קבא דקשייתא לא

קושיא לא

קשיא לי טובא ש״ס עירובין (דף צ״ז ע״א), דפריך הש״ס: ולענבינהו מיענב. דאיך רשאי לעשות כן בשבת? נהי דאיסור קשירה ליכא, מכל מקום אסור מטעם מתקן, כיון דתפילין נתכשרו בעניבה שעושה, דהרי אמרת עניבה כשרה בתפילין. ואם כן דמי להא דכתב הר״ן בסוכה (דף ל״ג ע״א) ד״ה והשתא, דלר״י אסור מהתורה לעשות אגודה ביו״ט, כיון דסובר לולב צריך אגד. ואיך רשאי להכשיר התפילין בשבת? והדבר צ״ע.