קב הישר/ח

אִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי פֶּרֶק קַמָּא דִּבְרָכוֹת (הֲלָכָה א): הָעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל צָרִיךְ לְהַשְׁווֹת אֶת רַגְלָיו. פְּלִיגֵי תְּרֵין אָמוֹרָאִין, רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן, חַד אָמַר: כְּמַלְאָכִים, וְחַד אָמַר: כְּכֹהֲנִים. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְנִרְאֶה דְּאֵלּוּ וְאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הֵם, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא בִּמְקוֹם הַקָּרְבָּן, עַל כֵּן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא כֹּהֵן. וּמָה עֲבוֹדַת כֹּהֵן, הוּא פָּסוּל בְּמַחֲשָׁבָה זָרָה, כָּךְ צָרִיךְ הָאָדָם בִּשְׁעַת תְּפִלָּה, שֶׁלֹּא לַחֲשֹׁב שׁוּם מַחֲשָׁבָה זָרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה קָרְבָּנוֹ פִּגּוּל. וְלֹא יֹאמַר הָאָדָם: הִרְהוּר עֲבֵרָה אָסוּר דַּוְקָא, אֶלָּא אֲפִלּוּ הִרְהוּר מַשָּׂא וּמַתָּן וּשְׁאָר הִרְהוּרִים הֵן גַּם כֵּן אֲסוּרִים, כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת דֻּגְמַת הַמַּלְאָכִים, שֶׁאֵין בָּהֶם עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה.
וְאִיתָא בְּ"סֵפֶר הַחִנּוּךְ": כְּשֶׁאָדָם הוּא חוֹשֵׁב בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּעִנְיְנֵי כֶּסֶף וְזָהָב וּמַטְבְּעוֹת, עוֹבֵר עַל לָאו דְּ"לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב" (שְׁמוֹת כ, כ). עַיֵּן שָׁם בַּאֲרִיכוּת.
וְדַע לְךָ מַה שֶּׁמְּבֹאָר בַּזֹּהַר, פָּרָשַׁת אֵלֶּה פְּקוּדֵי, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אִיתָא חַד מְמֻנֶּה, וּשְׁמוֹ טהריא"ל, הָעוֹמֵד עַל הַפֶּתַח אֲשֶׁר עוֹבְרִים שָׁם תְּפִלּוֹת שֶׁל בֵּית יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְפַּלְּלוּ בְּכַוָּנַת הַלֵּב בִּלְתִּי שׁוּם עִרְבּוּב שֶׁל מַחֲשָׁבָה זָרָה, אֲזַי אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה פּוֹתֵחַ שַׁעַר בֵּית הַתְּפִלָּה לָהֵיכָל, אֲשֶׁר שָׁם כָּל הַתְּפִלּוֹת מִתְקַבְּצוֹת יַחַד, וּמֵהַתְּפִלָּה נַעֲשֶׂה עֲטֶרֶת רֹאשׁ לְמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֲבָל אִם הַתְּפִלָּה הִיא בְּלִי כַּוָּנָה, וְיֵשׁ בָּהּ עִרְבּוּב מַחֲשָׁבָה זָרָה, אֲזַי הַמְמֻנֶּה הוּא דּוֹחֶה אֶת הַתְּפִלָּה מֵהַהוּא פִּתְחָא, וְהַתְּפִלָּה אָזְלָא וּמְשַׁטֶּטֶת בְּעָלְמָא, עַד שֶׁבָּאת לְיַד חַד מְמֻנֶּה, סהדיא"ל שְׁמֵיהּ, וּבְיָדוֹ כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁנִּדְּחוּ מִשַּׁעַר בֵּית הַתְּפִלָּה עַל יְדֵי שֶׁהֵן מְעֻרְבָּבִים בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, וְהֵן נִקְרָאִים "תְּפִלּוֹת פְּסוּלוֹת". וְגוֹנֵז הַהוּא מְמֻנֶּה הַתְּפִלּוֹת, עַד שֶׁהָאָדָם עַצְמוֹ מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ, עַל מַה שֶּׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלּוֹת הַרְבֵּה בְּלֹא כַּוָּנָה וַעֲדַיִן לֹא נַעֲנָה בְּאוֹתָן תְּפִלּוֹת.
וּמִתְוַדֶּה וּמִתְחָרֵט עַל עָווֹן וְחֵטְא זֶה שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּלֹא כַּוָּנָה, שֶׁהוּא כְּגוּף בְּלֹא נְשָׁמָה, וְאוֹמֵר: אוֹי לִי! וַי לִי מַה שֶּׁעָשִׂיתִי כָּךְ, וְהָיִיתִי פּוֹגֵם בִּכְבוֹד אֲדוֹנֵינוּ, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, לְדַבֵּר לְפָנָיו בִּלְתִּי כַּוָּנַת הַלֵּב! וְגוֹדֵר עַצְמוֹ לְבִלְתִּי לַעֲשׂוֹת עוֹד כָּזֶה הַמִּכְשׁוֹל, וּמִכָּאן וּלְהַבָּא הוּא מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה הֵיטֵב, אֲזַי תְּפִלּוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁהֵן בְּיַד הַמְמֻנֶּה סהדיא"ל, עוֹלֶה עִם תְּפִלָּה רִאשׁוֹנָה, שֶׁהִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וְהַהוּא מְמֻנֶּה בְּעַצְמוֹ נוֹטֵל הַתְּפִלּוֹת הַפְּסוּלוֹת הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, וּמַעֲלֶה אוֹתָם מַעְלָה מַעְלָה, עַד שֶׁבָּאָה הַתְּפִלָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, וְנַעֲשֵׂית עֲטָרָה עִם שְׁאָר תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרוֹת.
הֲרֵי לְךָ חֶסֶד גָּדוֹל מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁבִּתְפִלָּה אַחַת נִתְקָן הַכֹּל.
וּמִי הוּא זֶה, אֲשֶׁר לֹא יָשִׂים אֶל לִבּוֹ הַדְּבָרִים לִגְמֹל חֶסֶד לְנַפְשׁוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְהָקֵל בַּתְּפִלָּה עַצְמָהּ לְכַתְחִלָּה, חַס וְשָׁלוֹם. וְאַף שֶׁחוֹשֵׁק לְהַתְמִיד בַּתּוֹרָה, מִכָּל מָקוֹם זְמַן תְּפִלָּה לְחוּד, וּזְמַן תּוֹרָה לְחוּד. וְאַל יֹאמַר בְּלִבּוֹ, כִּי בַּעֲבוּר לִמּוּדוֹ הוּא יוֹתֵר טוֹב בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְּבַטֵּל תְפִלָּתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְחָלִילָה לוֹמַר כֵּן.
וּבוֹא וּרְאֵה מַה שֶּׁהוּבָא בַּסֵּפֶר "הוֹלֵךְ תָּמִים", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:
רַבִּי יְשַׁעְיָהוּ הֶחָסִיד סִפֵּר לִי, בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה הֶחָסִיד, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: בִּימֵי הָרַמְבַּן, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה לוֹ תַּלְמִיד אֶחָד שֶׁהָיְתָה נַפְשׁוֹ חֲשֵׁקָה בַּתּוֹרָה בְּחֵשֶׁק נִפְלָא, וּמַמָּשׁ לֹא רָאָה שֵׁנָה בְּעֵינָיו. וְאִם הָיָה אוֹכֵל לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ, אָז הָיָה הַסֵּפֶר פָּתוּחַ לְפָנָיו, וְתָמִיד נָתַן עֵינָיו בַּסֵּפֶר, וְלֹא הָיָה מִתְפַּלֵּל מֵרֹב אַהֲבַת הַתּוֹרָה.
וְהָיָה הָרַמְבַּ"ן, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מַזְהִיר אוֹתוֹ תָּמִיד, וְאָמַר לוֹ: אֱכֹל בִּשְׁעַת אֲכִילָה וְתִישַׁן בִּשְׁעַת הַשֵּׁנָה, וַעֲשֵׂה תְּפִלָּתְךָ בִּשְׁעַת תְּפִלָּה, וּזְכוּת הַתּוֹרָה יִהְיֶה אֶצְלְךָ וְתִשְׁמָרְךָ וּתְחַיֶּיךָ. אָמְנָם לֹא תִּפְשַׁע בָּהּ, כִּי הַתְּפִלָּה תִּתְבַּע עֶלְבּוֹנָהּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְתֵעָנֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל זֶה, וְהִזָּהֵר בַּתְּפִלָּה!
