קבצים מכתב יד קדשו – הקדמה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקדמה

ברוך ה' הטוב והמטיב שזיכנו ברחמיו וברוב חסדיו להוציא לאור עולם שביבים נוספים מהאורות הגנוזים, כתבי הגיונותיו של הרואה הגדול מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, שאף שיותר משנות דור חלפו מאז כתיבתם, דבריו חיים ומאירים את נתיבות דורנו.

תלמידיו וממשיכי דרכו של הרב זצ"ל, אשר בידיהם הפקיד את מלאכת עריכת הכתבים והוצאתם לאור, לא זכו להשלים מלאכתם, ורבים מכתבי הרב זצ"ל טרם ראו אור. כתבים אלו נותרו ללא עריכה, ומשום כך הם מובאים לפני ציבור לומדי תורת הרב זצ"ל ככתבם. דרך זו עלתה כבר במחשבתו של הרב בהדפסת הקובץ ערפלי טהר, להדפיס חלק מרשימותיו כסדר, "כמו שהם... בלא עיבוד ושרק... 'לחם חֹם ביום הלקחו'" (ראה אגרות הראי"ה ח"ב תרפ"ז). בדרך דומה נדפסו לאחרונה שבעה פנקסים נוספים, שנכללו יחד תחת השם "שמונה קבצים". במהדורה זו נוספים אליהם עוד חמישה קבצים מתוך כתביו. כינוי כתביו של הראי"ה זצ"ל בשם "קבצים" מצוי לרוב בלשונו של הנזיר הרד"כ זצ"ל, וכך נקראו שמונת הקבצים אותם קיבל מהראי"ה על מנת לערוך מהם את ספרי אורות הקודש. אצל הרצי"ה זצ"ל הכינוי הרווח הוא "פנקסים", ואין בחילופי השמות שום עדות על גודלו של הקובץ או על תוכנו. במהדורה זו נעשה שימוש בשתי הלשונות: בשמו של הספר נעשה שימוש בלשון "קבצים" כדי לאחדו ולעשותו מִקשה אחת עם כתביו שיצאו לאור תחת השם "שמונה קבצים", ומאידך בשמות כל קובץ וקובץ נעשה שימוש דווקא בכינוי "פנקס", כדי לכנותם בשמות מוכרים וקיימים (שניתנו להם כבר על ידי הרצי"ה, כמובא להלן).

במהדורה זו נעשתה השתדלות, עד כמה שניתן, להיצמד אל הנוסח המקורי כפי שנכתב על ידי הרב זצ"ל בכתב יד קדשו. עם זאת, לכבודו של הרב זצ"ל ולתועלת לומדי לקחו, נעשו במהלך העריכה הדברים ההכרחיים הבאים:

א. חלוקת הפסקאות ומספורן – את רעיונותיו והגיוניותיו כתב הרב זצ"ל מתוך שטף מחשבתו, פסקה אחר פסקה, כשבדרך כלל כל פסקה מביעה רעיון בפני עצמו. ההבחנה בין הפסקאות ניכרת בכי"ק על פי רווח קטן שביניהן, ולעתים נוסף קו אופקי המפריד ביניהן. עם זאת, לפעמים נמצא שרעיונות ארוכים נחלקו על ידי הרב למספר פסקאות על אף היותם רצף אחד. כדי להקל על הלומדים מוספרו הפסקאות באותיות, ובמקום שהדבר ברור ששתי הפסקאות הן רצף אחד הודפסו שתיהן בלא רווח ביניהן ובלא מספור חדש. אמנם במקום שהרצף אינו גמור ויתכן שהרב כתב שני רעיונות באותו עניין, קיבלה הפסקה השניה אות בפני עצמה, אך הרווח בין הפסקאות הוקטן. במקומות המסופקים הערנו ב'הערות נוסח ותוכן'.

ב. תיקוני לשון – במהדורה זו נמנענו מלבצע כל תיקון, מלבד במקומות חריגים וברורים עליהם הערנו ב'הערות נוסח ותוכן'. הכתיב המלא והחסר הושאר כבכי"ק, חוץ ממקומות בהם נוספה האות י' כאם קריאה אחרי "סֶגול" (כגון: "אינינו" הוגה ל"איננו"). צורות הזכר-נקבה והיחיד-רבים נדפסו לרוב כבכי"ק, מלבד מקומות ספורים וברורים עליהם הערנו ב'הערות נוסח ותוכן'.

ג. פיסוק – סימני הפיסוק והניקוד שבכי"ק לא נכתבו כמקובל, אלא על פי קצב שטף מחשבותיו של הרב, שהנו בוודאי חלק בלתי נפרד מאופיה ההגותי-שירתי של תורתו. אף על פי כן לא יכולנו להימנע מלפסק הכל מחדש בגלל הקושי בהבנת הדברים. עם זאת השתדלנו לשמר את אופי הפיסוק שבכי"ק ולהשתמש בדרך כלל בנקודה ובפסיק בלבד (מבלי להוסיף גרשיים ונקודתיים במקום ציטוט, שבדרך כלל אינם מופיעים בכי"ק). על מקומות בהם ניתן לפסק בכמה אופנים הערנו ב'הערות נוסח ותוכן'.

ד. פסוקים – רעיונותיו של הרב זצ"ל מתובלים ושזורים בפסוקים ובמאמרי חז"ל רבים, בחלק מהמקומות דברי הרב משמשים להם כפרשנות ובחלקם 'לישנא דקרא נקט'. לפעמים מתוך ההתרכזות בעיקר הרעיון הובאו הפסוקים שלא כלשונם המדויק, ולפעמים מצוטטים הפסוקים בהטייה מכוונת. על פי בקשתו של הרב זצ"ל (עיין הקדמת הרצי"ה לאורות) תוקנו הציטוטים, והמקור הובא ב'הערות נוסח ותוכן'. אך במקומות בהם יתכן שזוהי הטייה מכוונת או שרק נעשה שימוש בלשון הכתוב, נדפסו הדברים ככתבם. את הפסוקים השארנו בכתיב מלא כדרך כתיבתו של הרב, אף כאשר במקורם נכתבו בכתיב חסר.

ה. ראשי תיבות – במקומות רבים השתמש הרב זצ"ל בראשי תיבות לשם הקיצור. לפעמים גם חלקי פסוקים נכתבו בראשי תיבות שקשה לפותרם. למען ירוץ בהם הקורא נפתחו כמעט כל ראשי התיבות, מלבד מקומות ספורים שפתיחתם מסופקת (למעט ראשי התיבות "אח"כ" שנפתחו כ"אחר כך" כפי שנעשה בשמונה קבצים, אף שבאוה"ק נפתחו לרוב כ"אחר כן"). במקום שהרב קיצר בכתיבת המילה כדי להימנע מכתיבת אותיות שם השם (לדוגמא: "הי'"), השארנו את הכתיבה כבכי"ק.

ו. הערות נוסח ותוכן – במהלך עריכת הרצי"ה את כתבי אביו, העתיק הרצי"ה פסקאות רבות אל מחברותיו, וכך חילק אותן לנושאים שונים כבסיס להדפסתן בספרים השונים. ליד תחילת כל פסקה שהועתקה רשם הרצי"ה בכתב היד המקורי (בשולי הגיליון) את המילה "נעתק", ובשורה מתחתיה רשם את שם הנושא אליו שִייך את הפסקה. רוב הנושאים מוכרים לנו כשמות הספרים שהודפסו לאחר מכן על ידי הרצי"ה (אורות התשובה, אורות התורה וכו') וחלקם אינם מוכרים לנו, ויתכן שטרם הספיק להדפיסם או שנמלך להוציאם בסדר שונה. מהבולטים שבאלו שאינם מוכרים לנו, המופיעים פעמים רבות בשני הפנקסים הראשונים שבספר זה, הם: "אור"ע" (כנראה "אורות עולמים", כפי שמופיע בהקדמה לספר "חזון הגאולה"), וכן: "אור"ח" (אולי "אורות חיים"). רשימותיו של הרצי"ה על כל פסקה ופסקה בשולי הגיליון הובאו ב'הערות נוסח ותוכן' שבסוף הספר.

כמו כן צויינו בהערות שבסוף הספר כל שינויי הלשון מכפי שנכתב בכי"ק, אליהם הוספנו פרשנות קצרה למקומות בהם השתמש הרב בלשון קשה, או בתחביר מורכב או חסר, וכן הערנו על מספר מקומות בהם לשון הרב יכולה להתפרש בשני פנים.

בסוף הספר הובאו כמה מצילומי כתב יד קדשו של הרב זצ"ל. מתוך הפנקסים נבחרו עמודים שקריאתם קשה ויש בהם מילים שפענוחן משוער, ו"תן לחכם ויחכם עוד, הודע לצדיק ויוסף לקח".

ויהי רצון מלפני ה' א-להינו, שלא יארע דבר תקלה על ידינו. ויהי נועם ה' א-להינו עלינו, ומעשה ידינו כוננה עלינו, ומעשה ידינו כוננהו.