צו בדבר רכוש ממשלתי (אזור הגדה המערבית)
(הופנה מהדף צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון))
צו בדבר רכוש ממשלתי (אזור הגדה המערבית) מתוך
צו בדבר רכוש ממשלתי (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 59), תשכ״ז–1967
קמצ״ם 5, 162 (צו 59); קמצ״ם 7, 256 (צו 116); קמצ״ם 10, 392 (צו 199), 411 (צו 214); קמצ״ם 13, 502 (צו 247); קמצ״ם 22, 772 (צו 364); קמצ״ם 56, 54 (צו 1007); קמצ״ם 66, 4 (צו 1091); קמצ״ם 78, 76 (צו 1308); קמצ״ם 200, 3221 (צו 1508); קמצ״ם 259, 11821 (צו 2087).
לשם שמירה על בטחון ישראל ועל בטחון צבא הגנה לישראל, לקיום ממשל תקין באזור ולצרכי כוחות צבא הגנה לישראל, אני מצווה בזה לאמור:
הגדרות [תיקון: 116, 1007, 1091]
בצו זה:
”אדם“ – לרבות תאגיד, או חבר בני אדם שאינו מואגד.
”אוייב“ – מי שהוא צד לוחם או מקיים מצב לחימה נגד ישראל, או הכריז על עצמו בתור אחד מאלה, בין שהוכרזה מלחמה ובין שלא הוכרזה, בין שיש פעולות איבה צבאיות ובין שאינן.
”האזור“ – אזור הגדה המערבית.
”היום הקובע“ – כ״ח באייר תשכ״ז (7 ביוני 1967).
”הכנסה“ – הסכום אשר מהווה הכנסה לדעת הממונה.
”הממונה“ – מי שמונה על ידי המפקד הצבאי כממונה על רכוש ממשלתי לענין צו זה באופן כללי, לסוג של רכוש או לרכוש מסויים.
”מפקד האזור“ – מפקד כוחות צה״ל באזור.
”זכות במחצבים“ – לרבות כל זכות הנוגעת למחצבים.
”מדינת אוייב“ – הממלכה הירדנית ההאשמית או כל מדינת אוייב אחרת, לרבות ממשלת המדינה, וכן יחידה, שלוחה, רשות או תאגיד של המדינה או הממשלה.
”מחזיק“ – לרבות מי שבידו השליטה בצורה כל שהיא במישרין או בעקיפין, על הרכוש שצו זה חל עליו.
”מחצבים“ – כולל, מבלי לגרוע מכלליות ההגדרה, נפט ניגר, בין נוזלי ובין אדי, שמן, גז טבעי, גזולין טבעי, קונדנסטים ופחמימים ניגרים קרובים להם, אספלט ופחמימנים של נפט מוצקים אחרים.
”ניהול“ – לרבות שימוש, ייצור, הפעלה, הפקה, עיבוד, קניה, מכירה, מסירה, הובלה, החכרה, השכרה או כל פעולה הקשורה באחד מאלה; או בשמירה על רכוש, בתפעולו או בתחזוקתו.
”רכוש“ – רכוש דניידי או דלא־ניידי, לרבות כספים, חשבונות בנקים, כלי־רכב, כלי תחבורה, ציוד אזרחי, מחצבים, זכויות במחצבים, זכויות בתאגיד, הכנסה, תמלוג, זכויות להכנסה או לתמלוג, או כל זכות אחרת, מוחזקת או ראויה.
”רכוש ממשלתי“ –
(1)
רכוש אשר ביום הקובע או לאחריו שייך, רשום על שם, או מוקנה לאחד מאלה:
(א)
למדינת אוייב;
(ב)
לתאגיד אשר למדינת אוייב זכות כלשהיא בו, בין במישרין ובין בעקיפין, בין שיש עמה שליטה ובין שאין עמה שליטה;
או רכוש שאחד מהם היה שותף בו.
(2)
מקרקעין שנרכשו לצרכי ציבור על פי כל דין או תחיקת בטחון, על ידי רשות מרשויות צה״ל ועבור רשות מרשויות צה״ל שאינה רשות מקומית או ועדה מקומית לתכנון ולבניה.
(3)
רכוש שבעליו ביקש מאת הממונה לנהל אותו והממונה קיבל עליו את ניהולו.
”שותף“ – לרבות כל בעל זכות ברכוש, בין בתורת בעל מניות ובין בדרך אחרת.
