פר אחד/כב
פרק כ"ב
[עריכה]גלוי בשר ערום היו דורות של קין האנשים ונשים כבהמה וכו' בנות קין מהלכות גלויות בשר ערוה. נראה דלכך התחיל לומר דלא היה קין כדמותו כצלמו כדי לומר אח"כ דאי אדם וחוה ידעו כי ערומים הם ויתפרו עלי תאנה ואירא כי ערום אנכי, איך בנו קין לא למד מאביו ואמו ויצאו מקין כל כך חציפותא אשר לא היה לעולמים, ובזה נתודע הדבר דזה הביאו מלאכי עליון לומר כדאיתא לעיל פרק י"ט דהיו קוראין אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו, דר' יוחנן קרא למאני מכבדותי, וכמו שדרשו [שבת קיט א] וכבדתו כבדהו בכסות נקיה, וזה שעתיד להתלבש אדם ביקר בגדי כבוד בל ילין, כלומר לא יהיה זה לנה אצל הבאים אחריו כי אינו דבר המתקיים אלא קין הבא אחריו ודורו יבא העת, דדורו של קין נמשל כבהמות נדמו, ביקר בל ילין דהיינו לבוש כבוד אלא ערומים כבהמות, זה רמזו מלאכי השרת שעתיד להיות אחרי כן.
אריב"ק ישראל בני אלהים שנאמר בנים אתם והמלאכים נקראו בני האלהים שנאמר ויריעו כל בני אלהים. דייק מוה"ר חסיד שבכהונה מדלא קאמר גבי ישראל דנקראו כמו דנקט גבי מלאכים למעלתן של ישראל שהם ממש בנים חלק אלוה, אבל המלאכים נקראים בשם מושאל זת"ד. ולא נכחד דההקדמה היא אמיתית וכאשר ביאר עליה הרב זד"ן ובד"א בפרק הששי אות ז' בפי' הב' ע"ש בדבר היוצא מפי כה"ג. ועוד לו שם בפי"ד אות ז"ל ובפכ"א אות כ"א ואות פ"ג ובפכ"ב אות ב'. ומ"ש שם על שם כנסת ישראל נעלם ממנו מה שהבאתי בחי' על תיקוני זוה"ק ודוק. אך נראה דאין זה פירוש של מוה"ר ולא עוד אלא בר קיימא ובמהרה ינתק לפי מתני' דאבות פ"ג מי"ד חביבין ישראל שנקראו בנים למקום חיבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם, ולפי פירושו מאי שנקראו פעם ושתים ותלה החיבה יתירה בקריאה הו"ל להתנא למנקט שהם בנים למקום. ועיין למוה"ר לקמן פרק ג"ן בישראל דנקראו כושים דוגמא לזה יע"ש. ולכן נלע"ד דההפרש בין המלאכים הוא דהם נקראים בני סמוך דיורה כמו בני כפר פלוני, דבני יתפרש על אנשי המקום ההוא ולמלאכים הם אנשי האלהים, אך בשם בנים לשון נפרד הוא ישראל דוקא. אי נמי יש הפרש דלא מצינו למלאכים דקראם הקדוש ברוך הוא בני כאשר אמר [שמות ד, כב] בני בכורי ישראל. ועוד הפרש דאלהים מתכנה למלאכים ולדיינים אך קריאת שם בנים לשם המיוחד הוי"ה ב"ה ליכא כי אם בישראל. ועיניך תראינה דיפה דרש בזה מורינו הרב מארי דאתרין רב הד"א ז"ל בספר הנחמד תהלה לדוד ח"א בדרוש א' לשבת כלה במשנה זאת דחביבין ישראל שנקראו בנים בדרך אשר דרכנו, ומה נאמנו דבריו ביסוד נאה, פוק חזי.