרְאָה וְהַהַשָּׂגָה בְּתוֹרַת ה'. וְעַל יְדֵי שְׁנֵי מִדּוֹת הָאֵלּוּ, דְּהַיְנוּ מִדַּת הָעֲנָוָה וּמִדַּת הַיִּרְאָה, שֶׁהוּא מִדַּת מִעוּט הַדִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ בְּהֶכְרֵחַ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּחָסִיד אֶחָד, שֶׁנִּתְגַּלָּה לְאִשְׁתּוֹ בַּחֲלוֹם לְאַחַר מוֹתוֹ, וְהָיְתָה רוֹאָה כָּל שְׂעָרוֹת רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ מְאִירִים כַּאֲבוּקָה גְּדוֹלָה. וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ: בַּמֶּה זָכִיתָ לְכָךְ, לְהַפְלָגַת אוֹר גָּדוֹל כָּזֶה? וְהֵשִׁיב: הֲגַם שֶׁהָיִיתִי חָסִיד, עַל כָּל זֶה לֹא הָיִיתִי זוֹכֶה לְאוֹר כָּזֶה, רַק בִּשְׁבִיל שֶׁהָיִיתִי מְמַעֵט הַדִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל תּוֹרָה וְיִרְאָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁגִּיחַ עַל זֶה וְנָתַן לִי שְׂכַר מְנִיעַת הַדִּבּוּר, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל הָאָדָם שֶׁמְּמַעֵט בְּדִבּוּר חֹל, וְרַק חֶשְׁקוֹ הוּא לְהִדַּבֵּק בְּיִרְאַת ה'.
 וְאוֹת וּמוֹפֵת לְכָל הַמְהַדְּרִים לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי יִרְאָה, כִּי עַל יְדֵי כֵּן יֵשׁ שְׁמִירַת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם לְבִלְתִּי יִכָּשְׁלוּ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּאֵיזֶה עָווֹן; וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (מִשְׁלֵי יב, כא): "לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִיק כָּל אָוֶן". וְאַף גַּם בִּהְיוֹת יָשֵׁן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמְּרֵהוּ מִכֹּל.
וּכְמַה שֶּׁאֵרַע לְחָסִיד אֶחָד: פַּעַם אַחַת נִדְמָה לוֹ בַּחֲלוֹם אַחַת מִן הַכִּתּוֹת שֶׁל לִילִית כִּדְמוּת אִשְׁתּוֹ, כְּדֵי לְהָבִיאוֹ לִידֵי קֶרִי. וְהִנֵּה בְּהַתְחָלַת הַמַּרְאֶה נִשְׁמַע לוֹ קוֹל הַכָּאָה בְּאֶגְרוֹף בְּחַלּוֹנוֹ, כְּאִלּוּ אִישׁ בָּא וּמַכֶּה בְּאֶגְרוֹף בְּכֹחַ בְּחַלּוֹנוֹ, עַד שֶׁהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ, וְאָז הִכִּיר הֶחָסִיד בְּחֶסֶד הַבּוֹרֵא, בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא עָזַב חַסְדּוֹ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהִצִּיל אוֹתוֹ מִן הַחֵטְא שֶׁל קֶרִי. עַד כָּאן.
 וּמִזֶּה יִרְאֶה הָאָדָם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בְּמִדַּת הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה, עַל כֵּן עֵצָה הַיְעוּצָה לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּתְעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה קְטַנָּה, וְאַחַר כָּךְ: הַבָּא לִטָּהֵר — מְסַיְּעִין אוֹתוֹ. וְיֶאֱזֹר כְּגִבּוֹר חֲלָצָיו לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה, וְיַרְגִּיל עַצְמוֹ לִרְחֹץ יָדָיו כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּטָהֳרָה, וְלִמּוּדוֹ יִהְיֶה בְּטָהֳרָה, וְאָז יִזְכֶּה לְמַאַמְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יְרוּשַׁלְמִי שְׁקָלִים פֶּרֶק ג, הֲלָכָה ג): טָהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי קְדֻשָּׁה. וְעִקַּר הַטָּהֳרָה הוּא נְטִילַת יָדַיִם, וְלָכֵן אַצִּיג פֶּרֶק לְקַמָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ.