קבא דקשייתא נו

קושיא נו

תמוה לי על התוס׳ בבבא מציעא (דף כ״ז א׳) ד״ה מה שמלה, דלפי המבואר בדבריהם שם, יהיה הדין דאף בדבר שיש בו סימן, מכל מקום אם הבעלים אינם יודעין הסימן אין המוצא מחויב להחזיר, דבוודאי נתייאשו הבעלים. ואם כן, איך קאמר בסוף הסוגיא שם (דף כ״ח א׳): סימנים ועדים, ינתן לבעל העדים. והרי הבעל עדים אינו יודע הסימן, כדמוכח מש״ך חו״מ סימן רס״ז ס״ק ו, ואם כן כבר נתייאש הבעל עדים. וצע״ג: