קב הישר/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר (יְשַׁעְיָה סו, כב): "כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה, עֹמְדִים לְפָנַי וְגוֹ'". וּבֵאֵר הַזֹּהַר, פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (בָּהַקְדָּמָה, דַּף ה, א): מִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּם וְיָשָׁר וְעוֹבֵד ה' בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ, וְלוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, וּמְחַדֵּשׁ תּוֹרָה שֶׁל אֱמֶת לְפִי שִׂכְלוֹ, עַל פִּי הַקְדָּמוֹת אֲמִתִּיּוֹת וּבְרוּרוֹת, וּמְדַקְדֵּק הֵיטֵב שֶׁהַדָּבָר שֶׁחִדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, לֹא יִהְיֶה בּוֹ שׁוּם סָפֵק וּשְׂפַת שֶׁקֶר, חַס וְשָׁלוֹם, אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ מְאֹד בּוֹ וּבְתוֹרָתוֹ.
וְכָל חִדּוּשׁ וְחִדּוּשׁ שֶׁמְּחַדֵּשׁ הָאָדָם בַּתּוֹרָה, עוֹלֶה וְעוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעַטֵּר לֵיהּ וּמְנַשֵּׁק וּמְעַטֵּר לֵיהּ בְּכַמָּה עִטְרִין, וְעוֹשֶׂה מֵהֶן שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה מֵהַאי מִלִּין חַדְתִּין, וְהֵן עוֹמְדִין לְפָנָיו, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בָּהֶן עֵינֵי ה' תָּמִיד לְהַשְׁגִּיחַ עַל יָדָן בְּהַשְׁגָּחוֹת פְּרָטִיּוֹת, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַנְּאוּ בּוֹ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, חוֹפֶה וּמְכַסֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּהֶן שָׁמַיִם וָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (יְשַׁעְיָה נא, טז): "וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ". וּבְאֹפֶן שֶׁלֹּא יִתְגָּאֶה, חַס וְשָׁלוֹם, בַּאֲשֶׁר שֶׁלּוֹמֵד וּמְחַדֵּשׁ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר, פָּרָשַׁת תְּרוּמָה (דַּף קכט, א):
כְּשֶׁמַּגִּיעִין יִשְׂרָאֵל לוֹמַר סִדְרָא דִּקְדֻשָּׁה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מַכְרִיזִין לְמַעְלָה: עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים אַצִּיתוּ! מָאן אִיהוּ גַּס רוּחָא בְּמִלִּין דְּאוֹרַיְתָא, מָאן אִיהוּ דְּכָל מִלּוֹי בְּגִין לְמִגְנָא בְּמִלִּין דְּאוֹרַיְתָא, דְּבַר־נָשׁ בָּעֵי לְמֶהֱוֵי שָׁפָל בְּהַאי עָלְמָא בְּמִלִּין דְּאוֹרַיְתָא, דְהָא לֵית גָּבְהוּ בְּאוֹרַיְתָא אֶלָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְיֵשׁ לִתֵּן טַעַם לְמַה שֶּׁהַכְּרוּז נִכְרָז דַּוְקָא בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמְרִים קְדֻשָּׁה דְּסִדְרָא בְּצִבּוּר, בַּעֲבוּר דְּקַיְּמָא לָן (סוֹטָה מט, א), שֶׁהָעוֹלָם קָאֵי אַסִּדְרָא דִּקְדֻשָּׁה, וְזֶה שֶׁמִּתְגָּאֶה, הוּא מַחֲרִיב עוֹלָמוֹת, כִּי הַמִּתְגָּאֶה בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, גּוֹרֵם לוֹמַר הַקְדָּמוֹת שָׁוְא וָשֶׁקֶר, וְדוֹרֵשׁ רַק לְהִתְפָּאֵר בִּדְבַר חִדּוּשׁ אַף שֶׁאֵינוֹ אֱמֶת.
וְהִנֵּה בּוֹא וּרְאֵה מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הַזֹּהַר, פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (בָּהַקְדָּמָה, דַּף ה, א), עַל הַמְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה עַל פִּי הַקְדָּמוֹת שְׁקָרִים:
אֵלּוּ הֵן דִּבְרֵי דֹּפִי, וְכַד סַלְקִין בַּאֲוִירָא דְּעָלְמָא, מִיָּד נָפְקָא לְגַבַּיְהוּ סַמָּאֵ"ל, הַנִּקְרָא "אִישׁ תַּהְפּוּכוֹת" (מִשְׁלֵי טז, כח) וְ"לָשׁוֹן שֶׁקֶר" (שָׁם יב, יט), הוּא מִתְגַּבֵּר וְיוֹצֵא לְגַבֵּי מִלִּין אִלֵּין מִנּוּקְבָּא דִתְהוֹמָא רַבָּא, וְדָלֵיג לְגַבַּיְהוּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת פַּרְסָאוֹת, וְנָטֵיל מִלִּין אִלֵּין דְּשִׁקְרָא, וְעָבֵיד בְּהוֹן רָקִיעַ דְּשָׁוְא דְּאִיקְרֵי "תֹּהוּ", וְשָׁאטִין בְּהַהוּא רָקִיעַ הַאי "אִישׁ תַּהְפּוּכוֹת", שִׁית אַלְפֵי פַּרְסָה בַּחֲדָא זִמְנָא. וְכֵיוָן דְּהַהוּא רָקִיעַ קָאֵים, נָפְקָת לְקַדְמַיְהוּ אֵשֶׁת זְנוּנִים — לִילִית הָרְשָׁעָה, וְהוֹלֶכֶת וּמִתְחַזֶּקֶת גַּם כֵּן בְּהַאי רָקִיעַ, וּמִתְחַבֵּר וּמִשְׁתַּתֵּף עִמָּהּ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת מַשְׁחִיתִים, וְשָׁאטִין בְּהַהוּא רָקִיעַ כָּל הָעוֹלָם בְּרֶגַע אֶחָד, וּמִתְלַבְּשִׁים אֵלּוּ חֵילוֹת בִּישִׁין שֶׁל מַשְׁחִיתִים וְנוֹפְלִין עַל יִשְׂרָאֵל וְהוֹרְגִין הֶרֶג רַב.
וּבִכְלָל זֶה הוּא גַּם כֵּן, הַמַּכְנִיס עַצְמוֹ לִהְיוֹת מוֹרֵה הוֹרָאָה, וְלֹא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה, וּבִגְלַל זֶה בָּאִים גַּם כֵּן גְּזֵרוֹת רָעוֹת עַל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (מִשְׁלֵי ז, כו): "כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרוּגֶיהָ". וְכָל זֶה גּוֹרֵם הַמּוֹרֶה הוֹרָאָה וְלֹא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה, אוֹ מִי שֶׁמְּחַדֵּשׁ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בְּהַקְדָּמוֹת שְׁקָרִים וּדְבָרִים שֶׁאֵינָן שֶׁל אֱמֶת. וְעַל כֵּן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לְתַלְמִידָיו:
בְּמָטוּתָא מִנַּיְכוּ, דְּלָא תַפְקִין מִפּוּמַיְכוּ מִלִּין דְּאוֹרַיְתָא דְּלָא יְדַעְתּוּן וְלָא שְׁמַעְתּוּן מֵאִילָנָא רַבְרְבָא, בְּגִין דְּלָא תֶּהֶווּן גַּרְמִין לְהַאי חַטָּאָה, דְּבָעֵי לְמֵבִיא אֻכְלְסִין עַל יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. פָּתְחוּ הַתַּלְמִידִים כֻּלְּהוּ וַאֲמַרוּ: רַחֲמָנָא לְשֵׁיזְבָן! רַחֲמָנָא לְשֵׁיזְבָן! עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְהִנֵּה בַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ הֶעָווֹן הַזֶּה מָצוּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁהַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם דּוֹרְשִׁים בָּרַבִּים עַל פִּי הַקְדָּמוֹת שְׁקָרִים וּדְבָרִים שֶׁאֵינָם בְּרוּרִים, וּמְסַמִּים עֵינֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת, וּמִתְקַלְּסִים וּמִתְפָּאֲרִים מִפִּי הַבְּרִיּוֹת, וּמַחֲלִיפִים חַיֵּי עוֹלָם בִּשְׁבִיל חַיֵּי שָׁעָה, וְגוֹרְמִים גְּזֵרוֹת רָעוֹת, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְהַיָּרֵא דְּבַר ה' יִהְיֶה מְחַשֵּׁב הַהֶפְסֵד וְהַהֶזֵּק הַגָּדוֹל שֶׁגּוֹרֵם כְּנֶגֶד שְׂכַר הַכָּבוֹד אוֹ שְׂכַר הַמָּמוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא חַיֵּי שָׁעָה. וְכָל הַכָּבוֹד שֶׁעוֹשִׂין לוֹ הָעוֹלָם בַּעֲבוּר דְּרוּשׁ זֶה, הוּא קוֹץ וְדַרְדָּר לְנִשְׁמָתוֹ, וּפִתְאֹם יָבוֹא עָלָיו אֵימָה חֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה, וְלֹא יוֹפִיעַ לוֹ אוֹר, וְאוֹי וַי תִּהְיֶה לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה וּכְלִמָּה בְּיוֹם פְּקֻדָּתוֹ. וְאֵלּוּ הַדַּרְשָׁנִים, בְּוַדַּאי לֹא יִזְכּוּ לִשְׁמֹעַ לֶעָתִיד הַדְּרוּשׁ מֵחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, שֶׁיֵּצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (אוֹתִיּוֹת דְּרַבִּי עֲקִיבָא, אוֹת ז):
עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵישֵׁב בְּגַן עֵדֶן וְדוֹרֵשׁ סִתְרֵי תּוֹרָה, וְכָל הַצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים לְפָנָיו, וְכָל פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה עוֹמְדִים לְפָנָיו מִימִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְחַמָּה וּלְבָנָה וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מִשְּׂמֹאלוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דּוֹרֵשׁ לָהֶם טַעֲמֵי תּוֹרָה הַחֲדָשָׁה, שֶׁעָתִיד לִתֵּן לָנוּ עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. וְאַחַר הַדְּרָשָׁה, יַעֲמֹד זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַל רַגְלָיו וְיֹאמַר: "יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא וְכוּ'", וְקוֹלוֹ יִהְיֶה הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכָל בָּאֵי עוֹלָם עוֹנִין: "אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא". וְאַף רְשָׁעִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְצַדִּיקֵי אֻמֹּת הָעוֹלָם שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ בַּגֵּיהִנָּם, יִהְיוּ עוֹנִין: "אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא", וְנִצּוֹלִין בִּזְכוּת עֲנִיַּת שֶׁל "אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
עַל כֵּן יִהְיֶה הָאָדָם נִזְהָר לִדְרשׁ תּוֹרַת אֱמֶת, וּלְהַקְדִּים הַקְדָּמוֹת שֶׁל אֱמֶת, וְתִהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיהוּ, וְיִהְיֶה זוֹכֶה לִשְׁמֹעַ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁל אֱמֶת מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן.