קבצים מכתב יד קדשו כרך ב – הקדמה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקדמה

ברוך ה' הטוב והמטיב שזיכנו ברחמיו וברוב חסדיו להוציא לאור עולם, שביבי אור נוספים מאורותיו הגנוזים של רבנו הגדול מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. הרב, שהיה כמעיין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, נהג לרשום את רעיונותיו ואת תורותיו בפנקסים ובמחברות כסדר נביעתם, בלא עריכה, ובדילוג מעניין לעניין. מתוך פנקסים ומחברות אלו נלקטו ונערכו ספרי ה"אורות" על ידי בנו הרצי"ה ותלמידו הרד"כ ("הנזיר"). מלאכת העריכה לא הושלמה, ורבים מתורותיו ורעיונותיו של הרב טרם יצאו לאור, ומשום כך הם מובאים אל ציבור לומדי תורת הרב ככתבם וכלשונם – כ"קבצים מכתב יד קדשו". מגמה זו החלה בפרסום "ערפלי טוהר" (המכון ע"ש הרצי"ה, תשמ"ג) ו"שמונה קבצים" (תשנ"ט), ונמשכה בהוצאת "פנקס י"ג" (המכון ע"ש הרצי"ה, תשס"ד), וב"קבצים מכתב יד קדשו" (תשס"ו), ועתה נוספים אליהם פנקסים אלו.

הפנקסים שבקובץ זה נערכו מתוך העתקות שהעתיק הרצי"ה זצ"ל בכתב ידו מילה במילה מכתבי אביו. לפעמים העתקות אלו נעשו מתוך רצון לשמר את הכתבים שלא ימחקו. כך למשל נעשה בהעתקת ה"מחברות הקטנות מבויסק" כפי שרשם הרצי"ה בראש אחת מהן: "העתקי קונטרסים קטנים של כ"ק אאמו"ר שליט"א, מבויסק, שנכתבו בעפרון והאותיות קרובות להטשטש". במקרים אלו הועתק תוכן הפנקס בשלמות, בלא הפרדה בין פסקאות הלכתיות לפסקאות הגותיות. מתוך העתקות אחרות ניכר שמלאכתן לא היתה רק לשם שימור, אלא נעשתה כקדם-עריכה, ובהן לא הועתקו כל הפסקאות שבפנקס המקורי. כך נעשה ככל הנראה בהעתקה העיקרית של פנקסי הדפים ושל פנקס ה, ולכן לא מופיעים בהעתקות אלו דברי הלכה, ולכן גם מעטים בהם הדברים שנדפסו בספרים אחרים. לפעמים העתקותיו של הרצי"ה נעשו ממש לשם עריכה, ואז סודרו הפסקאות לפי נושאים, כגון: "הכרת ערך עצמית", "צדיקים", ו"הרב על עצמו".

שתי המחברות הראשונות (מבויסק) שבקובץ זה מכילות פסקאות הגותיות והלכתיות כאחד, והעתקת הרצי"ה נמצאת לפנינו במלואה, ומכאן יש לשער שהקובץ נמצא לפנינו בשלמות. המחברת השניה ("בויסק ב") נמצאת לפנינו בשתי גרסאות העתקה מלאות, כאשר באחת מהן מצויים גם ציונים ומראה מקומות שרשם הראי"ה במחברתו תוך כדי לימוד לשם תזכורת, אף שככל הנראה אין בהם חידוש. במהדורה זו הובאו ציונים אלו ב"מילואים" שבסוף המחברת.

פנקסי הדפים א-ד ופנקס ה נערכו במהדורה זו מתוך כמה העתקות: האחת כוללת ומקיפה בכתב ידו של הרצי"ה (להלן ובהערות נוסח ותוכן: "העתקה עיקרית"), ועליה נוספו מספר העתקות נוספות – רובן בכתב יד הרצי"ה ומיעוטן בכתב יד אחר. במקומות בהם קיימים הבדלי נוסח בין ההעתקות השונות, בגוף הספר נבחר לרוב נוסח ההעתקה העיקרית, וב"הערות נוסח ותוכן" שבסוף הספר צויין הנוסח האחר (מלבד מקומות ספורים שבהם נוסח ההעתקה העיקרית חסר פשר וניכרת בו טעות סופר).

פעמים רבות רשם הרצי"ה בשולי הגיליון את שם הפנקס ומס' העמוד ממנו נלקטה הפסקה. כך נהג בהעתקה העיקרית של פנקסי הדפים ובפנקס ה (למעט בפנקס הדפים ד). מרשימות אלו ניכר שבדרך כלל סדר הפסקאות שבהעתקה זהה לסדרן בפנקס המקורי, למעט מספר מקומות (לרוב בפנקס ה). במהדורה זו נדפסו הפסקאות כסדר הפנקס המקורי, וכשסדרן שוּנה בהעתקות – צויין מקום העתקתן ב"הערות נוסח ותוכן" שבסוף הספר.

גם בהעתקה העיקרית לא העתיק הרצי"ה את כל הפסקאות שבפנקס המקורי, ואף הפסקאות שהעתיק אינן קיימות כולן לפנינו. לכן, כדי להבליט את אי-ודאות רציפותן, מוספרו במהדורה זו הפסקאות בגוף הספר במספרים, שלא כמקובל בשאר ספריו הנדפסים שפסקאותיהן מסומנות בדרך כלל באותיות. יחד עם זאת, בסוף הספר נדפסה רשימת "מיקומי הפסקאות בכי"ק", הכוללת את מספרי העמודים במחברת הרצי"ה ובמחברת המקורית, ועל פיה ניתן לדעת היכן הרצף שלם והיכן חסרות פסקאות.

במהדורה זו השתדלנו למעט בעריכה לשונית, מתוך הנחה שזו נעשתה כבר במקומות ההכרחיים על ידי המעתיק, עם זאת במקומות הדרושים תוקן הנוסח, והערנו על כך ב"הערות נוסח ותוכן" שבסוף הספר. במקומות שבהם הפסקאות נסמכות זו לזו מבחינה תוכנית ומהוות רצף אחד מבחינה תחבירית, הוקטן במהדורה זו הרווח שביניהן, אך מכיוון שבכי"ק נכתבו כפסקאות נפרדות, לרוב מוספרה במהדורה זו כל פסקה בפני עצמה.

Separator-vector.svg

על פי עדותו של הרצי"ה, שתי ה"מחברות הקטנות" (כלשונו) הראשונות שבקובץ זה נכתבו ע"י הראי"ה בהיותו בבויסק (בין השנים תרנ"ה-תרס"ד). לעומת זאת, פנקסי הדפים א-ד ופנקס ה נכתבו ע"י הראי"ה ככל הנראה בתקופה מאוחרת יותר, בין עלייתו ארצה (תרס"ד) למלחמת העולם (תרע"ד), בהיותו רבה של יפו והמושבות (ואכן פסקאות אחדות מפנקס ה התפרסמו לראשונה בקובץ "יזרעאל" תרע"ג תחת השם "פירורים משלחן גבוה" [מאמרי הראיה 40-44], ופסקאות אחדות מפה"ד א' התפרסמו ב"לוח ארץ הצבי" תרע"א-תרע"ד תחת השם "גרגרים הגיוניים" [מאמרי הראיה 295-301]).

הכינוי "פנקס הדפים" ניתן למחברות אלו ע"י הרצי"ה ככל הנראה מפני צורת כריכתן השונה מיתר הכתבים, עם זאת, אין מדובר בלקט דפים אלא בקובץ אורגני. (הכינוי "פנקס" רווח אצל הרצי"ה ביחס למחברות כתבי הראי"ה, לעומת הרד"כ שנהג לכנותן בשם "קבצים". משום כך שמם של הכתבים שנמסרו לעריכת הרד"כ נשתרש כ"שמונה קבצים" ["קובץ א" – "קובץ ח"], ולעומת זאת הכתבים שנותרו לעריכת הרצי"ה מכונים בשם "פנקסים" ["פנקס ה" וכדו']).

מספור הפנקסים בידי הרצי"ה בדרך כלל אינו כרונולוגי, והוא נעשה לצורכי עריכה (ראה הקדמות ל"קבצים מכתב יד קדשו", כרך א, ירושלים תשס"ו), עם זאת, מסדר העתקת הפסקאות בעריכות המשנֶה השונות של הרצי"ה נראה שמקומו של פנקס ה אחרי פנקסי הדפים א-ד.

Separator-vector.svg

מהדורה זו יוצאת כמהדורה זמנית, בכריכה רכה, כדי להרוות את צימאונם הגדול של לומדי תורת הרב זצ"ל לאורותיו הגנוזים, ומתוך ציפייה להופעת הפנקסים בשלמותם בעתיד, ולפרסומם של פנקסים נוספים שטרם יצאו לאור.


הקדמה לספר קבצים מכתב יד קדשו כרך ב