צדקת הצדיק/ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ישב אדם ולא עשה מצוה שחובה עליו לעשותה, כאלו עשה עבירה – כך שמעתי מדיוק לשון המשנה דריש ברכות "להרחיק מן העבירה"; ופשוט הוא, שכן מצינו (ראש השנה יז, א): פושעי ישראל בגופן קרקפתא דלא מנח תפילין, אף־על־‏גב דאינו אלא בשב ואל תעשה.