קב הישר/טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אִיתָא בַּסֵּפֶר "סוֹד הָרָזִים", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אִם עָבַר אָדָם בַּסֵּתֶר, לֹא יְגַלֶּה אוֹתָם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, אֶלָּא כָּל מִי שֶׁעָבַר חֵרֶם, הוּא מַכְרִיז מְגַלֶּה. שֶׁנֶּאֱמַר (מַלְאָכִי ג, כג): "הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְגוֹ'", וְסָמִיךְ לֵיהּ: "וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם".
וְהָעִנְיָן, כִּי אַף שֶׁהַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, בָּרוּךְ הוּא, מִכָּל מָקוֹם אֵין הַדָּבָר מְפֻרְסָם, עַד שֶׁבָּא אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, וּמְפַרְסֵם אֶת הֶעָווֹן בָּרַבִּים בַּאֲסֵפַת יִשְׂרָאֵל, וְרַבָּה תִּהְיֶה הַבּוּשָׁה וְהַכְּלִמָּה, כִּי זֶה הָעוֹבֵר חֵרֶם כְּאִלּוּ הוּא עוֹבֵר עַל חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה וּנְבִיאִים, שֶׁעַל כֵּן סִיּוּם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה וְסִיּוּם כָּל סֵפֶר מִנְּבִיאִים הֵמָּה גִּימַטְרִיָּא רמ"ח, וּבְוַדַּאי הָעוֹבֵר חֵרֶם לֹא יִנָּקֶה מֵעֳנָשִׁים וְיִסּוּרִים חֲמוּרִים. וְהַגְּזֵרָה רָעָה, שֶׁנִּגְזָר לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל חֵרֶם, יָבוֹא עָלָיו חֵמָה שְׁפוּכָה בְּאַכְזָרִיּוּת, וְאוֹתוֹ הַבַּיִת — אֲשֶׁר בּוֹ הָעֲבֵרַת חֵרֶם — סוֹפוֹ לִהְיוֹת חָרֵב וּשְׁמָמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב, רַחֲמָנָא לִצְלַן.
וְהָעִקַּר גְּרָם, הַמֵּבִיא לְחֵטְא זֶה, הוּא הָעִקָּר שֶׁעוֹבֵר תְּחִלָּה עַל לָאו דְּלֹא תַחְמֹד, וְחוֹמֵד מָמוֹנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ אוֹ כְּלִי שֶׁל חֲבֵרוֹ, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, וְאַחַר כָּךְ הוּא נוֹטֵל הַמָּמוֹן אוֹ הַכְּלִי שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְהוּא עוֹבֵר עַל לָאו דְּלֹא תִגְנֹב, וְאַחַר כָּךְ הוּא עוֹבֵר גַּם כֵּן עַל הַחֵרֶם. וְיַמְצִיא לוֹ הֶתֵּר אֵיךְ וּמַה לַּעֲשׂוֹת שֶׁלֹּא יַחֲזִיר הַגְּזֵלָה אוֹ הַגְּנֵבָה מַה שֶּׁבְּיָדוֹ, וְכָל הַהֶתֵּרִים הֵן לוֹ לְקוֹצִים וּבַרְקָנִים, שֶׁנִּכְשָׁל בָּהֶם. עַל כֵּן הֶחָכָם — עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, לְבִלְתִּי לִגְרֹם רָעָה לְעַצְמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיָּבוֹא הָרָעָה עָלָיו, יַתְחִיל לְהִתְחָרֵט, אֲבָל יִהְיֶה הָעֵת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ הַחֲרָטָה.
