צדקת הצדיק/קסח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · צדקת הצדיק · קסח· >>

‏[קסח] הפחדים של האדם הוא מן החטאים, כמשז"ל (ברכות ס.). וכמ"ש פחדו בציון וגו'. והפחדים ‏הם ממש יסורי גיהנם, עי' ראב"ד על ס' יצירה בענין יסורי גיהנם. ודבר זה הוא המתקת הדינים, ‏כמשז"ל (שם ה. וזח"ג קנג סע"א) וזה מלח ממתקת הבשר אף יסורין ממתקין העונות. והחטאים ‏והדינים והיסורים הכל דבר אחד, כמשז"ל (ב"ב טז.) יורד ומסית עולה ומקטרג יורד ונוטל נשמה. ‏והרי אז"ל (בר"ר פ' נ) אין מלאך א' עושה ב' שליחות. היינו דהמלאך נקרא כח אותו דבר [וכמ"ש ‏במ"נ ויציבא מילתא גם מטעם חכמי האמת במ"ש במק"א] וכל כח וכח מיוחד בפ"ע. וע"כ דזה הכל ‏ענין א', ובעולם הכסא ששם מלך יושב על כסא דין נקרא דינים, ובעולם המלאכים נקרא חטאים, כמשז"ל (מ"ר איכה א' ו) מתיש כח פמליא של מעלה. ולמטה יסורים. והמתקת החטאים הוא ‏המתקת הדינים. וע"י התשובה אז נעשה המתקת הדינים בשרשם. כי השורש הכל בלב, ועיקר ‏תשובה בלב זה נקרא המתקה בשורש. וזהו ג"כ הפחד בד"ת דשרי, שמפחד על מה שעבר על ד"ת. ‏וכמ"ש בעזרא שהעם רעדו מאוד על העבירה, ולא שמפחד מפני מילי דעלמא זהו אשרי. כי הוא ‏המתקה בשורש דאתהפיך מרירו למתוק, שהפחד עצמו שמחה, כמ"ש בתדב"א רבא (ר"פ ג) אני ‏שמחתי מתוך יראתי. וזה א"א רק ביראת ה' אבל בשאר יראות רק מביא לידי שמחה אח"כ: ‏