חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

צו זכות-יוצרים (אמנת ברן)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צו זכות־יוצרים (אמנת ברן), התשי״ג–1953


ק״ת תשי״ג, 818; תשמ״א, 40; תשס״ג, 1144.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לפקודת זכות־יוצרים, אני מורה לאמור:


1.
פירושים [תיקון: תשס״ג]
בצו זה –
”ארץ־מוצא“ פירושו – כמשמעותו בסעיף 5(4) לאמנה;
”ארץ־איגוד“ פירושו – מדינה נכרית אשר האמנה חלה עליה.
2.
יצירה שפורסמה
יצירה שפורסמה לראשונה בארץ־איגוד תהא מוגנת בישראל כאילו פורסמה לראשונה בישראל.
3.
יצירת יוצר מארץ איגוד [תיקון: תשס״ג]
יצירה שבעת חיבורה היה יוצרה אזרח של ארץ איגוד, או שמקום מגוריו הרגיל היה בארץ איגוד, תהא מוגנת בישראל, בין שהיצירה פורסמה ובין שלא פורסמה.
יצירת ראינוע, יצירת אדריכלות ויצירה שהוכללה במבנה [תיקון: תשס״ג]
יצירה מן המפורטות להלן תהא מוגנת בישראל, גם אם אין מתקיים בה האמור בסעיף 2 או 3:
(1)
יצירת ראינוע אשר בעת חיבורה היה מרכז העסקים של מפיקה או מקום מגוריו הרגיל בארץ איגוד;
(2)
יצירת אדריכלות הניצבת בארץ איגוד, ויצירה אומנותית אחרת שהוכללה בבנין או במבנה אחר הממוקם בארץ איגוד.
4.
סייג [תיקון: תשמ״א, תשס״ג]
על אף האמור בסעיפים 2 עד 3א
(1)
תקופת ההגנה לגבי היצירות האמורות באותם סעיפים לא תעלה על זו הקבועה לגביהן בארץ מוצאן;
(2)
מותר להעתיק בעתונות מאמרים על בעיות־שעה כלכליות, מדיניות או דתיות שנתפרסמו בכתב־עת או עתון היוצא לאור בארץ־איגוד, אם לא נשמרה זכות העתקתם במפורש ובלבד שיצויין מקורם בבירור.
5.
תחילת תוקף
תקפו של צו זה הוא מיום ו׳ בניסן התש״י (24 במרס 1950).
6.
השם
לצו זה ייקרא ”צו זכות־יוצרים (אמנת־ברן), התשי״ג–1953“.


י״ז באדר התשי״ג (4 במרס 1953)
  • פנחס רוזן
    שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.