רְאֵה מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר: רַבִּי אַבָּא אָמַר: כַּמָּה יֵשׁ לָאָדָם לְהַרְהֵר וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו בְּכָל יוֹם וְיוֹם! תָּנֵי רַבִּי יִצְחָק: אַרְבַּע רוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת בְּכָל יוֹם מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם: רוּחַ מִזְרָחִית עַל פִּי הָרֹב הוּא שׁוֹלֵט וּמְנַשֵּׁב מֵהַבֹּקֶר וְעַד חֲצִי הַיּוֹם וְנָפִיק עִמֵּיהּ אוֹצַר הַחֶמְדָּה, דְּתַמָּן אוֹצָר אֶחָד הוּא לְמַעְלָה בְּשַׁעֲרֵי מִזְרָח, וְ"חֶמְדָּה" שְׁמֵיהּ, וְיֵשׁ בּוֹ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וְשִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה רוּחִין דְּאַסְוָתָא דְּעָלְמָא. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: יֵשׁ מַלְאָךְ אֶחָד, וּמִיכָאֵל שְׁמוֹ, וְהוּא מְמֻנֶּה מֵהַבֹּקֶר עַד חֲצִי הַיּוֹם. בְּהַהוּא רוּחַ דְּאַתְיָא מֵהַמִּזְרָח, וּמִיכָאֵל עִם דֶּגֶל שֶׁלּוֹ הוּא מְמֻנֶּה לְצַד מִזְרָח. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, דְּהוּא מִיכָאֵל, דִּכְתִיב (שְׁמוֹת לב, לד): "הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ וְגוֹ'". מַלְאָכִי הוּא אותִיּוֹת מִיכָאֵל. וְתָנָא: כְּשֶׁרוּחַ מִזְרָח מִתְעוֹרֵר לָצֵאת לָעוֹלָם, מָאן דְּאָזִיל בְּאוֹרְחָא, יְכַוֵּן דַּעְתּוֹ לְהַהוּא עִנְיָנָא דְּאָמְרִין, דְּמִיכָאֵל הוּא שַׂר הַחֶסֶד, הוּא מִתְעוֹרֵר אָז עַל פִּי צִוּוּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כָּל בִּרְכָתָא דְּנָפִיק מִפּוּמֵיהּ דְּבַר נָשׁ, מִתְקַיְּמִין לֵיהּ בְּהַאי שַׁעְתָּא, וִיהִי שָׂמֵחַ כָּל הַיּוֹם הַהוּא.
רוּחַ מַעֲרָב מְנַשֶּׁבֶת עַל פִּי הָרֹב מֵחֲצִי הַיּוֹם עַד הַלַּיְלָה, וְנָפִיק עִמֵּיהּ אוֹצָר אֶחָד עִם אַרְבַּע מֵאָה וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה רוּחִין לְאַפְרָחָא עִשְׂבִּין וְאִילָנוֹת וִיבוּלִין. וְתַנְיָא מַלְאָךְ אֶחָד, רְפָאֵל שְׁמֵיהּ, הוּא מְמֻנֶּה עַל צַד מַעֲרָב. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן פַּזִּי: אִם כֵּן קַשְׁיָא, הֲלֹא תָּנֵינָן: מַלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הָרְפוּאוֹת — רְפָאֵל שְׁמֵיהּ, וְאַתְּ אָמַרְתָּ דְּאַסְוָתָא הוּא מִן הַמִּזְרָח, וּמַלְאָךְ מִיכָאֵל מְמֻנֶּה בְּמִזְרָח, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: כָּל מַעֲשֵׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶגֶד בְּנֵי אָדָם בְּגִין דְּיֶהֱווּ יְרֵאִים וַחֲרֵדִים לְיִרְאַת ה' וְלַעֲבוֹדַת ה', וְהוּא, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, מַחֵי וּמַסֵּי, מֵמִית וּמְחַיֶּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁווּן לִבְּהוֹן לְשׁוּם מַלְאָךְ וְלֹא לְשׁוּם שַׂר, עַל כֵּן הוּא יִתְבָּרַךְ, בָּרוּךְ הוּא, מַחֲלִיף עִדָּנִין דְּלָא יֹאמְרוּן: מַלְאָךְ פְּלוֹנִי עָבִיד לִי הַאי. אֶלָּא לְהַרְאוֹת דְּכֹלָא הוּא בְּיָדֵיהּ, וּלְפִיכָךְ מַחֲלִיף רוּחִין עַד דְּיַצְלֵי בַּר נָשׁ קַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּכְדֵין יִפְקֹד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַסְוָתָא לְמֵישְׁרֵי עֲלֵיהּ דְּבַר נָשׁ הַהוּא מַלְאָךְ דְּאִתְפָּקִיד עַל אַסְוָתָא עָבִיד מַאי דְּאִתְפָּקִיד מֵרְעוּתֵיהּ דְּמָארֵי בְּרִיךְ הוּא.
רוּחַ דְּרוֹמִית מְנַשֵּׁב מִן הַתְחָלַת הַלַּיְלָה עַל פִּי הָרֹב עַד פַּלְגוּת הַלַּיְלָה, וּנְפָקוּ עִמֵּיהּ מֵהַהוּא אוֹצַר הַחַמָּה מָאתַיִם וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים רוּחִין, לְדַשְּׁנָא אַרְעָא וְלִגְרֹם חֲמִימָא עַל אַרְעָא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגְבַּר הַקְּרִירוּת, וְהַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עָלָיו — אוּרִיאֵל שְׁמֵיהּ, וְהוּא מְמֻנֶּה עַל מִשְׁמַרְתּוֹ בְּצַד דָּרוֹם בְּהַהוּא רוּחָא. וְהַהוּא רוּחָא הוּא כָּבֵד מְאֹד עַל בְּנֵי אָדָם דְּמַרְעִין בִּישִׁין. וְתָנָא, בְּהַהִיא זִמְנָא הוּא עִקַּר הַדִּין, דְּדִינִין לִרְשִׁיעֵי בַּגֵּיהִנָּם בְּנוּרָא, וְכָל עָלְמִין שָׁכְבִין בְּשִׁינְתָא, וְלֵית דְּמַצְלֵי עֲלֵיהוֹן.
רוּחַ צָפוֹן מְנַשֵּׁב מֵחֲצִי הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר. וְתָנָא: תְּלַת מֵאָה אַלְפִין רוּחִין סוּפָה וּסְעָרָה אָתִין עִמֵּיהּ, וְהוּא קָשֶׁה לְכָל מִלֵּי, אֲבָל לִבְנֵי מַרְעִין הוּא טוֹב, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קְרִירוּת, וּמֵחֲמִימוּת דְּאִית בִּבְנֵי מַרְעִין יֵשׁ לָהֶם נַחַת רוּחַ בַּקְּרִירוּת הָאֵלּוּ. וְתָנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אָמַר: בְּהַהִיא שַׁעְתָּא נָפְקָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵאִנּוּן עָלְמִין סַגִּיאִין לְאִשְׁתַּעֲשַׁע עִם צַדִּיקִים דִּבְגַן עֵדֶן, וְקוֹל כְּרוּז קוֹרֵא וְאוֹמֵר: "עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵּימָן לְהַפְרִיחַ בְּשָׂמִים שֶׁל גַּן עֵדֶן", דְּתָנָא: בִּזְמַן שֶׁהָרוּחַ צָפוֹן מְנַשֶּׁבֶת בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנַס לְגַן עֵדֶן, אֲזַי כָּל הָאִילָנוֹת וְכָל הַבְּשָׂמִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן נוֹתְנִים רֵיחַ וּמְזַמְּרִים לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (דִּבְרֵי הַיָּמִים א טז, לג): "אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיַּעַר מִלִּפְנֵי ה'", וְכָל מַלְאֲכֵי מַעְלָה וְכָל הָרְקִיעִים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וְהָאוֹפַנִּים מִזְדַּעְזְעִים וּפוֹתְחִין אֶת פִּיהֶם רִנָּה וְשֶׁבַח לְמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, עַד שֶׁנִּכְנַס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם הַצַּדִּיקִים לְגַן עֵדֶן, וְזֶהוּ בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אָמַר רַב: מָאן דְּנִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא אִית בֵּיהּ וְשָׁמַע קוֹל תַּרְנְגוֹלָא קָרֵי בְּפַלְגוּת לֵילָא, אֲזַי זִיקָא דְאֶשָּׁא נָפִיק מִבֵּין גַּלְגַּלֵּי הַחַיּוֹת וְאָזִיל בְּכָל עָלְמָא וּמַגִּיעַ תְּחוֹת גַּדְפוֹהִי דְּתַרְנְגוֹלָא וּבְהַהִיא שַׁעְתָּא בִּדְחִילוּ מַקִּישׁ הַתַּרְנְגוֹל בְּגַדְפוֹהִי דָּא עִם דָּא דְּאָמַר: דָּא הוּא פַּלְגוּת לֵילָא, וּמָאן דְּאִית בֵּיהּ בְּלִבֵּיהּ שֵׂכֶל טוֹב, יִתְעוֹרֵר וְיָקוּם מִשְּׁנָתוֹ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. אָזִיל קָלֵיהּ וְאִשְׁתְּמַע בְּגַן עֵדֶן וְאַצִּית הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְצַדִּיקִים דְּעִמֵּיהּ. שׁוֹאֲלִין הַצַּדִּיקִים: מָאן הוּא דֵּין גְּבַר? וּמָארֵי עָלְמִין אָתִיב וְאָמַר: דֵּין פְּלַנְיָא עָסִיק עִם נִשְׁמָתֵיהּ קַדִּישָׁא בְּאוֹרַיְתָא. אַצִּיתוּ כֻּלְּהוּ, דְּהַאי נִיחָא לִי מִכָּל שִׁירָאתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא דְּאָמְרִין לְעֵילָא!
בֶּן אָדָם, בֶּן אָדָם! רְאֵה וְהִתְבּוֹנֵן וַחֲכַם בְּכָל אֶפְשָׁרוּת אֵיךְ לְהִתְגַּבֵּר בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתָּ. וּזְכֹר, כִּי אֲנַחְנוּ יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ עֲדַת סְגֻלָּתוֹ, וּבָחַר בָּנוּ מִכָּל שִׁבְעִים אֻמּוֹת לְקָרְבֵנוּ אֵלָיו, וּבְכָל עֵת וְרֶגַע הַשְׁגָּחָתוֹ עָלֵינוּ, וְהוּא פּוֹקֵד מַעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם, אִם לְרָעָה וְאִם לְטוֹבָה, וּכְנֶגֶד זֶה הֶעֱמִיד מֵיטִיבִים וּמְרֵעִין. הַמֵּיטִיבִים הֵמָּה מַלְאֲכֵי קַדִּישִׁין, הַמְקַבְּלִים נִשְׁמַת הָאָדָם בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה וּמַרְאִין לוֹ פִּתְחֵי גַּן עֵדֶן, וְהַמְרֵעִין הֵמָּה הַמַּזִּיקִים הַמַּשְׁחִיתִים הָאַכְזָרִים, הַחוֹטְפִים אֶת הַנְּשָׁמָה לְיַסְּרָהּ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים, כִּדְאִיתָא בְּמִדְרָשׁ הַנֶּעֱלָם, פָּרָשַׁת נֹחַ:
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: שֶׁבַע כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הֵן אֵצֶל הַשַּׁעַר, דְּאִקְרֵי 'שַׁעַר צֶדֶק', שֶׁעֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים קיח, יט־כ): "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ. זֶה הַשַּׁעַר לַה', צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ". וְשִׁבְעָה פְּתָחִין הֵן לְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים לְהִכָּנֵס לְגַן עֵדֶן עַד מְקוֹם מַעֲלָתָם וְעַל כָּל פֶּתַח שׁוֹמְרִים: פֶּתַח הָרִאשׁוֹן נִכְנֶסֶת הַנְּשָׁמָה בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, שֶׁהִיא סְמוּכָה לְגַן עֵדֶן, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן שׁוֹמֵר עָלָיו. זָכְתָה הַנְּשָׁמָה — אָדָם הָרִאשׁוֹן הוּא מַכְרִיז וְאוֹמֵר: פַּנּוּ מָקוֹם לְהֶחָסִיד! שָׁלוֹם שָׁלוֹם בּוֹאֲךָ! וְיוֹצֵאת מִפֶּתַח רִאשׁוֹן וְנִכְנֶסֶת לְפֶתַח שֵׁנִי שֶׁל שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן, וְשָׁם הַכְּרוּבִים וְלַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת.
וְאִי לֹא זָכְתָה — מְקַבֶּלֶת שָׁם עָנְשָׁהּ לְהִצָּרֵף וּלְהָסִיר סִיגָהּ וּפְסָלְתָהּ עַל יְדֵי מִשְׁפָּט, אֲשֶׁר סוֹבֶלֶת בְּלַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת. וְאִם זָכְתָה לָצֵאת גַּם מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם, אֲזַי נוֹתְנִין לָהּ פִּתְקָה לַסִּימָן לִכָּנֵס לְגַן עֵדֶן, וּכְשֶׁבָּאת לְגַן עֵדֶן, יֵשׁ שָׁם עַמּוּד אֶחָד שֶׁל עָנָן וָנֹגַהּ, הַמְעֹרָב זֶה בְּזֶה וְעָשָׁן סְבִיבָיו, וְעַמּוּד נָעוּץ מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה לְשַׁעַר יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה שֶׁהוּא מְכֻוָּן נֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה, וְאִם הַנְּשָׁמָה זוֹכָה, שֶׁיִּהְיֶה דַּי לָהּ מָקוֹם מָדוֹר בְּכָאן לְקַבֵּל שְׁכָרָהּ וְלֹא לַעֲלוֹת יוֹתֵר, אֲזַי הִיא שָׁם וּמִתְעַדֶּנֶת שָׁמָּה מֵהַטּוֹב, הַמַּשְׁפִּיעַ מִלְּמַעְלָה אֵלֶיהָ, וְגַן עֵדֶן זֶה מֵאִיר בְּאוֹר שֶׁל מַעְלָה, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: רָאִיתִי גַּן עֵדֶן, וְהוּא מְכֻוָּן נֶגֶד הַפָּרֹכֶת, וְשָׁם טַל הָאוֹרוֹת אֲשֶׁר לְמַעְלָה, וְהִיא נֶהֱנֵית מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, אֲבָל אֵינָהּ נִזּוֹנֶת מִמֶּנָּה. זָכְתָה לַעֲלוֹת יוֹתֵר, אֲזַי עוֹלָה הִיא בְּאוֹתוֹ הָעַמּוּד, עַד שֶׁמַּגַּעַת וְנִכְנֶסֶת בַּפֶּתַח הַשְּׁלִישִׁי, וְהִיא נִקְרֵאת זְבוּל, וְיֵשׁ שָׁם הַרְבֵּה שׁוֹמְרִים, וּפוֹתְחִים לָהּ, וְנִכְנֶסֶת בְּאוֹתוֹ הַשַּׁעַר וּמְשַׁבַּחַת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַעְלָה. וּמִיכָאֵל שַׂר הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא כֹּהֵן אֵל עֶלְיוֹן, מַקְרִיב הַנְּשָׁמָה זוֹ לְקָרְבָּן.
אָמַר רַבִּי חִיָּא: הַקְרָבָה זוֹ אֵינָהּ בָּאָה כִּשְׁאָר הַקָּרְבָּן, אֶלָּא כְּאָדָם הַמַּקְרִיב דּוֹרוֹן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּמִיכָאֵל מַעֲלֶה אֶת הַנְּשָׁמָה עַד פֶּתַח הָרְבִיעִי וַחֲמִישִׁי וְשִׁשִּׁי וְאוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַשְׁרֵי בָּנֶיךָ, בְּנֵי אֲהוּבֶיךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְאַשְׁרֵי הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא זוֹכָה לָזֶה! וְאַחַר כָּךְ מַעֲלִין אֶת הַנְּשָׁמָה לַשַּׁעַר הַשְּׁבִיעִי, שֶׁהוּא נִקְרָא עֲרָבוֹת, שֶׁשָּׁם גִּנְזֵי חַיִּים; וְכָל הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא זוֹכָה לַשַּׁעַר הַשְּׁבִיעִי, מִיָּד נַעֲשֵׂית מַלְאַךְ הַשָּׁרֵת. אֲבָל מִי שֶׁעוֹבֵר עַל חֵרֶם, אֵין נִשְׁמָתוֹ זוֹכָה אֲפִלּוּ לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַשְּׁלִישִׁי, אֲפִלּוּ אַחַר כָּל הַיִּסּוּרִין וְהַדִּינִין, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מִי שֶׁהוּא בְּחֵרֶם לְמַטָּה יוֹם אֶחָד, הוּא לְמַעְלָה בְּחֵרֶם שְׁלשִׁים יוֹם. וּמִי שֶׁהוּא בְּחֵרֶם שְׁלשִׁים יוֹם, אֲזַי הוּא בְּחֵרֶם לְמַעְלָה שָׁנָה. וּמִי שֶׁהוּא בְּחֵרֶם לְמַטָּה שָׁנָה אַחַת, אֲזַי הוּא בְּחֵרֶם לְמַעְלָה עוֹלָמִית, וְאֵין לוֹ תְּרוּפָה לְמַכָּתוֹ. וְהִנֵּה רָאִיתִי הֲמוֹן עַם שֶׁהֵם מְקִלִּין כְּשֶׁמַּטִּילִין עֲלֵיהֶם בֵּית דִּין חֵרֶם, אוֹ שׁוֹלְחִין אַחֲרָיו אֵיזֶה אֲנָשִׁים בְּחֵרֶם שֶׁיָּבוֹא לְבֵית דִּין לְצַיֵּת הַדִּין, אוֹ לְהַגִּיד אֵיזֶה עֵדוּת, וְהַחֵרֶם הוּא כִּמְצַחֵק בְּעֵינֵיהֶם, וְהֵן אֵינָם יוֹדְעִים, שֶׁהַחֵרֶם הוּא חָמוּר מִשְּׁבוּעַת שָׁוְא וָשֶׁקֶר, וְעֶבְרָתוֹ שְׁמוּרָה לָנֶצַח, וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מְפַרְסֵם קְלוֹנוֹ בָּרַבִּים.
עַל כֵּן יִרְאֶה הָאָדָם שֶׁלֹּא לְהָקֵל בְּשׁוּם חֵרֶם, שֶׁנַּעֲשָׂה אֵצֶל הַקָּהָל אוֹ אֲפִלּוּ בִּפְנֵי עֲשָׂרָה הֶדְיוֹטוֹת. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיִּהְיֶה זָהִיר שֶׁלֹּא לַעֲבֹר חֵרֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וְאָז טוֹב לוֹ יִהְיֶה סֶלָה.