פרשני ההגדה - חד גדיא
חד גדיא
[עריכה]
פירושים
[עריכה]
חד גדיא חד גדיא וכו'. יש לומר קצת רמז ע"פ הגמרא שבת ה' אימות הן. מן חלש על גבור חכמת הית' עשתה זאת למען יראה האדם בראיה שכלית כי גבוה מעל הוה שומר עליהם שלא תמצא בעולם גבור שבגבורים אשר לא יעלה מורא על ראשו מאחרים. ע"י זה עין ראתה ותעידה שכולם עבדי' לאדון אחד אשר ברא כולם יחיד בעולמו. וזה הפשט במדרש תהלים ק"ד דהוו קיימי ארי' ואנקתא וכלבא ולא הוו מזקי אהדדי התחיל ר' עקיבא רואה ואומר מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית עכ"ל דקשה מה זה התחיל ר' עקיבא רואה. והי' לו לומר ראה ר' עקיבא. וגם מה חכמה ראה בזה. ולפי הנ"ל אתי שפיר שהתחיל ר' עקיבא לראות מה הי' כוונת הבורא ב"ה כביכול בדבר זה. והבין שכיון הכתוב לזה שעשה הבורא ית' בחכמה למען יראו כל באי עולם אשר מלאה הארץ קנינו של הקב"ה שהם רק כקנין הנקנה בידו לעשות עמהם כל אשר חפץ וכולם הם תחת מוראו ית' אשר השפיע הפחד על הגבור מן עצם החלש. למען אם יראה אדם גבור בעולם שאין עליו שום פחד ומוראו על כל הברואים ידמו בדעתם שיש בו בחי' אלקות בתחתונים בעוה"ז. אבל כשאנו רואין שיש עליו אימת חלש א"כ אין בו ממש רק גבוה עליו שהמשיל החלש עליו דאל"כ הרי אריה שאג מי לא ירא כי לא ישוב מפני כל שאין בכל בעלי חיים גופנים יותר גבור ממנו. לכן כשראה ר' עקיבא שהארי' לא הזיק להכלב בשביל מורא אנקתא, והכלב לא הזיק לאנקקתא בשביל מורא הארי' והאנקקתא לא הזיק להארי' בשביל מורא הכלב, הבין כוונת הבורא ית' בזה. ולעומת זה עשה ד' ית' שיהי' הנשר יכול להביט בעיניו באור השמש בתקופת תמוז בחצי יום כי אם לא הי' באפשר לשום ברי' לעשות זאת הי' נראה שאור השמש גדול מכל נברא עכשיו ראות עינו של הנשר יותר גדול שאינו מכהה מפני כח אור השמש. ותהלה לאל מצאתי אח"כ כדברי מענין הנשר בספר חסידים סי' תקפ"ט ע"ש. וזאת תמצא ג"כ במלכים גדולים בכל כדור העולם כולו. הקים להם הי"ת שטן אשר הי' ירא ממנו כמו מלך שלמה אדיר וחכם, הקיים לו לשטן את חזון וירבעם ואשמדאי. וזה כוונת החד גדיא כדרך בעלי השיר שמרמזים דבר חכמה. עושים מזה מעשה אף שלא נעשה באמת קניית חד גדיא. ללמד מוסר השכל למען יראה האדם כי כל ענין שבעולם, מן החלש יותר שבעולם עד הגבור יותר שבעולם לכל יש אבן אופל וצלמות להאבידו מן העולם. ומתחיל מגדי שהיא חלושה בבהמות עד שהכתוב אומר ונמר עם גדי ירבץ. להפליא הענין. ואתא שונרא. ואח"כ אתא כלבא שיותר גבור. ואתא שוחט האדם המושל על כל הברואים. ואתא מלאך המות שהוא שולט גם באדם. מזה תראה שכולם אבודים ואח"כ אמר ואתא הקב"ה. שגם המלאך המות יכלה: מזה יראה השכל שהקב"ה סיבה ראשונה. ולו ראוי לעבוד שבכוונה ברא לכל דבר המכלה אותו. כמ"ש איוב לכל דבר חוקר אבן אופל וצלמות. ולפי שאמר קודם לזה השיר, אחד הוא אלקינו בשמים ובארץ אמר ג"כ להראות בעיני השכל יחודו ית' בעולמו:
(מב) טעם על אמירת פיוט חד גדיא אחר ההגדה. כתב התשב"ץ כי המחבר הלז כתב השיר הזה בדרך חידה במשל נסתר ונפלא כדי שהבאים אחריו ישתוממו על זה וכל אחד יתן אל לבו להתבונן בה ולפתור החידה וע"כ כל אחד יפרש שיחתו כיד ה' הטובה עליו ועי"ז ירבו לספר ביציאת מצרים כי על פי רוב כל אחד ירצה לפתור החידה:
(מג) עוד טעם לפי שבפיוט הזה מרומז כל סדר תהלוכות בית ישראל מעת היו לגוי עד ביאת הגואל בבי"א על פי משל כל עניני תהלוכות האבות והאמהות וי"ב שבטי יה ועניני בהמ"ק הראשון והשני וחורבנם והד' מלכיות וביאת המשיח ותחית המתים שיהי' ב"ב ושאח"כ יבוטל היצה"ר מן העולם: