צדקת הצדיק/קסו
[קסו] כשהאדם מקבל על עצמו עול תורה ונכנס תחת עבודת השם יתברך, צריך קבלה בלב והסכמה גמורה לעזוב כל חמדות עוה"ז המתנגדים לרצון ה' יתברך, ולא לאחוז בזה וגם מזה אל ינח ידו, שאז זה וזה לא עלתה, ועל זה נאמר (יומא עב:): "לא זכה נעשית" כו', כי גם תורה אין לו (כמ"ש יבמות קט:). וכדרך שנאמר בעשו: "וישמע כי רעות בנות כנען וגו' ויוסף" וגו', ואמרו ז"ל בבראשית רבה (ס"פ סז): "כוב על כוב", עיין שם.
והיינו מאחר שלא גירש הראשונות רק כמבקש לצאת ידי יצחק גם כן וליקח גם שלא מבנות כנען, אבל מכל מקום החזיק גם הראשונות, לכך נהפכה לו גם זה לרוע. ומ"מ נאמר בתורה אנכי קודם לא יהי' לך, כי אצל בני ישראל ודאי מאנכי יבוא ללא יהי' לך, וסופו לרחק, וכמ"ש (פסחים נ:) לעולם יעסוק כו' שלא לשמה שמתוך כו'. והתוס' הקשה מה שמצינו בכ"מ שכל העוסק שלא לשמה נוח כו' ושנהפכה כו' ולא זכה נעשית כו'. אבל באמת שניהם אמת וכל העוסק כו' אע"פ שיודע דשלא לשמה נוח כו' ונעשית כו', מכל מקום הוא מקבל על עצמו כל זה כי חשקה נפשו בתורה, ומה יעשה אם אין לבו שלם ומנוקה מכל רע ופניות וחמדות עוה"ז עדיין. באהבתה של תורה ישגה, ואע"פ שיודע הסכנה והרע שבתוכה. מכל מקום לעולם יעסוק וכו' ויקבל על עצמו כל זה, לפי שמתוך כו' ואז ישוב הכל לטוב.