וְלֹא הִשְׁגִּיחַ הַתַּלְמִיד אֶל דְּבָרָיו וְלֹא שָׂם אֶל לִבּוֹ. וְלֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים, שֶׁהָלַךְ הַתַּלְמִיד לַשּׁוּק לִקְנוֹת אֵיזֶה דָּבָר, וְכַאֲשֶׁר שָׁב לְבֵיתוֹ, מָצָא פָּרָשׁ אֶחָד שׁוֹכֵב עִם בִּתּוֹ הַבְּתוּלָה בְּאֹנֶס עַל אוֹתוֹ הַשֻּׁלְחָן שֶׁהָיָה לוֹמֵד תָּמִיד עָלָיו, וְנִתְאַבֵּל עַל זֶה יָמִים רַבִּים.
וְאָמַר לוֹ הָרַמְבַּ"ן, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: הֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁתִּהְיֶה זָהִיר בַּתְּפִלָּה, שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנִי הַיּוֹם מֵאָדָם רָע וּמִפֶּגַע רָע וְכוּ'", וְאַתָּה לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹלִי, לָכֵן בָּא זֶה הַסִּבָּה לְבִתְּךָ! וּמִכָּאן וּלְהַבָּא רָאָה הַתַּלְמִיד הַנִּזְכָּר לְעֵיל שֶׁבְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית הָיָה בְּבִטּוּל תְּפִלָּה, וְהִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל כַּדָּת וְכַהֲלָכָה. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
עַל כֵּן לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים, אֲשֶׁר שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט עַל אוֹתָן אֲנָשִׁים הַמְזַלְזְלִים בְּעִנְיַן הַתְּפִלּוֹת וְנוֹהֲגִין לְהִתְפַּלֵּל בְּקַלּוּת, וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּן וְיִירָאוּן. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
עַל כֵּן יִרְאֶה הָאָדָם לְפַחֵד תָּמִיד, בְּהַעֲלוֹתוֹ אֶת לִבּוֹ יָמִים רַבִּים שֶׁעָבְרוּ תְּפִלּוֹת הַקְּבוּעִים בְּכָל יוֹם מִבְּלִי כַּוָּנָה. וְעַל זֹאת צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהָסִיר מִמֶּנּוּ מִכְשׁוֹל זֶה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה עִרְבּוּבְיָה הַמְבַטְּלִים כַּוָּנַת הַתְּפִלָּה. וְיִרְאֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּדֶמַע, כִּי תְּפִלָּה בִּדְמָעוֹת הִיא חֲשׁוּבָה וּקְרוֹבָה מְאֹד לְהִתְקַבֵּל, כַּיָּדוּעַ עַל פִּי מַאַמְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
וּמֵרֹב חֲשִׁיבוּת שֶׁל תְּפִלּוֹת שֶׁבִּדְמָעוֹת, הַפֶּתַח — אֲשֶׁר נִכְנָסִים שָׁם הַתְּפִלּוֹת, אֲשֶׁר הֵם עִם דְּמָעוֹת — אֵינוֹ פּוֹתֵחַ אוֹתוֹ פֶּתַח שׁוּם מַלְאָךְ אוֹ מְמֻנֶּה, כִּי אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ, וְלָכֵן הֵן אֵין נִנְעָלִים, וְהֵן פְּתוּחִים תָּמִיד, וְנִקְרָאִים "שַׁעֲרֵי דְּמָעוֹת". וּכְשֶׁהַתְּפִלָּה הִיא עוֹלָה לְמַעְלָה, אֲזַי יוֹצֵא לִקְרָאתָם אוֹפַן אֶחָד, וּשְׁמוֹ ירחמיא"ל, וְהוּא מְמֻנֶּה עַל שֵׁשׁ מֵאוֹת חַיּוֹת שֶׁל מַעְלָה, וְנוֹטֵל הוּא אוֹתָהּ הַתְּפִלָּה עִם הַדְּמָעוֹת וּמַעֲלֶה אוֹתָהּ, וְהִיא עוֹלָה וּמִתְקַשֶּׁרֶת לְמַעְלָה לְמָקוֹם גָּבוֹהַּ מְאֹד.
וּבוֹא וּרְאֵה אֵיךְ הָיוּ דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים מְכַוְּנִים בַּתְּפִלָּה, כִּדְאִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי, פֶּרֶק אֵין עוֹמְדִין (בְּרָכוֹת פֶּרֶק ה, הֲלָכָה א): אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, וּבָא נָחָשׁ וְהִכִּישׁוֹ, וְלֹא הִפְסִיק אֶת תְּפִלָּתוֹ. וְהָלְכוּ וּמָצְאוּ אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ מֵת מֻטָּל עַל פִּי חוֹרוֹ. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, לֹא הִרְגַּשְׁתָּ כְּאֵב בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מַכִּישְׁךָ הַנָּחָשׁ? אָמַר לָהֶם: יָבוֹא עָלַי מִמַּה שֶּׁהָיָה לִבִּי מִתְכַּוֵּן בַּתְּפִלָּה, אִם הִרְגַּשְׁתִּי. (פֵּרוּשׁ: אֵעָנֵשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵלָיו כִּוַּנְתִּי בִּתְפִלָּתִי, כְּעֵין שְׁבוּעָה).
הָעִנְיָן מְבֹאָר בַּגְּמָרָא (יְרוּשַׁלְמִי שָׁם) וּבְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י (בְּרָכוֹת לג, א, ד"ה וּמֵת): כִּי כְּשֶׁהֶעָרוֹד אוֹ הַנָּחָשׁ נוֹשֵׁך לְאָדָם, אִם הֶעָרוֹד מַקְדִּים לְמַיִם, אֲזַי יָמוּת הָאָדָם, וְאִם הָאָדָם יַקְדִּים לְמַיִם, אֲזַי מֵת הַנָּחָשׁ אוֹ הֶעָרוֹד. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מְלַמֵּד שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲיָן תַּחַת רַגְלָיו, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קמה, יט): "רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם".
וְהִנֵּה כִּי אִי אֶפְשָׁר לְכַוֵּן כְּמוֹ הָרִאשׁוֹנִים, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מֵחֲמַת שְׁנֵי טְעָמִים: הָאֶחָד, שֶׁעֲווֹנֵינוּ כָּבְדוּ עַל רָאשֵׁינוּ, וְהַטַּעַם שֵׁנִי מֵחֲמַת חֶסְרוֹן יְדִיעָה. עַל כָּל פָּנִים חָלִילָה לָנוּ לַעֲזֹב כַּוָּנַת הַתְּפִלָּה.
וּבוֹא וּרְאֵה מַה שֶּׁכָּתַב בְּ"סֵפֶר חֲסִידִים", שֶׁבְּעָמְדוֹ לְהִתְפַּלֵּל וְרוֹאֶה סֵפֶר נָפַל לָאָרֶץ, לֹא יַפְסִיק אֶת תְּפִלָּתוֹ לְהַגְבִּיהַּ הַסֵּפֶר, כִּי הוּא עוֹמֵד לִפְנֵי אָיֹם וְנוֹרָא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.
וְכָל הַתְּפִלּוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת יִהְיוּ בְּלֵב שָׁלֵם, וּבִפְרָט בְּהַעֲלוֹתֵנוּ עַל לִבֵּנוּ הַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ, אֲשֶׁר אֵין הָאָדָם מַרְגִּישׁ בְּנִסִּים וְנִפְלָאוֹת הַנַּעֲשִׂים לוֹ.
בִּתְחִלָּה נִרְאִין לוֹ שֶׁיַּגִּיעַ לוֹ אֵיזֶה רָעָה, וֵאלֹהִים חֲשָׁבָה לְטוֹבָה אֵלָיו. וְכִדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ: שְׁנֵי סוֹחֲרִים הָיוּ רוֹצִים לֵילֵךְ יַחַד בִּסְפִינָה עִם סְחוֹרָה, וְאֶחָד נִכְנַס עִם סְחוֹרָתוֹ, וְהַסּוֹחֵר הַשֵּׁנִי בַּהֲלִיכָתוֹ כְּשֶׁהָיָה רוֹצֶה לֵילֵךְ אֶל הַסְּפִינָה, נִכְשָׁל בְּאֶבֶן וְנָפַל. וּלְפִי שָׁעָה נַעֲשָׂה חִגֵּר בְּרַגְלוֹ, וְהֻכְרַח לְהִשָּׁאֵר בְּבֵיתוֹ עִם סְחוֹרָתוֹ. וְהָיָה אוֹתוֹ סוֹחֵר בּוֹכֶה וְדוֹאֵג עַל סְחוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא הָלַךְ עַל הַסְּפִינָה לְמָכְרוֹ.
וְלֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים שֶׁבָּא יְדִיעָה שֶׁנִּטְבְּעָה הַסְּפִינָה הַהִיא עִם כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בְּתוֹכָהּ. הִתְחִיל אוֹתוֹ הַסּוֹחֵר לִתֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר: "אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי".
וְזֶה דֶּרֶךְ לְכָל הַיָּרֵא וְחָרֵד לוֹמַר עַל כָּל סִבָּה הַמְאֹרָע תֵּבוֹת "גַּם זוֹ לְטוֹבָה". אַף שֶׁהוּא לְפִי שָׁעָה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ טוֹבָה, אַף עַל פִּי כֵן יִשְׂמַח בִּלְבָבוֹ וְיִקְבַּע בְּדַעְתּוֹ, שֶׁהִיא לְטוֹבָה וּלְכַפָּרָה עַל חֲטָאָיו וּפְשָׁעָיו עַל הֶעָבָר, וְאַזְהָרָה וְהַתְרָאָה עַל לְהַבָּא.
וְעַל פִּי רֹב עִנְיָן זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא לְבַסּוֹף "לְטוֹבָתוֹ נִשְׁבַּר רֶגֶל פָּרָתוֹ" (יְרוּשַׁלְמִי הוֹרִיּוֹת פֶּרֶק ג, הֲלָכָה ד), וּבְסוֹף הַמַּעֲשֶׂה נִגְלָה הַנֵּס לְמַפְרֵעַ.
וְעַל זֶה תִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לוֹמַר בְּכָל יוֹם "מִזְמוֹר לְתוֹדָה", כִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם אָנוּ צְרִיכִין לִתֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה עַל נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ קִיּוּם בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה. וְעַל כֵּן בְּאָמְרוֹ מִזְמוֹר זֶה, "מִזְמוֹר לְתוֹדָה", הוּא יוֹצֵא יְדֵי חוֹבַת הֲבָאַת תּוֹדָה, כִּי אֵין הָאָדָם מַרְגִּישׁ בְּנִסּוֹ בְּכָל יוֹם.
וּבוֹא וּרְאֵה מַה דְּאִיתָא בַּזֹּהַר, פָּרָשַׁת מִקֵּץ (דַּף רא, ב):
רַבִּי אַבָּא הֲוָה יָתִיב אַתַּרְעָא דְּלוּד. חֲמָא חַד בַּר נָשׁ אָתֵי, וַהֲוֵי יָתִיב בְּחַד קוּלְטָא דְּתִלָּא דְאַרְעָא (פֵּרוּשׁ: שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בַּחוֹר שֶׁבָּהָר) וַהֲוֵי לָאֵי מֵאוֹרְחָא וְנָאִים תַּמָּן. אַדְהָכֵי חֲמָא חַד חִוְיָא אָתֵי לְגַבֵּיהּ. נָפִיק קוּסְטְפָא דְּגוּרְדְנָא (פֵּרוּשׁ: חֲתִיכַת עֵץ מִשֹּׁרֶשׁ הָאִילָן) לְחִוְיָא וְקָטִיל לֵיהּ. כַּד אִתְּעַר הַהוּא בַּר נָשׁ, חֲמָא חִוְיָא דַּהֲוֵי מִית. אִזְדַּקַּף הַהוּא בַּר נָשׁ וְנָפַל הַהוּא קוּלְטָא לְעֻמְקָא דִּתְחוֹתוֹי, וְאִשְׁתֵּזִיב. אָתָא רַבִּי אַבָּא לְגַבֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ: אֵימָא לִי, מַאי עוּבְדָךְ דְּהָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִישׁ לָךְ אִלֵּין תְּרֵין נִסִּין? לָאו אִנּוּן לְמַגְנָא! אָמַר לוֹ הַאי בַּר נָשׁ: כָּל יוֹמָא לָא אַשְׁלִים לְבַר נָשׁ בִּישָׁא בְּעָלְמָא דְּלָא אִתְפַּיַּסְנָא בַּהֲדֵיהּ וּמָחִילְנָא לֵיהּ. וְתוּ: אִי לָא יָכִילְנָא לְאִתְפַּיְסָא בַּהֲדֵיהּ, לָא סָלִיקְנָא לְעַרְסִי, עַד דְּמָחִילְנָא לֵיהּ וּלְכָל אִנּוּן דִּמְצַעֲרִין לִי. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
מִזֶּה הַמַּעֲשֶׂה נִלְמָד, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לֵידַע, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁגִּיחַ עַל הָאָדָם שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים, וְיָשָׁר מִפְעָלָיו, וּבוֹטֵחַ בַּה' וְעוֹשֶׂה חֶסֶד עִם הַבְּרִיּוֹת, יִהְיֶה בָּטוּחַ גַּם הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְשַׁלֵּם לוֹ גְּמוּלוֹ הַטּוֹב.
וְדַע, עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה מִדַּת הַבִּטָּחוֹן, שֶׁל הַבּוֹטֵחַ בַּה' יִתְבָּרַךְ, בָּרוּךְ הוּא, אֲזַי מַלְאֲכֵי חֶסֶד סוֹבְבִים אוֹתוֹ וּמְגִנִּים בַּעֲדוֹ מִכָּל פְּגָעִים רָעִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תְּהִלִּים לב, י): "וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ". וּכְדַאי מִדַּת הַבִּטָּחוֹן לִהְיוֹת שָׂכָר גָּדוֹל עֲבוּר הַבִּטָּחוֹן, כִּי הַבּוֹטֵחַ בַּה', בְּוַדַּאי מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ הוּא בֶּאֱמוּנָה, וְאֵינוֹ לָהוּט אַחַר מָמוֹן שֶׁאֵינוֹ שֶׁל ישֶׁר.
כְּמוֹ שֶׁמִּדַּת הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ בּוֹטֵחַ בַּה', חוֹשֵׁב בְּדַעְתּוֹ לְעֵת אֲשֶׁר מָטָה יָדוֹ קְצָת, שׁוּב לֹא יִרְאֶה אוֹר וְטוֹבָה לְעוֹלָם, בְּחָשְׁבוֹ כִּי לְאַחַר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ סַךְ מָמוֹן בְּבֵיתוֹ, שׁוּב לֹא יוּכַל לָבוֹא עָלָיו שׁוּם גְּזֵרָה מֵהַשָּׁמַיִם, וְלֹא תַּעֲבֹר עָלָיו הָרַע, כִּי מָמוֹן רַב יַצִּיל אוֹתוֹ מִכָּל הַסִּבּוֹת, וְעַל יְדֵי כֵּן חָבִיב הַמָּמוֹן עָלָיו כָּל כָּךְ, גַּם אִם אוֹהֵב גֶּזֶל וְאוֹנָאָה וְהַסָּגַת גְּבוּל, נֶחְשַׁב לוֹ לְהֶתֵּר.
וְלֹא כֵן מַחְשְׁבוֹת לֵב הַבּוֹטְחִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף שֶׁלִּפְעָמִים הֵם סוֹבְלִים דֹּחַק מֵחֲמַת עֲנִיּוּת וְדַלּוּת, מִכָּל מָקוֹם נוֹשְׂאִים עֵינֵיהֶם בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן, בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהֵם בְּטוּחִים שֶׁיָּבוֹא הָעֵת פִּתְאֹם וְקַיְּמָא לָהֶן שַׁעְתָּא, וְיִהְיֶה לָהֶם יְשׁוּעָה בְּהֶתֵּר וּבְכַשְׁרוּת. וּמִי יוּכַל לְסַפֵּר גֹּדֶל הָרָעוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת מִמְּחֻסְּרֵי בִּטָּחוֹן בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהֵמָּה לְהוּטִין אַחַר כְּפִירַת מָמוֹן וּפִקְדוֹנוֹת, וְנִשְׁבָּעִין לַשֶּׁקֶר וְטוֹעֲנִין טַעֲנַת רְמִיָּה בִּפְנֵי הַבֵּית דִּין וּמְעִידִים עֵדוּת שְׁקָרִים, אֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מֵהֶם וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם, וְגֵיהִנָּם כָּלֶה וְהֵם אֵינָם כָּלִים.
אֲבָל "הַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ", וּמַעֲנֵה כִּשְׁרוֹן יִלְבַּשׁ כַּשִּׁרְיוֹן, וְלֹא יֶאֱרַע לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן בְּעֵת פְּקֻדָּתוֹ, וְעַיֵּל בְּלִי כִּסּוּפָא לְהֵיכַל הַמֶּלֶךְ — מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, בִּזְכוּת הַבִּטָחוֹן וְהָאֱמוּנָה.