קבא דקשייתא עב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

קושיא עב[עריכה]

קשה לי להבין מה דמבואר בש״ס יבמות (דף ס״ב ע״א) בהיו לו בנים בהיותו נכרי ונתגייר, קיים מצות פ״ו. ואיך קיים, כיון דאין להם חייס עמו? דגר שנתגייר כקטן שנולד (יבמות כ״ב ע״א), אם כן הוה ליה כמתו הבנים דלא קיים. והתוס׳ שם ד״ה ריו״ח הרגישו בזה, וכתבו דיען דנפטר בהיותו נכרי. ומה בכך? והלא גם במתו קיים פעם אחד, ואף בבני בנים, אי לאו גזרת הכתוב דבני בנים כבנים היה מחויב. ואף דמה שהקשה הטורי אבן חגיגה דקיום מצוותו היה בעודו פטור ממצוה, וכמו שכתב הרמב״ם סוף חמץ ומצה, זה לא קשה, כיון דבמצוה זו אין הפעולה מצוה, רק הוויית הבנים. אבל מכל מקום כיון דנפסק היחס מחמת הגירות, למה לא יהיה נידון כמתו הבנים. וצע״ג: