צדקת הצדיק/לה
לא יכנוס לחורבה, דשכיחים מזיקין [ועיין שם בגמרא עוד ב' טעמים, עיין שם הנפקא מינה בהם]. ועיין בבא קמא כא' א' וברש"י עיין שם. כי בית הוא מקום שמחזיקין בו איזה דבר, וכאשר חרב מאין יושב מבני־אדם ולא מחפיציו [וכדאיתא בבבא קמא שם דגם במחזיק בו תבנא וציבי סגי], אם כן הוא מקום הפכי ומזיק לישוב בני־אדם; ולפיכך אמרו שם בבבא קמא דמקלקל גם כן הבנין, שהבנין מצרכי בני אדם, ומאחר שזה היפוך היישוב הוא גם כן הופכי ומזיק לבנין שהוא מכלל הישוב: