פר אחד/נא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · פר אחד · נא · >>


פרק נ"א[עריכה]

מתקדשין ומתחדשין. הקשה מוה"ר ולע"א [ולא עוד אלא] דהי"ל לומר להפך דמתחדשין ואחר כך מתקדשין, וע"ש מה שתירץ. ואני הצעיר הבנתי דאחר דמתקדשין בניסן ואפי"ה ומתחדשין בתשרי וצריך קידוש אחר, וזה מוכח מקרא דלא אמר והייתם קדושים אלא קדושים אתם ותהיו עוד

ורואין את הדלתות נפתחין מאליהן ויודעין שנולדה הלבנה ומקדשין את החדש. נראה דאין הכונה דכשרואין אותה שעה מקדשין, דהא תקשי אמאי היו צריכים להוציא שלוחים שיבואו לעדות החודש הא ודאי לא היו סומכין על הנס, אם כן מוכרח הדבר דבעוד שהעדים באו והיו מעידים אז נפתחין מאליהן. ושוב נדפס ספר ולע"א [ולא עוד אלא] וראיתי מ"ש בזה מרן המחבר ז"ל ומעלת המגיה נר'ו ולא ערערו על תקיעת שופר דערב שבת להבדיל ממלאכה למה היה צריך דההוא אצטריך למקומות רחוקים שלא באו על הפתחים, ופשוט יותר דאין סומכין עה"ן כדאמרן.

וג' כלפי המערב. בזה יש טעות בהעתקת הפסוקים דיחזקאל רס"י מ"ז כאשר יר' הרואה.

וכל חדש וחדש מבכרים פירותיהם. עיין בספר כבוד חכמים ובספר אגדת אליהו ח"ב בשקלים פ"ו ה"ב ובחי' שם מ"ש בס"ד.