פר אחד/יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · פר אחד · יד · >>


פרק י"ד[עריכה]

וראשה מכוסה כאבל ואינה מגלחת אותו אלא מזנות. נראה דהוא ט"ס וצ"ל ואינה מגלחת אותו אלא מחשדה של זנות, כדכתבה התורה בפ' נשא ופרע את ראש האשה דהוא לנוולה דסותר את שערה. או נימא דקפיד על גילוח ובמקום מזנות לגרוס מנזירות וכדתנן בנזיר פ"ד מ"ה. אלא דמוה"ר ולא עוד אלא העתיק כמו שכתוב לפנינו אך לא דיבר בזה מאומה.

מעבירות חמורות שולח מגפה לבני אדם מעבירות קלות הוא מכה את פירות הארץ שנאמר ארורה האדמה בעבורך. אף על גב דעשה פגם גדול בחטא זה למעלה ולמטה, מה נעשה דהקב"ה קרא לה מצוה קלה ציויתיו ועבר עליה, ולכך תלה באדמה לפי הנגלה של המצוה ולפי הנסתר שפגם פגם חמור הביא המיתה לעולם, דכל המגפות ממנו נמשכין. יהי רצון דבלע המות לנצח ומבורכת ה' ארצו. אכן מוה"ר ולא עוד אלא דע"ה ע"ד החשיבני לטועה במה שהבנתי בכונת המאמר, דהוא הבין בפשיטות דבחמורות ובקלות ארורה האדמה, והרבה לתת טעמים איך המגפה מגיע נזק ורעה לארץ יע"ש, והאל יצילנו משגיאות ולכוין אל האמת