צדקת הצדיק/קס
[קס] האדם נפשו כוללת מכל נפשות משרתיו והנכנעים תחתיו, ולכ"א מושל מקשיב על דבר שקר וגו'. וא' בחולין (ד:) הא ע"ד אמת כו'. ומ"מ הי' עובדיה גם כן ממשמשי אחאב, לפי שא' בסנהדרין (קב:) אחאב וותרן בממונו הי'. ולכך עובדיה על הבית - שבזה הי' כשרונו. ומצד הטוב שבו בוותרנות הי' עובדיה. וכן כל א' שמורכב מטוב ורע - כן משרתיו. והטוב הוא ממונה על הטוב שבו וכן להיפך. וכן כל החפצים וא"צ לומר המאכלים של האדם, הוא מהתפשטות כח נפשו וחיותו בהם, ומזה הוא חיותם כידוע. וממקום שהוא טוב כך כל כליו המתפשטים מאותו כח וכן המאכלים שמאותו כח, יש בהם קדושה גדולה. וזה טעם גיד הנשה שנא' ע"כ לא יאכלו וגו'. שמאחר שהמלאך יכול לו שם ש"מ דיש שם חסרון בשורש [והיינו בתאוה דשם, כמ"ש במק"א על מרז"ל אפי' חסיד כו'] ולכך אין לאכול ג"ה, דמקום חיותו מג"ה דאדם, עד"ש בברכות (מד ו) נפש משיב את הנפש. כי יש שם חיות מאותו אבר. [וטעם דם - כי הדם הוא הנפש וגו'. שעיקר חטא בנפש, כמ"ש נפש כי תחטא. כמ"ש במק"א. וכן עיקר החטא כענין שמנת עבית וגו'. וכמ"ש יצא מחלב עינימו וגו'. ובכ"מ. ולכן אסור חלב ואכ"מ]: