פרקי היכלות רבתי פרק טז
פרקי היכלות רבתי פרק טז
א. אמר רבי ישמעאל כיוון ששמעו אזני התראה הזאת תשש כוחי אמרתי לו רבי א"כ אין לדבר סוף שאין לך אדם שהנשמה בו שנקי ומנוער משמונה מדות הללו, אמר לי בן גאים ואם לאו עמוד והבא לפני כל גבורי חבורה וכל אדירי ישיבה ואומר לפניהם הרזים הסתורין הכבושין נפלאות ועריגת המסכת ששכלול העולם וסלסולו עומד עליה ושפוד שמים וארץ שכל כנפי ארץ ותבל וכנפי רקיעי מרום קשורין תפורין ומחוברין תלוין ועומדין בו ונתיב סולם מרום שראשו אחד בארץ וראשו אחד על רגל ימין כסא כבוד:
ב. אמר רבי ישמעאל מיד עמדתי והקהלתי את כל סנהדרין הגדולה וקטנה למבוי הגדול השלישי אשר בבית ה' ואני יושב על ספסל של שיש טהור שנתן לי אלישע אבי מחפץ יולדתי שהכניסה לו בכתובתה:
ג. ובא רבן שמעון בן גמליאל ור"א הגדול ור' אליעזר בן דמה ור' אלעזר בן שמוע ור' יוחנן בן דהבאי וחנניה בן חכינאי ויונתן בן עוזיאל ור' עקיבא ור' יהודה בן בבא באנו וישבנו לפניו והיו כל המון חבירים עומדין על רגליהם כי היו רואים כוביות של אש ולפידי אור שמפסיקין ביניהם ובינינו ור' נחוניא בן הקנה יושב ומסדר לפניהם את כל דברי המרכבה ירידה ועליה היאך יורד מי שיורד והיאך יעלה מי שיעלה:
ד. וכיוון שהיה אדם מבקש לירד למרכבה היה קורא אותו לסורי"ה שר הפנים ומשביעו מאה ושנים עשר פעמים בטוטרוסיא"י ה' שהיה נקרא טוטרסיא"י צורט"ק טוטרכיא"ל טופג"ר אשרויליא"י זבודיא"ל וזהרריא"ל טנדא"ל שוק"ד הוזי"א דהיבורי"ן ואדירירו"ן ה' אלהי ישראל:
ה. שלא יוסיף על מאה ושנים עשר פעמים ולא יגרע מהם או מוסיף או גורע דמו בראשו אלא פיו יוציא שמות ואצבעות ידיו מאה ושנים עשר יספרו מיד יורד ושולט במרכבה: