לדלג לתוכן

פרשת דרכים מפתח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרשת דרכים

דרך המזרח

[עריכה]

גם אלה דברי המסדר תולעת יעקב הנה ארש"ו מצויה לעוברי דרכים מן המודיעיים ולפנים, יודיע דרכו מענין הספר ומהותו • למען ירוץ הקורא במקום שלבו חפץ, חכם לכשירצה להתבונן בדרכים וישם לדרך פעמיו דרך בית כניסתו • בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו :

דרך האתרים

[עריכה]

שים עיניך בדרך הזה כי הוא מקצוע גדול. על פיו יתנו כהנה וכהנה מקראי קודש ומאמרי רז"ל תלמוד גדול. שלשה דרושים עולים בקנה אחד:

הדרוש הא'

[עריכה]

אם אברהם אבינו יצא מכלל בני נח לגמרי אפילו להקל או לא ועל פי הקדמה זו הוא פור"ש כמה מארז"ל. ליישב קושיית המפרשים מי התיר לתמר להכשיל לאותו צדיק לבא על כלתו. מסתפק בעובד גילולים שבא על אמו וכיון לקנותה אי חשיבא אשת איש לחייב הבא עליה או דלמא כיון דחייב מיתה לא מהני לקנותה. ובתר דבעיא הדר פשטה. איך עשה מעשה ראובן לשכב עם אשת אביו:

הדרוש הב'

[עריכה]

בענין בן נח שאינו מצווה על קדוש ה' ואיהו דידיה אמר דאינו אלא בע"ג וגילוי עריות אבל בשפיכות דמים יהרג ואל יעבור דהא מסתברא נפקא מאי חזית כו'. מצדד לומר דבבני נח אין שליח לדבר עבירה חוץ משפיכות דמים דחייב המשלח דגלי ביה קרא. ושם מייתי פלוגתא אם בן נח רשאי להחמיר על עצמו, דלדעת מהרימ"ט אף למאן דאמר דגבי ישראל רשאי מודה בבן נח דאינו רשאי לחבול בעצמו. ולדעת מהר"ש יפה אף למאן דאמר דגבי ישראל מתחייב בנפשו בן נח רשאי למסור עצמו וא"נ אין חילוק ביניהם וכמחלוקת בישראל ה"נ פליגי בבני נח:

הדרוש הג'

[עריכה]

אם האבות היו נענשים בענשי שמים כשלא היו מקיימים את אחת ממצות ה' או דלמא לא היו נענשים אלא בשבע מצות דידהו. בני נח אינן מוזהרים על לאו דלא יחל דברו אפילו במה שנודרים לשמים. לענין קיום המצות אם שכרם כמצוה ועושה או לא. הא דהאומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני כו' הרי זה צדיק גמור, אם היינו דווקא במצות הצדקה או בכל מצוה שתהיה שרי ליה לאיניש לעשותה כדי לזכות לעה"ב:

דרך מצרים

[עריכה]

ובו שני דרושים.

הדרוש הא'

[עריכה]

בו יתבאר שהקב"ה אינו דן את האדם כי אם לפי מקומו ושעתו באשר הוא שם אבל לענין הטובה אינו כן דצופה ומביט ומרבה להיטיב. נותן טעם לשבט לוי אמאי לא נשתעבד. כיון דשבט לוי לא היה לו חלק בארץ לא הוטל עליו פריעת חוב השטר דכי גר יהיה זרעך. מיישב קושית המדרשים דלמה לא היו בני גרשון ובני מררי מרובים כשאר השבטים:

הדרוש הב'

[עריכה]

סובב הולך דבשכר נשים צדקניות מדלג על ההרים להוציא את בני ישראל בתוך זמנו. ומיישב קושית המפרשים היכן נתקיים גזרת ועבדום וענו אותם ת' שנה. הבטחת ואחרי כן יצאו ברכוש גדול מדין הענקה הוא:

דרך הקדש

[עריכה]

ובו ארבעה דרושים למעלת ארץ ישראל:

הדרוש הא'

[עריכה]

אם קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבא. לעתיד לבא אינו מקדש מחדש מלך המשיח את א"י לאותם הארצות שנתקדשו מקודם ולעולם בקדושתם עומדות ואף לעתיד שכובש אותם מלך המשיח ונותן מהם חלק לשבט לוי לא בשביל זה פקעה קדושתם. אך הארצות שכובש אותם מחדש שלא כבשום יהושע ועזרא ה"ז המלך המשיח יקדש אותם ואינם חייבות בתרומות ומעשרות:

הדרוש הב'

[עריכה]

אוירא דארץ ישראל מחכים וירושלים יש בה סגולות הרבה והג' דברים דאיתנהו בכרכים לגריעותא אשתני שמייהו למעליותא בתוככי ירושלים. זרע פסול לא איקרי זרע ואף פסול בעבירה לא חשיב זרע כ"כ מהר"ר יחיאל באס"ן ז"ל ושקיל וטרי בדבריו. האריך להוכיח דקיני וקנזי וקדמוני שהם אדום ועמון ומואב נכרת עליהם ברית להנחילם לישראל ושלא כדברי הרא"ם ז"ל:

הדרוש הג'

[עריכה]

זכותא דארץ ישראל מגין הוא לבטל יצרא דע"ז. היקשה היאך כבש משה ארץ סיחון ועוג שהרי בכלל ז' עממין הן, קונם לביתך שאיני נכנס ונפל ובנאו אם מותר ליכנס בו:

הדרוש הד'

[עריכה]

ארץ ישראל מוחזקת היא בידינו מימי קדם משעה שנאמר לאברהם לזרעך נתתי את הארץ זכה בה והוכיח זה בראיות:

דרך דוד

[עריכה]

ובו דרוש אחד. מדבר בפסוקים דשייכי לדוד. יבאר דבמחוייבי מיתה בידי שמים אם היה הדבר ברור כשמש דלא נפיק מיניה זרעא מעליא היה הרשות בידי בית דין להורגו. מצדד לומר דלא אמרו אין עונשין מן הדין אלא בישראל:

דרך המלך

[עריכה]

ובו שני דרושים:

הדרוש הא'

[עריכה]

יבאר דמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. מי שהוא נלחם מלחמות ה' אין חטא בא על ידו. חקר ודרש אם דוד היה לו דין מלך משעה שנמשח ע"י שמואל אף דשאול קיים או לא. הא דאמרינן כל שחברו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה היינו דווקא כשחוטא באותו דבר שחברו נענש על ידו. מהעונש אנו לומדין אופן החטא לפי שהקב"ה נפרע מדה כנגד מדה:

הדרוש הב'

[עריכה]

יבאר מעלת המלך דמוחלין לו עונותיו. ובו יבואר אם דוד היה דינו כמלך כיון דנמשח כמשוח דכהונה או דלמא במלכות תליא מלתא. בזמן שנטו ישראל אחרי אבשלום אם היה לדוד דין מלך. אם כלי הדיוט משעה שנעשו להדיוט בהזמנה לחוד נאסר לגבוה. אם כלי גבוה שנשתמש בהם הדיוט נאסרו. אם המלך אסור להשתמש בכלי הדיוט שנשתמש בהם הדיוט. כהן משיח שעבר יש לו דין כהן משא"כ במלך:

דרך הרבים

[עריכה]

