פר אחד/לב
פרק ל"ב
[עריכה]והקריבו לעולה והנער בוכה ומילל. מה שהביא מוה"ר ולע"א [ולא עוד אלא] מהרב ישראל גאון הנה מפורש בחז"ל, עיין בספר שמו אברהם ערך עקדה אות י"ד ואות כ"ט, ועיין להרב שפתי כהן והובא שם בערך אבלות אות ל"א ודוק.
ועשו היה הולך בדרך המות להרוג את יעקב. אף על גב דמחשבה רעה מצרפה למעשה לגבי עשו, ומה גם דרדף אחריו ודכתב אגרת לישמעאל וחשיב מעשה בפועל, עם כל זה הריגה ממש הוא יותר רע, ועד כאן היינו באים לעשו דהוא הורג נפשות והוא הרג לנמרוד וכמה וכמה נפשות, וכאמרם ז"ל ולהלאן מזה בהאי פרקא והידים ידי עשו בכל שפיכות דמים ובכל מות רע ועבר ה' עבירות ביום שמת אברהם, ואיך תלה דרכיו במה שחשב על יעקב. ואפשר דהכונה עד היכן הגיע רשעותו דעם היותו אחיו רדף אחריו להורגו ולא תשאל על הזרים מה היה עושה. ועוד י"ל דכלהו דהרג היו קוצים כסוחים מרשעי הגוים כדאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אל תירא אברהם, לא כן יעקב צדיק יסוד עולם בחיר שבאבות הוא עולם מלא.
הגיע ליל יום פסח וגו' הלילה הזה. עיין למז"ה בספר מערכי לב ח"א דק"מ ע"ד ובמ"ש בקונטרס חיים לראש ובמ"ש בני ידידי יצחק ירנ"ן בספר אבות הראש ח"א דפ"ג ע"ד ודוק.
הקול קול יעקב ביחוד ה' בהגיון תורה. פי' מוה"ר ולע"א דאמר קום שבה דאוכל מעומד סכנה, וזה מפורש ואכלת ושבעת וברכת, דכמו שדרשו למטה לברכה כן למעלה לאכילה. ולי נראה ביחוד ה' על דיבור אם והגיון תורה ועל ב' גדיים לקרבן פסח כי היה ליל פסח כדין התורה, וזה לא בעשו דבא בעזות יקום אבי ומצידה:
ונדשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור חיל מידי אביר יעקב. ואפשר דלכך אפקיה קרא לעשירות דידיה הוי גביר לאחיך, דאת כל היקום אשר ברגליהם יתגבר כארי וע"י הברכות נתגבר כחו וטרם מכה ציץ כדי להלחם אחרי כן עם המלאך שהוא שר עשו ונצחו דהראה את גבורתו, ולכך הסכים עמו המלאך בעת ההיא על הברכות בראותו דכבר נתקיים הברכות במה שהראה כחו ועוצם גבורתו וירא כי לא יכול לו בהלחמו אתו. ועוד זאת אהני ליה כדלקמן ריש פרק ל"ו כחו וגבורתו לגלגל האבן מעפ"י הבאר כיע"ש.