”תאגיד“ – חבר בני אדם או חבר תאגידים, המואגד או רשום באזור או במקום אחר על־פי כל דין, החל באזור או במקום אחר.
”ועדת עררים“ – כמשמעותה בצו בדבר ועדות העררים (יהודה והשומרון) (מס׳ 172), תשכ״ז–1967.
הסרת ספק [תיקון: 1308]
(א)
למען הסר ספק מובהר בזאת כי על אף האמור בכל דין ותחיקת בטחון, כולל במנשר בדבר סדרי השלטון והמשפט (יהודה והשומרון) (מס׳ 2), התשכ״ז–1967 ובצו בדבר ביטול חוקי החרם נגד ישראל (יהודה והשומרון) (מס׳ 71), התשכ״ז–1967, רכוש אשר לפני היום הקובע חלו עליו הוראות סעיפים 9(1)(ד)(I) או (III) לפקודת המסחר עם האוייב, 1939 (להלן – הסעיפים) או כל צו שהוצא או שניתן היה להוציא מכח הסעיפים או כל רכוש שחל על בעליו מנשר מס׳ 55 לשנת 1950, הינו רכוש ממשלתי מהיום הקובע.
(ב)
בסעיף זה – ”מנשר מס׳ 55 לשנת 1950“ – המנשר שהוצא על־ידי המושל המינהלי הכללי הירדני ושהתפרסם בעיתון הרשמי הירדני בגליון מס׳ 1032, מיום 16 באוגוסט 1950.
נטילת החזקה [תיקון: 1308]
הממונה רשאי ליטול את החזקה ברכוש ממשלתי ולנקוט כל צעד הנראה לו דרוש לכך.
רכוש ממשלתי שהוא זכות בלתי מסויימת בקרקע [תיקון: 364]
היה הרכוש הממשלתי זכות בלתי מסויימת במקרקעין, יהיה הממונה רשאי ליטול חזקה במקרקעין בחלק מסויים מהשטח ששוויו ביחס לשווי כל שטח המקרקעין, הוא כיחס בין הזכות הבלתי מסויימת לכלל הזכויות הבלתי מסויימות מאותו סוג באותן מקרקעין.
גביית חובות [תיקון: 364]
סכום כסף שהממונה זכאי לו בהיותו רכוש ממשלתי ואשר לא שולם על־פי דרישתו הראשונה של הממונה במקום ובמועד שייקבעו על־ידו, יראו אותו לצורך גבייתו כמס שלא שולם במועדו.
ראיות [תיקון: 364]
אישר הממונה בתעודה בכתב חתומה בידו כי רכוש כלשהו הוא רכוש ממשלתי, ייחשב אותו רכוש לרכוש ממשלתי כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
סמכויות הממונה [תיקון: 364]
הממונה ינהל את הרכוש הממשלתי בו נטל את החזקה, ומבלי לגרוע מכלליות האמור, יהא רשאי:
(1)
להעסיק כל אדם שהממונה קבע כי העסקתו דרושה לניהול הרכוש הממשלתי ובתנאים שיקבע;
(2)
לבצע כל עיסקה הכרוכה בניהול הרכוש הממשלתי;
(3)
לעשות כל עיסקה או פעולה, או ליתן כל הוראה כדרוש לדעתו לביצוע צו זה;
(4)
להשתמש ולחזור להשתמש בכל סמכות הנתונה לו בצו זה, מזמן לזמן, ככל שיהא דרוש לדעתו לפי המסיבות;
(5)
למנות מפקחים על רכוש ממשלתי ולהעביר לכל אחד מהם מסמכויותיו, חוץ מהסמכות למנות מפקחים וחוץ מסמכותו לפי סעיף 2ג.
קביעת הסדרים [תיקון: 199]
מפקד האזור רשאי לקבוע בצו הסדרים:
(1)
בדבר דרכי הטיפול ברכוש הממשלתי אשר הממונה נטל בו את החזקה;
(2)
בדבר מתן תשלומים, בכסף או בדרך אחרת, לשותף ברכוש ממשלתי, אם הוכח להנחת דעת הממונה שהשותף איננו אוייב;
(3)
בדבר דינים וחשבונות שיוגשו על־ידי הממונה למפקד הצבאי;
(4)
בדבר דרכי השימוש בהכנסות מן הרכוש הממשלתי.
כשרות עיסקות
כל עיסקה שנעשתה בתום לב בין הממונה ובין אדם אחר בכל נכס שהממונה חשבו בשעת העיסקה לרכוש ממשלתי, לא תיפסל ותעמוד בתקפה גם אם יוכח שהנכס לא היה אותה שעה רכוש ממשלתי.
שמירת סמכויות [תיקון: 214]
אין באמור בצו זה כדי לגרוע סמכותו של מפקד האזור או של מי שהוסמך על ידו לכך, לתפוס ולהחרים רכוש ממשלתי דניידי אשר ניתן להשתמש בו לפעולות צבאיות.
עונשין [תיקון: 116]
אדם העושה אחד מאלה:
(1)
מעלים ביודעין רכוש ממשלתי;
(2)
גורם ביודעין נזק לרכוש ממשלתי;
(3)
מפריע לממונה במילוי תפקידו כדין;
(4)
נוהג בניגוד להוראה שניתנה על־ידי הממונה כדין;
(5)
שולח יד ברכוש ממשלתי,
דינו – מאסר עשר שנים או קנס של 20,000 ל״י או שני העונשים כאחד.
סמכות הממונה לפנות בתום התקשרות חוזית [תיקון: 1007, 1508]
(א)
החזיק אדם ברכוש ממשלתי או לא מסר את הרכוש ממשלתי שברשותו לממונה לאחר תום תוקפו או ביטולו של חוזה שבינו לבין הממונה בלי היתר ממנו, יהיה הממונה רשאי, בנוסף לכל סעד אחר המצוי בדין או בתחיקת בטחון, או בחוזה שבינו לבין הממונה, להודיע בכתב למחזיק על חובתו לפנות את הנכס בתוך 60 יום, ועל זכותו להגיש ערר על החלטת הממונה בפני ועדת עררים.
(ב)
הודיע הממונה כאמור, והמחזיק לא פינה את הנכס יהא הממונה רשאי, לאחר 60 הימים, לפנותו ולהשתמש לשם כך בכל האמצעים הדרושים לביצוע צו הפינוי.
(ג)
הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הממונה על פי סעיף קטן (א) לעיל, רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה לועדת העררים, תוך 60 יום מיום קבלת ההודעה על הפינוי; הוגש ערר כאמור לא יבוצע צו הפינוי עד למתן ההחלטה הסופית של ועדת העררים.
סמכות הממונה לפנות פלישות שלא קדמה להן התקשרות חוזית [תיקון: 1508]
(א)
החזיק אדם ברכוש ממשלתי בלי היתר מאת הממונה, או לא מסר את הרכוש הממשלתי שברשותו לממונה, וסעיף 6א לא חל על החזקה זו, יהיה הממונה רשאי, בנוסף לכל סעד אחר המצוי בדין או בתחיקת הבטחון, להודיע בכתב למחזיק על חובתו לפנות את הנכס בתוך 45 יום, ועל זכותו להגיש ערר על החלטת הממונה בפני ועדת עררים.
(ב)
הודיע הממונה כאמור, והמחזיק לא פינה את הנכס, יהא הממונה רשאי, לאחר 45 יום, לפנותו ולהשתמש לשם כך בכל האמצעים הדרושים לביצוע צו הפינוי.
(ג)
הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הממונה על פי סעיף קטן (א) לעיל, רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה לועדת העררים, תוך 45 יום מיום קבלת ההודעה על הפינוי.
סמכות הממונה לפנות מחזיק שחזר למקרקעין לאחר הפינוי [תיקון: 2087]
הושלם ביצוע צו פינוי לפי סעיפים 6א או 6ב (להלן – צו הפינוי שביצועו הושלם), ולפני שחלפו שנים עשר חודשים מיום השלמת הביצוע, המחזיק או אדם מטעמו חזר והחזיק ברכוש ממשלתי שצו הפינוי שביצועו הושלם חל עליו, בלי היתר מהממונה, יהיה הממונה רשאי, בנוסף לכל סעד אחר המצוי בדין או בתחיקת הביטחון, לחזור ולסלק את ידו של המחזיק על פי צו הפינוי שביצועו הושלם, ולהשתמש לשם כך בכל האמצעים הדרושים לביצוע צו הפינוי.
תחילת תוקף
תחילתו של צו זה מיום כ״ט בסיון תשכ״ז (7 ביולי 1967).
השם
לצו זה ייקרא ”צו בדבר רכוש ממשלתי (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 59), תשכ״ז–1967“.
כ״ג בתמוז תשכ״ז (31 ביולי 1967)
- אלוף עוזי נרקיס
אלוף פיקוד המרכז ומפקד כוחות צה״ל באזור הגדה המערבית
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.