פרי עץ הדר/ד
ושוב אחר העתר עתרת זאת יצלח דברו במעש׳ שפר תקוני הפירות בסדר זה.
חטה
יעשה ממנו תבשיל או יביא פת הבאה בכסנין לאחר הסעודה ויהגה בזוהר פרש׳ בלק דף קפ״ח ע״ב פתח ואמר והיה באכלכם מלחם הארץ וכולי עד אתקפנא במגן וצנה לאגנא ויברך כל א׳ עלין.
זית
יהגה בזוהר פר׳ פנחס דף רמ״ז ע״א בלולה בשמן כתית וכו׳ ור״מ שם עד ד׳ אנפי אדם. ויברך עליו א׳ מהמסובין הוא לבדו. ויכוין בצירוף יהוה פשוטה.
תמרים
יהגה בזוהר ויקרא דף י״ו ע״א ר׳ אבא הוה יתיב קמיה דר״ש וכו׳ עד צורי ולא עולתה בו. ויברך עליו אחר מן [המסובין שלא אכל מן הראשו׳ וכן על זה הדרך יעשו בשאר הפירות] כדי לברך ויכוין בצירוף יההו בכולן.
גפן
יהגה בזוהר פ׳ וישב דף קצ״ב ע״א ובגפן ג׳ שריגים וכו׳ עד בדרגין שלימין כדקא יאות ובפרשת נשא דף קכ״ז מיין ושכר יזיר ויברך אחר בענבים ויכוין צירוף יוהה וישתו יין כוס כולו לבן ויכוונו בשם ע״ב יו״ד ה״י וי״ו ה״י.
תאנה
לא נמצא רמז סודו בזוהר ולמביני מדע נקל להשכיל סודה כי היא במלכת בקבלת׳ ג׳ מילואי אהי״ה גימטריא תנ״ה. וגם הבינה נקרא׳ תאנה נוצר תאנה זה משה שזכה לבינה במ״ש הרב זלה״ה ויכוין צירוף הוה״י ויהגה במשנה פרק ב׳ דמעשרות.
רמון
יהגה בתקונים ריש תקון כ״ד עד בלבושין שפירין. ויכוין צירוף הוי״ה.
אתרוג
יהגה (בזוהר פר׳ משפטים) דף ק״ך ע״ב פקודא בתר דא להביא בכורים וכו׳ עד הלב רואה ויכוין צירוף הה״יו.
תפוח
יהגה בזוהר פרשת אחרי מות דף ע״ד ע״א רבי חייא פתח כתפוח וכולי והא אתמר ובפרשת האזינו דף רפ״ו ע״ב רבי יצחק פתח וכולי עד דאתכלילת בשושנים וכאן ישתו כולן כוס יין מעט אדום ורובו לבן ויכוונו לשם ס״ג יו״ד ה״י וא״ו ה״י ויכוין צירוף והי״ה.
אגוז
יהגה בזוהר פרשת אלה שמות דף ט״ו ע״ב אמר לה רבי עקיבא מהו דכתיב אל גנת אגוז ירדתי וכולי עד וקראן בשמהן. צירוף והה״י.
לוזים או שקדים או ערמונים
יהגה בסתרי תורה פרשת ויצא דף קס״א ע״ב ויקח לו מקל לבנה לח ולוז וערמון וכולי עד שלים בכולא ויכוין בצירוף ויהה.
חרובין
יהגה בר״מ פרשת פנחס דף ר״ו ע״ב קם בוצינא קדישא עד ה׳ ימלוך ויכוין בצירוף ההוי.
אגסים
יהגה במשנה ראשונה מפרק כיצד מברכין ויכוין בסופי תיבות המוצי״א לח״ם מין גימטריא יאהדונ״הי ובמשנה דף ד׳ פ״א דכלאים וישתו כוס יין חציו לבן וחצי אדום ויכוונו בשם מ״ה יוד הא ואו הא ויכוין צירוף היהו.
עוזרדין
יהגה במשנה ב׳ דפרק כיצד מברכין בירך על פירו׳ האילן בור״א פר״י האדמ״ה ויכוונו בס״ת שם אהיה ומשנה א׳ דפרק א׳ דדמאי ויכוין צירוף היוה.