דרוש אחד למעלת הציבור. יבאר אם גזר דין של צבור ושל יחיד נקרע. הא דגזר דין נקרע אם הוא דוקא מרעה לטובה או אפילו מטובה לרעה. אף למאן דאמר דגזר דין אינו נקרא היינו דוקא לשנות הגזרה מכל וכל אבל מועיל תפלה ליחיד לשנותה ממקום למקום. מלך וצבור נדונים בכל יום. אם נשאלין באורים ותומים למי שצורך הצבור בו. ת"ח שמורה הלכה ובא אם אחר מעשה אמרה איו שומעים לו היינו דוקא במלתא דנוגע בדבר ואם אמר יאמר מלתא אחריתי בהדה מגו דמהימן אהא מהימן אהא. אם עשיית לחם הפנים דוחה את השבת. תנור של קדש חול היה ולא היה מקדש. המורד במלכות אין רשות לאחר להורגו מאחר דאם רצה המלך שלא להורגו רשאי. טעם החילוק שיש בין מנחות ללחם הפנים דגבי מנחות משקדשו בכלי הוכשרו ליפסל בטבול יום ומחוסר כפורים מה שאין כן בלחם הפנים. קודם קרימת הפנים אינו נקרא לחם. כי היכי דבדיני אדם אין שליח לדבר עבירה ה"נ בדיני שמים יש הפרש בין הורג את עצמו בידיו לאומר לאחרים שיהרגוהו:

דרך ענוים

[עריכה]

יש בו שני דרושים למעלת הענוה:

הדרוש הא'

[עריכה]

יבאר דמדת הענוה כלי שנשתמש בו קדש וכו' וילפינן לה מדכתיב נעשה אדם והר סיני יוכיח. תבור וכרמל נפסלו משום לתא דע"ג. מחובר ולא מתסר ויש נעבד במחובר לגבוה. איך נבנה בית הבחירה בהר המוריה שהוא הר גבוה ואית ביה לתא דע"ג:

הדרוש הב'

[עריכה]

מעלת המשפיל עצמו בעסק התורה. שם יבאר ענין דוד דהוה מתני לרבנן על גבי קרקע. דין אסור לקרוא לרבו בשמו אבל באומר אדוני או מורי פלוני שרי. ומצדד לומר דהיינו דוקא כשמזכיר התואר קודם השם :

דרך כרמים

[עריכה]

דרוש אחד בענין גאוה ואתה דורש את הנקודה על גאה ורם:

דרך צדקה

[עריכה]

יש בו שני דרושים למעלת הצדקה .

הדרוש הא'

[עריכה]

להודיע כי הצדקה אות שנקראו בנים למקום. צוה פרעה להמית הילדים קודם צאתם לאויר העולם. אפילו בקדש גבוה האומר שור זה עולה לאחר שלשים יום יכול לחזור בו. האומר לחבירו אכול עמי סתם פטור מדמי האכילה. איך הותר לאברהם לעשות צדקה עם עובדי גילולים:

הדרוש הב'

[עריכה]

גדול כח הצדקה שמהפכת מדת הדין לרחמים:

דרך החיים

[עריכה]

יש בו שני דרושים עולים בקנה אחד:

הדרוש הא'

[עריכה]

שאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש. מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו הקל הקל תחילה. הטומאה ניתנה לידחות מפני הסכנה דלא כרלב"ג. אם אסור להציל את עצמו בממון חברו. שרי לטלטל הנר בשבת מפני עו"ג כדרך דמותר לכבותו דלא כרלב"ג. לחם הפנים אף שהוסר מע"ג השלחן אחר הקטרת הבזיכין אסור לזרים דלא כמהר"ש יפה. באדם טהור קודש קיל מתרומה ובאדם טמא הוי איפכא. טמא שאכל קדש שהוא בכרת היינו לאחר שקרבו מתיריו. כל האיסורין נדחין מפני פקוח נפש זולתי בטבל ותרומה נחלקו אם יאכל הטבל כמות שהוא או יתקן אותו ויאכל החולין לבד והתרומה לבד. לדעת רש"י מוטב שיעבור החולה על איסור חמור כיון שהוא לצרכו ממה שיעבור על איסור קל היכי דאין צורך לחולה דלא הותר לבטל האיסור בידים כיון דאין במעשה זה תועלת לחולה:

הדרוש הב'

[עריכה]

דאפילו שבת דחויה היא מפני פקוח נפש:

דרך השם

[עריכה]

