לדלג לתוכן

קב הישר/ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר בִּתְהִלִּים (קיט, לז): "הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא, בִּדְרָכֶיךָ חַיֵּנִי". צָרִיךְ אָדָם לָדַעַת, כִּי הַרְבֵּה דְּבָרִים הֵם תְּלוּיִין בִּרְאִיּוֹת עֵינָיו שֶׁל הָאָדָם. עַל כֵּן נִרְאֶה לִי, שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר תֵּכֶף בְּקוּמוֹ מִשְּׁנָתוֹ, אִם מִסְתַּכֵּל בִּרְאִיָּה אֶל הַבָּתִּים, יְכַוֵּן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן מִצְוַת מְזוּזָה בְּפֶתַח הַבַּיִת, מִצְוַת מַעֲקֶה לְגַג הַבַּיִת, כְּדִכְתִיב (דְּבָרִים כב, ח): "וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ". וְאִם יוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ וּפָגַע בִּבְהֵמוֹת טְהוֹרוֹת הָרְאוּיִין לְקָרְבָּן, יַחֲשֹׁב בְּדַעְתּוֹ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה לָנוּ לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת. וְאִם פָּגַע בִּבְהֵמוֹת וּבְחַיּוֹת טְמֵאוֹת, יַחֲשֹׁב בְּדַעְתּוֹ אִסּוּר אֲכִילָתָן. וְכֵן אִם פָּגַע אֶחָד מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, יַחֲשֹׁב בְּדַעְתּוֹ אִסּוּר חַתְנוּת. וְכָל אִישׁ וָאִישׁ, כָּל אֶחָד, צָרִיךְ לַחֲשֹׁב לְפִי יְדִיעָתוֹ וּלְפִי לִמּוּדוֹ. וְהוּא עִנְיָן גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁהוּא מַכְנִיס הָעֵינַיִם בִּקְדֻשָּׁה בִּגְוָנִין דְּעֵינָיו.
וְזֶה לְעֻמַּת זֶה. כְּמוֹ שֶׁהַמִּסְתַּכֵּל בְּדִבְרֵי קְדֻשָּׁה, הוּא עוֹשֶׂה מַלְבּוּשׁ לִרְאִיּוֹת עֵינָיו בִּקְדֻשָּׁה, כֵּן, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא לְהֵפֶךְ — כֵּיוָן שֶׁהָאָדָם מַמְצִיא לִרְאוֹת בַּדְּבָרִים הָאֲסוּרִים וּבְנָשִׁים זָרִים, אָז מַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לְטֻמְאָה גְּדוֹלָה. וּרְאָיָה גְּדוֹלָה שֶׁהָרְאִיָּה הוּא פּוֹגֵם וּמַפְגִּים, מֵעוֹף אֶחָד הַנִּקְרָא "בַּת הַיַּעֲנָה", שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהַבֵּיצִים מֻנָּחִים לְפָנֶיהָ וְהִיא מִסְתַּכֶּלֶת בָּהֶן, בִּרְאִיָּתָהּ — מְנַקֶּבֶת הַבֵּיצָה, וְיוֹצֵא מִכָּל בֵּיצָה אֶפְרוֹחַ אֶחָד. וְעוֹד אוֹכִיחַ לְקַמָּן בַּפְּרָקִים חִדּוּשִׁים מִזֶּה.
וְלָכֵן תִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עֲבוֹדָה זָרָה כ, א), גָּדֵר וּסְיָג שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל בְּמָקוֹם שֶׁיָּבוֹא לִידֵי חֵטְא, כְּגוֹן בְּנָשִׁים וּבְתוּלוֹת, הַמֵּבִיא לָאָדָם לִידֵי הוֹצָאַת שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה. וְעַל זֶה כִּוֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא, בִּדְרָכֶיךָ חַיֵּנִי". רוֹצֶה לוֹמַר, כִּי אוֹתִיּוֹת שָׁוְא הוּא גִּימַטְרִיָּא ש"ז, וְהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת שִׁכְבַת זֶרַע, וְהוּא רֶמֶז גָּדוֹל. וְנִרְאֶה לִי עוֹד, דְּלִילִית עִם כִּתּוֹתֶיהָ נִקְרָאִים חֶבְלֵי שָׁוְא, חֶבְלֵי דְּמִיתָה, כִּדְאִיתָא כַּמָּה פְּעָמִים בַּזֹּהַר (חֵלֶק א דַּף יב, ב; חֵלֶק ב דַּף לג, א). וְלָכֵן הִתְפַּלֵּל דָּוִד עַל זֶה וְאָמַר: "בִּדְרָכֶיךָ חַיֵּנִי", דְּהוּא מִסִּטְרָא דְּחַיִּים, וְלֹא מִסִּטְרָא דְּמִיתָה, חַס וְשָׁלוֹם.
וְהִנֵּה, כְּבָר כָּתְבוּ בַּעֲלֵי מוּסָר שֶׁיֵּשׁ סְגֻלָּה נִפְלָאָה לְהִנָּצֵל מֵעֲבֵרָה זוֹ: יְצַיֵּר הָאָדָם תָּמִיד, כְּאִלּוּ שֵׁם יהו"ה כָּתוּב לְפָנָיו בִּדְיוֹ שָׁחוֹר עַל גַּבֵּי קְלָף, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים טז, ח): "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד". וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב, שֶׁאָמַר גַּם כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "עֵינַי תָּמִיד אֶל ה', כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי" (שָׁם כה, טו). וְקַל לְהָבִין.
וְהִנֵּה הַמַּגִּיד לְהָרַב בֵּית יוֹסֵף, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, נָתַן עֵצָה הוֹגֶנֶת לְהָרַב, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא הָאָדָם לִידֵי חֵטְא זֶה: יְצַיֵּר הָאָדָם כְּאִלּוּ דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו עוֹמֶדֶת לְפָנָיו. וְהֵבִיא רְאָיָה מִיּוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁבִּקֵּשׁ לִשְׁכַּב עִם אֵשֶׁת פּוֹטִיפֶרַע, וְנִזְדַּמֵּן לְפָנָיו דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו, וּפָרַשׁ יוֹסֵף מֵהַחֵטְא. וְעוֹד רֶמֶז בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה: "דֶּשֶׁא עֶשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע" (בְּרֵאשִׁית א, יב). דֶּשֶׁא הוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת — דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו, הוּא עֶשֶׂב, שֶׁהוּא טוֹב לְמַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ, וְלֹא לְהוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה, כִּי אִם בְּמִינוֹ דַּוְקָא.
וּבוֹא וּרְאֵה מַה דְּאִיתָא בַּזֹּהַר, פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי (דַּף רסג, ב), כִּי יֵשׁ מְמֻנֶּה אֶחָד שֶׁנִּקְרָא "פַּתּוֹת", עַל שֵׁם שֶׁהוּא מְפַתֶּה לִבְנֵי נָשָׁא, לְאִסְתַּכָּלָא וּלְעַיְּנָא בְּמָה דְּלָא אִצְטָרִיךְ לֵיהּ, בְּכַמָּה נְאוּפִין וּזְנוּנִין. וּלְאַחַר מִיתַת הָאָדָם, שֶׁנִּקְבָּר בַּקֶּבֶר, בָּא הַמְמֻנֶּה הַהוּא וּמַחֲזִיר לְהָאָדָם נִשְׁמָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל אֶת הָאָדָם בְּאַכְזָרִיּוּת וּמְשַׁבֵּר הָעֶצֶם שֶׁל עֵינַיִם, וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ אֶת הָעֵינַיִם, וְאַחַר כָּךְ דָּן אֶת הָאָדָם בְּיִסּוּרִין קָשִׁים וּמָרִים. וְאַחַר כָּךְ מוֹרִידִים אוֹתוֹ לְבוֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַרְבֵּה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, וְאוֹחֲזִין בּוֹ וְדָנִים אוֹתוֹ בְּדִינִין קָשִׁים וּמָרִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי יֵשׁ עוֹף קָטָן הַנִּקְרָא בַּתּוֹרָה (דְּבָרִים יד, יג): "רָאָה". וְנִקְרָא כָּךְ עַל שֵׁם שֶׁרוֹאֶה מֵרָחוֹק. וְעַל עוֹף זֶה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חֻלִּין סג, ב), שֶׁנִּקְרָא כֵּן, שֶׁרוֹאֶה לְמֵרָחוֹק, וּמְמַלֵּא תַּאֲוָתוֹ בִּרְאִיָּתוֹ. וְלָכֵן הָעֹנֶשׁ שֶׁל הָאִישׁ הַמִּסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים, יִתְגַּלְגֵּל נִשְׁמָתוֹ בְּעוֹף זֶה, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְסוֹבֵל שָׁם צַעַר גָּדוֹל מְאֹד.
וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, כִּי לְכָל עָווֹן יֵשׁ גְּרָם וְסִבָּה הַמְּבִיאָה אוֹתוֹ לִידֵי כָּךְ, וְהָכֵי נָמֵי יֵשׁ גְּרָם וְסִבָּה הַמְּבִיאוֹת אוֹתוֹ לִידֵי הִסְתַּכְּלוּת בַּנָּשִׁים הָאֲסוּרוֹת. וְהַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה, כְּשֶׁאָדָם מִסְתַּכֵּל בִּדְבָרִים טְמֵאִים, עַד שֶׁהִשְׂבִּיעַ עֵינוֹ בַּהִסְתַּכְּלוּת בָּהֶם — אַף שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם רְשׁוּת לִרְאוֹת בְּרִיּוֹת מְשֻׁנּוֹת הַבָּאִים מִמְּדִינוֹת מֶרְחַקִּים, וְעַל זֶה תִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְקָבְעוּ בְּרָכָה: "בָּרוּךְ מְשַׁנֶּה הַבְּרִיּוֹת" (בְּרָכוֹת נח, ב) — מִכָּל מָקוֹם, לֹא יַשְׂבִּיעַ עֵינוֹ בְּהִסְתַּכְּלוּת וְלֹא יִרְאֶה בָּהֶם כִּי אִם דֶּרֶךְ עֲרַאי. כִּי מְאוֹר הָעֵינַיִם דּוֹמִים בְּאַרְבָּעָה גְּוָנִין, שֶׁהֵן נֶגֶד אוֹתִיּוֹת שֵׁם יהו"ה, וְאִם הַבֶּן אָדָם רוֹאֶה בִּרְאִיּוֹתָיו בְּרִיּוֹת טְמֵאוֹת, אָז הוּא מַמְשִׁיךְ רוּחַ הַטֻּמְאָה הַחוֹפֵף עָלָיו בְּזֶה הַדָּבָר, וְהוּא הַגּוֹרֵם אַחַר כָּךְ לְהִסְתַּכֵּל בַּדָּבָר הַיּוֹתֵר גָּרוּעַ, הַמֵּבִיא אָדָם לִידֵי מִכְשׁוֹל. וְלָכֵן הִזְהִירוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נְדָרִים כ, א), שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל אֲפִלּוּ בְּאִשְׁתּוֹ נִדָּה, כִּי טֻמְאָה שֶׁל נִדָּה הַחוֹפֵף עַל הָאִשָּׁה בִּימֵי נִדָּתָהּ, עַל יְדֵי הָרְאִיָּה שׁוֹאֵב הוּא אוֹתָהּ הַזֻהֲמָה, וּמִדַּבֵּק הַטֻּמְאָה בְּעֵינָיו. וְהָרְאָיָה לְזֶה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהָאִשָּׁה נִדָּה מִסְתַּכֶּלֶת בְּמַרְאָה (שֶׁקּוֹרִין בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "שְׁפִּיגְל") חָדָשׁ, עוֹשָׂה רְאִיָּתָהּ בַּמַּרְאָה רשֶׁם כֶּתֶם אֶחָד, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַעֲבִיר אוֹתוֹ הַכֶּתֶם. וְלָכֵן אָמְרוּ גַּם כֵּן חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מְגִלָּה כח, א), דְּאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו שֶׁל אָדָם רָשָׁע. אֶלָּא יַרְגִּיל עַצְמוֹ לָשׂוּם עֵינָיו בִּדְבַר קְדֻשָּׁה, וְאָז הוּא מַמְשִׁיךְ קְדֻשָּׁה וְנוֹתֵן הֶאָרָה גְּדוֹלָה לְאַרְבָּעָה גְּוָנִין דְּעֵינָא דִּילֵיהּ.
וְטוֹב לָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל בַּשָּׁמַיִם כְּדֵי לִרְאוֹת מַעֲשֵׂה ה' יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (בָּהַקְדָּמָה, דַּף א, ב): "אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: יוֹמָא חַד הֲוֵינָא עַל כֵּיף יַמָּא, וְאָתָא אֵלִיָּהוּ וְאָמַר לִי: "רַבִּי, יָדַעְתָּ מַהוּ דִּכְתִיב (יְשַׁעְיָה מ, כו): "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם, וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה"? אֲמֵינָא לֵיהּ: אִלֵּין שְׁמַיָּא וְחֵילֵיהוֹן — עֻבְדָּא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִית לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִסְתַּכָּלָא בְּהוּ וּלְבָרָכָא לֵיהּ, דִּכְתִיב (תְּהִלִּים ח, ד): "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ, מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתֶיךָ, יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה", וּכְתִיב (שָׁם, י): "ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְכֵן נוֹהֲגִים אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה לְהִסְתַּכֵּל בַּשָּׁמַיִם בִּשְׁעַת יְצִיאַת הַכּוֹכָבִים, כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְהָאִיר, וְאוֹמְרִים (שָׁם קד, כד): "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' וְכוּ'". וּבִפְרָט כְּשֶׁהִתְחִיל הַחַמָּה לְהָאִיר, אֲזַי צָרִיךְ הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל לַשָּׁמַיִם, בְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתָהּ, כִּי אָז סִטְרָא אָחֳרָא וְחִיצוֹנִים וְדִינִים מִתְעוֹרְרִים עַל יְדֵי תֻּקְפָּא דְּשִׁמְשָׁא. וְכֵן כְּשֶׁהַלְּבָנָה תַּתְחִיל לְהַזְרִיחַ, אָז הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁאֵין יְכוֹלָה לְהִתְרָאוֹת בְּאוֹר הַלְּבָנָה, וְשָׁאטִין בָּעוֹלָם בְּתֻקְפָּה וּבְחֹזֶק, הֵן מַבְרִיחִין עַצְמָן בְּצֵל הַלְּבָנָה. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (שָׁם קכא, ו): "יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה". וְעַל זֶה יְכַוֵּן הָאָדָם גַּם כֵּן בְּאָמְרוֹ בְּשַׁחֲרִית: "יוֹצֵר אוֹר וְכוּ', הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים", שֶׁיָּאִירוּ הַמְּאוֹרוֹת בְּרַחֲמִים, וְלֹא יִנָּזֵק שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי זְרִיחַת אוֹר דִּילְהוֹן.
עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר בִּרְאִיּוֹת הָעַיִן, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּדִבּוּר, שֶׁהוּא נֶחֱשָׁב כְּמַעֲשֶׂה. עַל כֵּן בַּהֲלִיכָתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת יִרְאֶה לְמַעֵט בְּדִבּוּרוֹ דִּבְרֵי חוֹל עִם חֲבֵרוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן עִם אִישׁ אַחֵר, אֲשֶׁר הוּא שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, וְזֶהוּ סְגֻלָּה נִפְלָאָה שֶׁיְּקַבֵּל ה' בְּרַחֲמָיו תְּפִלָּתוֹ. וְהִנֵּה מָצִינוּ בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (עֵמֶק הַמֶּלֶךְ, הַקְדָּמָה ג פֶּרֶק ד) שֶׁצִּוָּה לְתַלְמִידָיו הַחֲסִידִים, וּבִפְרָט לְתַלְמִידוֹ רַבִּי יִצְחָק כֹּהֵן, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיֵּלֵךְ רַבִּי יִצְחָק לִכְפָר עֵין־זֵיתִים עַל קֶבֶר רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעַאי, וְשָׁם יִתְפַּלֵּל וּלְכַוֵּן יִחוּדִים שֶׁמָּסַר לוֹ הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְשָׁם יְגַלֶּה לוֹ רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעַאי פֵּרוּשׁ עַל מַאֲמַר הַזֹּהַר בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ. וְצִוָּה לוֹ הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עִם שׁוּם אָדָם בַּהֲלִיכָתוֹ. וְהָלַךְ רַבִּי יִצְחָק כֹּהֵן, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וְהִתְפַּלֵּל וְעָשָׂה כָּל הַיִּחוּדִים וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרוֹ, וְאֵין קוֹל וְאֵין תְּשׁוּבָה. וְחָזַר בְּפַחֵי נֶפֶשׁ אֶל רַבּוֹ הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, בָּאתִי עַל קֶבֶר הַתַּנָּא רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעַאי וְעָשִׂיתִי כְּכָל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי, וְלֹא בָּא אֵלַי שׁוּם תְּשׁוּבָה מִמֶּנּוּ! וְהֵשִׁיב לוֹ הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: וְלֹא רָאִיתִי בַּהֲשָׂגוֹתַי שֶׁדִּבַּרְתָּ עִם עַרְבִי אֶחָד, וְלֹא דַּי שֶׁהוּא לֹא שָׁאַל בִּשְׁלוֹמְךָ, אֶלָּא אַתָּה הִקְדַּמְתָּ לוֹ שָׁלוֹם?! וַהֲלֹא צִוִּיתִיךָ, שֶׁלֹּא תְּדַבֵּר עִם שׁוּם בֶּן אָדָם?! אָז זָכַר הָרַב יִצְחָק כֹּהֵן, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁכָּךְ הָיָה, וְהוֹדָה לוֹ, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
הֲרֵי לְךָ רְאָיָה, שֶׁהַדִּבּוּר וְהָרְאִיָּה פּוֹגְמִין. וְאַף שֶׁבְּגָלוּתֵנוּ מֻכְרָחִים לְהַקְדִּים שָׁלוֹם לְכָל אָדָם, אֲפִלּוּ בְּשַׁחֲרִית קֹדֶם תְּפִלָּה, מִכָּל מָקוֹם יִרְאֶה לְקַצֵּר דְּבָרָיו מַאי דְּאֶפְשָׁר, וְזֶהוּ סְגֻלָּה נִפְלָאָה וְנֶאֱמָנָה. וְדוֹ"ק כִּי קִצַּרְתִּי פֹּה, וּלְקַמָּן אַאֲרִיךְ בּוֹ בַּפְּרָקִים.