פרישין
יהגה במשנה ג׳ על דבר שאין גדולו מן הארץ על הג׳בינה ו׳על ה׳בצים או״מר ויכוונו בשם אהוה החתום בר״ת היוצא מפ׳ א׳ת ה׳שמים ו׳את ה׳ארץ ובמשנה ג׳ דפר׳ א׳ דמעשרות
גודגוניות
יהגה במשנה ד׳ וה׳ ויכוינו בשם ע״ב בר״ת בי׳רך ע׳ל היין.
סופאייפה
יהגה במשנה ו׳ ויכוונו בס״ת ב׳א לה׳ם יי׳ן גימטריא יאהדונה״י
בטנים
יהגה במשנה ז׳ הביאו לפניו מליח וכו׳ מברך על ה׳עקר ו׳פוטר א׳ת ה׳טפילה ויכוין בש׳ אהוה.
גינדאש
יהגה במשנה ח׳ אכל תאנים וענבי׳ רבי טרפון אומ׳ בו׳רא נ׳פשות ר״ת גי׳ שם יו״ד ה״ה ו״ו ה״ה.
נישפולא״ש
יהגה במשנה ראשונה מפרק שלשה שאכלו חייבין ל׳זמן א״כל ר״ת א״ל
תורמוסים
יגמור כל הפר׳ ויכון במשנ׳ ג׳ ברכו׳ אומ׳ א׳להי ה׳צבאו׳ י׳ושב ה׳כרובים ר״ת שם אהי״ה ומשנה ד׳ שלשה שאכלו כא״חד אינ״ם רשאי״ יכוונו בשם אדנ״י ובמשנה ה׳ ב׳ חבורו׳ שהיו אוכלות כאחת ה׳רי א׳לו מ׳צטרפין ל׳זמון יכוונו שם אל״הי׳ ובמשנה א׳ מפרק אלו דברים וכו׳
ואחר כך מברך על ה׳יין ו׳בית ה׳לל א׳ומרים יכוונו שם אהוה ואח״כ ישתו כוס יין אדום במעט יין לבן ויכוונו לשם ב״ן יו״ד ה״ה ו״ו ה״ה.
ובמקום שמצויות כל השלשים פירו׳ שהובאו למעלה ששורשם בעולמות בי״ע מצוה לחזר עליה׳ כי כל המרבה הרי זה משובח ובמקומות שאין מצויו׳ כ״כ לא יפחות מי״ב מיני פירות לעומת פירות האילן העליון אילנא דחיי דאתתקן אילנא קדישא בתריסרו תחומין סוד י״ב צירופי הוי״ה ויכוין בכל אחד מהן בצירוף אחד ואף בסדר הנ״ל יש לכוין בי״ב הפירות ראשונות בהם כמו שנרשם בהן.
וכמה מהגינו׳ יגיע למשכילים אשר כח בהם להיו׳ נהנים מיגיעם וממושכלם להבין ולהשכיל בטיב דין ברכות הנהנין. ובעמל אנוש אינימו ליגע ולמצוא שורשי דיניהן ולברך בכל דבר מעין ברכתו והתברכו בלבבם לאמר על הכל אם אמר שהכל יצא וסומכים על אותו הכלל ואינן חוששין ולו חכמו ישכילו אשר חכמים הגידו ברוך ה׳ יום יום וכי ביום מברכין ובלילה אין מברכים אלא בכל יום תן לו מעין ברכותיו וכו׳ והכי נמי בעינן לברך על כל מין ומין מעין ברכתו והרב האבודרהם ז״ל כתב שמה שאמרו אסור ליהנו׳ בעה״ז בלא ברכה פירושו הוא בלא ברכה המיוחד׳ לאותו דבר. ואני שמעתי ממורי ז״ל שזהו מ״ש האי מאן דבעי למיהוי חסידא ליקיים מילי דברכו׳ שלא יתכן היות מאמרם על הנהנה מהע״הז שלא יהנה בלתי ברכה דההוא רשע מקרי וחבר לאיש משחי׳ אפס היתה מאמרן על המדקדק בטיב דיני הברכו׳ לתת לכל מין ומין מעין ברכתו ולא יספיק לו בכלל כל הכל שאמר שהכל יצא. וראיתי במכתב יד ההקדש רבינו האר״י זלה״ה שהפוטר עצמו בברכ׳ שהכל הרי זה בור שקללוהו חכמים ז״ל ע״כ.
ולמשכילים ינעם שלא לאבד זמן זמנם זמניהם אחר חריפיו׳ הדרושים ופלפולים אשר לא היו לדבר הלכה אשר המה יתעתדו לכוות בגחלת של תורה ותורה אשר כזאת לא מגנא ולא מצלא. ועליהם תבא ברכ׳ טוב בפנותם בפלפול החכמ׳ לדבר הלכה לא זולת אשר היא עיקר לידיעת עבודת הבורא להוציא משפט לאשורו. וביותר במשפטי מילי דברכות ישוטטו לבקש את דבר ה׳ בשורשיו וסעיפותיו ופוראותיו דבר דבור על אופנו לא יעדרו דבר ברוב עסק העיון בהן ועיקר מגמת פניהם בתחלת עיונם תהיה במילי דברכות אשר הן מקצוע גדול בחכמה. ותחילת שמושי בפני מורי עם יתר החברים היה בעסק זה כגמרא והרמב״ם והטור מידי יום ביום במילי דברכות ובימים ההם חיברתי קונטריס נפ״ש ברכה המובא כחלק הקודם קצור כל הלכות ברכות המסופקות והיותר מוסכם להלכה שים עיניך עליו ותרוה צמאונך ולמרביצי תורה בקהל עדתם נאה ויאי אליהם לדרוש להם משפטי מילי דברכו׳ מידי שבת בשבתו אשר רבים מבני ישראל לא ידעו להזהר בהן כאשר לא ידעו בטיב הלכותיהן והיו ממשמשים כסומא בארובה וכמה מהם מעלו בקדשי שמים לאכול בלא ברכה והמברכים היו בעיניהם לחסידי׳ המתחסדים עם קונם לפי שאחזו דברי חכמים שאמרו מאן דבעי למיהוי חסידא ליקיים מילי דברכות על מי שלא נהנה מן הע״הז בלא ברכה כאשר ראיתי כמה מהחשובים עשירי עם ההולכים ברחובות קריה וקונים פירות ואוכלים מהן בלי ברכה ראשונה ואחרונה ופעם אחד הוכחתי לאחד שהיה הולך איתי ועשה במנהגו הרע לגשת אל א׳ מהחנויות של פירות והיה כבלע את הקדש בבלי ברכה והוכחתיו בשבט פי והוא השיב כי מעולם לא ניסה באלה לברך ומרוב רגילותו לא עצר כח עתה להזהר ופעם אחרת השיב חברו הרע דרך תימה היטב בעיני ה׳ כי אקבע ברכה בזה המעט אשר לפני וכאלה רבות אתם ואשמם בראשיהם כתיב כי לא לבדו יהיו ראשי העם לשפוט בין איש ובין אחיו אפס להיות עיניהם פקוחות על כל דרכי בני אדם במשפטי דת של תורה בכל מכל כל לא יעדר דבר אשר לא יעבור תחת שבט לשונם ולאיים עליהם בעונשי הדברים ובפרט בעסקי פגם הנהנה מן הע״הז בלא ברכה אשר חכמים הגידו הגוזל את חברו אפילו שוה פרוטה כאילו גוזל את נפשו וקל וחומר לשכינה י״ד ידות שגוזל מהקדוש ברוך הוא ומכ״י וכבד משניהם אשר דימהו לירבעם שחטא והחטיא את ישראל שאין מספיקין בידו לעשות תשובה לפי כי באוכלן בבלי ברכה מהם יצאו ומאבות תולדות כמו שביאר רש״י שם.
ובספר החסידים ס׳ מ״ו מעשה באדם א׳ שמת לפני זמנו כמה שנים לאחר כמה שנים נתגלה בחלומו לאחד מקרוביו שאל לו איך אתה בעולם שאתה שם א״ל בכל יום דנין אותו על שלא הייתי מדקדק בברכת המוציא וברכת הפירות וברכת המזון בכוונת הלב ואומרים לו להנאתך נתכוונת שאל וכו׳ ואם כך נענש על כוונת הלב בברכות מה יהיה משפט המזלזלים בברכות לאכול בקדשי שמים בבלי ברכה עד בלי די ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב להוכיח תמיד אל העם על עסקי הברכות ביותר להודיעם ענין הברכות שתקנו לנו אנשי כנ״הג כדי שנזכור אהבת ה׳ וגודלו והשגחתו התדירה שברא הדבר ההוא על ידי שפעו כח מדותיו העליונות כדי שייהנו התחתוני׳ משפעו ובכן נהיה דבקים בו לעולם אכן צריך לתת לו את השבח בלב טוב ובעין יפה׃
תם ונשלם סדר ט״ו בשבט