דרוש אחד לענין הגשם בלבד. כל טוב שיבא ע"י הקב"ה בעצמו אין למעלה הימנו. אם הגשמים מעשה נסים או דרך טבע. מלת אתה למעט אחרים. טל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים אינו מענין טל הנוהג בעולם. לא אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו אלא בביטול נדר ע"י פתח וחרטה. בהפרת הבעל לא שייך לומר נדר שהותר מקצתו. יש שני אוצרים של גשמים אוצר טוב ואוצר שאינו טוב. ומצדד לומר דמפתח של גשמים דלא נמסר לשליח היינו מפתח אוצר הטוב. כשאין ישראל עושין רצונו של מקום אין הגשמים מאוצר טוב. מצדד לומר המבחן לידע אם הגשמים הם מאוצר טוב או לא הוא דאם הם מרובים בשפע גדול ודאי דהם מאוצר טוב שהוא ע"י הקב"ה בעצמו. אם מירח העובד גילולים פירותיו של ישראל פוטרן מן המעשר:

דרך הערבה

[עריכה]

דרוש אחד בענין טענת המודעא לאורייתא מה תוסיף תת כחה כיון דהדור קיבלוה בערבות מואב. מי שאנס את חבירו על איזה דבר והתירו מאותו אונס כל זמן שהאונס הראשון קיים אי חשיב שעשה באונס או לא. לדעת מהריק"ו חשיבי ישראל אנוסים במה שקבלו בערבות מואב משום דארץ ישראל מוחזקת היא ומתנת הארץ לא היתה בתנאי אלא מתנה חלוטה וחשיב אונס מה שלא היה מכניסם, ודלעת הרשב"א קודם שגלו לא היה להם טענת אונס דלא ניתנה להם הארץ אלא בעבור ישמרו חקיו. מצדד לומר בז' מצות בני נח לכ"ע לא נתן להם הארץ אלא בתנאי ולא שייך בהו טענת אונס דת"ל משום דינא דמלכותא. ובו יבואר עו"ג הם תחת שרים אבל ישראל בחר לו יה:

דרך עצב

[עריכה]

דרוש אחד זכר לחרבן. ובו יבואר כל דבר אשר יבא ע"י הקב"ה הוא משפט חזק כי באש ה' נשפט. לעתיד לבא נפרע הקב"ה מהעו"ג בעצמו. לאחר תפלת דוד אין דבר רע יורד מן השמים. טעם שצוה ה' להביא אש מן ההדיוט. עשרה נסים שנעשו בביהמ"ק אם היו בהתמדה אף בזמן שאין עושין רצונו של מקום או לא. בשבתות וי"ט לא זזה שכינה מישראל:

דרך צדיקים

[עריכה]

דרוש אחד בהספדן של צדיקים. ומצדד לומר גברא רבה דמורה הוראה עדיף מספר תורה. כל זמן שהיתה השכינה לא נחרב בית המקדש ואין יד העובדי גילולים שולטת בישראל. לא זזה שכינה מאצל תינוקות של בית רבן. בירושלים אפילו צדיק אחד היה מגין עליה. המהנה תלמיד חכם מנכסיו חשיב כאילו איהו גופיה תלמיד חכם:

דרך ארוכה

[עריכה]

דרוש אחד למעלת התשובה ואתה דורש את הנקודה זה מעלה ארוכה. טעם למתים שהחיה יחזקאל למה זה לא החיה אנשים צדיקים וטובים. אף כי לית בהו הימנותא ופלחו לעבודת גילולים נקראים בנים. כוונת דניאל במה שנתן עצה לנבוכדנצאר לעשות צדקה. מצדד לומר ת"ח שסרח יש לו תקנה:

דרך מצפה

[עריכה]

דרוש אחד על הגאולה העתידה. ובו יבואר דבר שהוא קדש ונשתמש בו גבוה אף שבא ליד עובד גילולים לא נפיק מקדושתיה. אותה מנחה שנתן יעקב לעשו הם וולדותיהן עד סוף כל הדורות עתידין עובדי גילולים לשלם במיטבא. גבי הקדש אדם לוקה ומשלם. גבי גר שנתגייר לא שייך לישנא דישלם אלא במה שהוא חייב מן הדין. ומצדד לומר מה שהשרה שכינתו על ישראל אם הוא כדמות אירוסין או נישואין: