קב הישר/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דָּוִד הַמֶּלֶךְ פָּתַח (תְּהִלִּים א, א): "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וְגוֹ', וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב". וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת (פֶּרֶק ג, מִשְׁנָה ב): שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִים וְאֵין בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה, הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים. וּבִהְיוֹת מִכְשׁוֹל זֶה מָצוּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מְאֹד, עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לָשׂוּם הַשְׁגָּחָתוֹ מְאֹד בְּאַזְהָרָה זוֹ, שֶׁבִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב עִם חֲבֵרָיו, שֶׁתְּהֵא יְשִׁיבָתוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה אוֹ דִּבְרֵי מוּסָר וְדִבְרֵי יִרְאָה. וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְהִתְרַחֵק מִיּוֹשְׁבֵי כִּתּוֹת הַלֵּיצָנִים וְיוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת, הַיּוֹשְׁבִים כִּתּוֹת וְעוֹסְקִים בִּדְבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ, וּבִדְבָרִים מְרֻבִּים לֹא יֶחְדַּל פֶּשַׁע שֶׁל לֵיצָנוּת אוֹ לָשׁוֹן הָרָע, וְעַל יְדֵי זֶה הֵם מוֹלִידִין עִנְיָנִים פְּגָמִים, הַמְּבִיאִים לִפְגָם בְּנִשְׁמוֹתֵיהֶן. וְהַיָּרֵא דְּבַר ה' יִתְרַחֵק מֵאֲסֵפַת הַחֲבוּרוֹת שֶׁל אֵלּוּ.
וְדַע לְךָ, כִּי יֵשׁ כַּת אֶחָד חִיצוֹנִים הַנִּקְרָאִים "כְּסִילִים", וְהֵם מְמֻנִּים הַמִּתְרָאִים לִבְנֵי אָדָם כְּשֶׁהוֹלֵךְ יְחִידִי בַּלַּיְלָה בַּדֶּרֶךְ, מִתְרָאִין כְּנֶגְדּוֹ, וְלִפְעָמִים אַף בַּחֲבוּרַת בְּנֵי אָדָם (שֶׁקּוֹרִין בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: פָאר פִיר לִיכְט), וּמַתְעִים אוֹתוֹ לָלֶכֶת עִמָּהֶם בַּחֲבוּרָה, וְלִפְעָמִים מַרְאִים לְהִדַּבֵּק יַחַד לֵילֵךְ לְפֻנְדָּק אֶחָד וְאַכְסַנְיָא, וּמַרְאִין בְּאוֹר הַנֵּר לְהִתְקָרֵב, וְהָאָדָם הוּא מֵבִין שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְמָלוֹן אוֹ לְפֻנְדָּק בְּמָקוֹם קָרוֹב, אֲבָל הֵן מַרְחִיקִין אוֹתוֹ מִן הַדֶּרֶךְ, וְקָרוֹב הַדָּבָר שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ לִמְקוֹם אֲגַמִּים וּמְקוֹמוֹת מְטֻנָּפוֹת, אוֹ לַיַּעַר, אוֹ בֵּין בִּצְעֵי הַמַּיִם, אֲשֶׁר מִסְתַּכֵּן שָׁם הָאָדָם בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת. וְהֵן הֵם הַמְמֻנִּים עַל בְּנֵי אָדָם, הַמִּתְאַסְּפִים כִּתּוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם לְסַפֵּר דְּבָרִים שֶׁל הֶבְלֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין בָּהֵם תּוֹעֶלֶת. וְאֵלּוּ הַמַּשְׁחִיתִים נִקְרָאִין גַּם כֵּן "פּוֹעֲלֵי אָוֶן", שֶׁכּוֹתְבִים כָּל דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְכָל דִּבְרֵי לָשׁוֹן הָרָע בְּסֵפֶר אֶחָד לְמַעְלָה, הַנִּקְרֵאת "פּוֹעֲלֵי אָוֶן". וּבְיוֹם בִּיאַת פְּקֻדָּתָם שֶׁל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים, יוֹצְאִים כִּתּוֹת הָאֵלּוּ שֶׁל הַ"כְּסִילִים", וּפוֹגְעִים בְּנִשְׁמָתָם, וּמוֹלִיכִין אוֹתוֹ לְמִדְבָּרוֹת אוֹ לְבִצְעֵי הַמַּיִם, וּמְצַעֲרִים אֶת הַנְּשָׁמָה בִּמְאֹד מְאֹד. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְרַחֵק מֵחֲבוּרוֹת כִּתּוֹת הָאֵלּוּ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, כְּשֶׁרוֹאִין בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּרִיבִים בְּדִבְרֵי קְטָטוֹת וּמְרִיבוֹת, בְּרַח מֵהֶן, כִּי שָׁם אֲסֵפַת הַחִיצוֹנִים, שֶׁמִּתְאַסְּפִים שָׁם בַּמְּקוֹמוֹת הָאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ רִיב וּקְטָטָה.
וּמִזֶּה תּוּכַל לְצַיֵּר הַפְּגָם, הַמְדַבְּרִים דְּבָרִים בְּטֵלִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, מְקוֹם קְדֻשָּׁה, הַמְיֻחָד לִהְיוֹת מָלֵא בְּהֶבֶל שֶׁל שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְתַחֲנוּנִים.
וְאַתָּה רְאֵה מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר, פָּרָשַׁת תְּרוּמָה (דַּף קלא, ב) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מָאן דְּאִשְׁתָּעֵי בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא — וַי לֵיהּ וְכוּ', וְאֵין לוֹ חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, דְּגָרַע מְהֵימְנוּתָא דְּמַלְכָּא. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. (עַיֵּן שָׁם, כִּי קִצַּרְתִּי מְאֹד, בַּאֲשֶׁר שֶׁהָעֹנֶשׁ יוֹדֵעַ כָּל אִישׁ, בְּסִפְרֵי מוּסָר שֶׁקָּדְמוּ לִי). וַאֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ, יוּכַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִגְדֹר עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר חֹל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כִּי בְּעָווֹן קַל כָּזֶה לֹא יִהְיֶה לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַזֹּהַר.
וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא לְדַבֵּר דִּבְרֵי לֵיצָנוּת אוֹ רְכִילוּת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲשֶׁר דִּירַת הַשְּׁכִינָה שָׁם הוּא, בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. וְאִם בְּנֵי אָדָם אֵינָם נִזְהָרִים מִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ וּרְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרָע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — הוּא גּוֹרֵם שֶׁהַשְּׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת מִיִּשְׂרָאֵל. וְעַל זֶה כָּתַב הַזֹּהַר (תִּקּוּנִים תִּקּוּן ו, דַּף כב, ב): "וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ" (בְּרֵאשִׁית ח, ט). וְעַל יְדֵי עָווֹן זֶה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נֶחְרְבוּ כַּמָּה בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת, כִּי הַבְּנֵי אָדָם מַכְנִיסִין עִרְבּוּב הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּמַחֲנֵה הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא כֻּלָּהּ קְדֻשָּׁה, כִּי עִרְבּוּב זָרִים בַּמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים לֹא טוֹב, וּבְכָל עֵסֶק קְדֻשָּׁה יְהֵא אָדָם מִזַּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא יִגְרֹם בּוֹ עִרְבּוּב חִיצוֹנִים, חַס וְשָׁלוֹם.
וְהִנֵּה דַּע מַה שֶּׁכָּתַב הַזֹּהַר, פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי (דַּף רסג, ב), שֶׁיֵּשׁ מְמֻנֶּה חַד מִסִּטְרָא אָחֳרָא, הַמְצַפֶּה וּמַמְתִּין עַל כָּל מִי שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו דָּבָר מְגֻנֶּה, כְּגוֹן כְּזָבִים, לָשׁוֹן הָרָע, רְכִילוּת, לֵיצָנוּת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וּלְבָתַר מַפִּיק מִלִּין קַדִּישִׁין — אָזִיל הַהוּא מְמֻנֶּה עִם שְׁאָר חִיצוֹנִים שֶׁתַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ, וְנוֹטְלִין הַהִיא מִלָּה קַדִּישָׁא וּמְסָאֲבֵי לֵיהּ, וְלָא זָכֵי בָּהּ הַהוּא בַּר־נָשׁ בַּהֲדֵין מִלָּה קַדִּישָׁא. כִּי אָז הַחִיצוֹנִים הֵם הַנּוֹטְלִים הַדְּבָרִים שֶׁל קְדֻשָּׁה אֶצְלָם, וּמִתּוֹסְפִים כֹּחַ לָהֶם עַל יְדֵי מִלָּה קַדִּישָׁא וְכוּ'. אוֹי לֵיהּ לְהַאי בַּר־נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא! וַי לֵיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי! וְהַגְּרָם לָזֶה הוּא רֹב דְּבָרִים, כִּי בִּדְבָרִים הַרְבֵּה אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יְעָרֵב טוֹב בְּרָע, וְרַע בְּטוֹב, וְעַל יְדֵי זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, נִתּוֹסֵף כֹּחַ וּגְבוּרָה לְסִטְרָא אָחֳרָא.
עַל כֵּן טוֹב יוֹתֵר לָאָדָם לְהַרְגִּיל פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ בְּדִבְרֵי יִרְאָה וּמוּסָר, וְלִהְיוֹת שָׁגוּר בְּפִיו לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא לָשׁוֹן צַח וּמוֹעִיל לַנְּשָׁמָה. וְהִנֵּה זֶה מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁמִּדִּבּוּרָיו שֶׁל אָדָם נִכָּר שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ לְמַעְלָה: אִם הוּא רָגִיל בִּקְלָלוֹת אוֹ בְּדִבְרֵי רִיבוֹת, אֲזַי תֵּדַע שֶׁנִּשְׁמָתוֹ הִיא מִסִּטְרָא אָחֳרָא, מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ וָצֶפַע, וְאֵינוֹ מִגֶּזַע קָדוֹשׁ, כִּי אִם מֵעֶרֶב רַב. וְאַף שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָב וָאֵם צְנוּעִים וַחֲסִידִים, מִכָּל מָקוֹם גִּלְגּוּל נִשְׁמָתוֹ מֵעֶרֶב רַב. וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּה מְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים וְדִבְרֵי נְבָלָה, חַס וְשָׁלוֹם. מְבֹאָר גַּם כֵּן בְּדִבְרֵי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: הַמְנַבֵּל פִּיו פּוֹגֵם בַּלְּבָנָה, וְעוֹשֶׂה מֵאוֹתִיּוֹת לְבָנָה — נְבָלָה, חַס וְשָׁלוֹם. וּבַאֲשֶׁר כִּי דִּבְרֵי הַפּוֹגְמִים הֵם מְרֻבִּים לְבָאֲרָם, וְלֹא יַסְפִּיק לָהֶם אַף עֲשָׂרָה פְּרָקִים לִזְכֹּר גֹּדֶל הָעֹנֶשׁ שֶׁלָּהֶם, עַל כֵּן אֲנִי מַזְהִיר בִּקְצָרָה שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לָדַעַת, כִּי פֶּה שֶׁהוּא גָּדוּר וּמְסֻיָּג מִלְּהוֹצִיא דִּבָּה וּקְלָלוֹת, וְאֵינוֹ מוֹצִיא לָשׁוֹן הָרָע, וְאֵין עוֹסֵק בְּדִבְרֵי לֵיצָנוּת — הַאי פּוּמָא אִקְרֵי "פּוּמָא קַדִּישָׁא", דְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ בְּגַוֵּיהּ. וּמִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁהוּא עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִתְפִלָּה, בְּשִׁירִין וְתֻשְׁבְּחִין — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָטִיל הַאי דִּבּוּרָא, וְאִתְעֲבִיד כֶּתֶר עַל רֵישָׁא, בְּאֹפֶן אִם מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה.
וְיִרְאֶה לִבְחֹר לוֹ מָקוֹם מְיֻחָד לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֵצֶל שָׁכֵן טוֹב, כָּשֵׁר וְיָשָׁר, וְיִתְרַחֵק מִשָּׁכֵן רָע, שֶׁלֹּא יַכְשִׁיל אוֹתוֹ לֵילֵךְ בִּדְרָכָיו, חַס וְשָׁלוֹם. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהִתְרַחֵק מִשָּׁכֵן רָע כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם אַחֵר, יִרְאֶה לְהוֹכִיחוֹ בִּדְבָרִים יוֹם יוֹם, אוּלַי יִמְצָא עֵת רָצוֹן שֶׁיְּקַבֵּל הַתּוֹכָחָה, וְאוּלַי יִזְכֶּה חֲבֵרוֹ עַל יָדוֹ. וְאִם יִרְאֶה הָאָדָם שֶׁהוּא אִישׁ רַע וּבְלִיַּעַל, שֶׁעוֹמֵד בְּרִשְׁעוֹ, יַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ וְיֵלֵךְ לוֹ לְשָׁלוֹם.