פרי הארץ/דרוש לפרשת תשובה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שובה ישראל עד ה'אלהיך כי כשלת בעונך (הושע יד, ב) הנה אמרו ז"ל (מובא ברש"י בראשית א, א) בראשית ברא אלהים בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים בו שיתף מדת הרחמים כו' כמאמר ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים (בראשית ב, ד), הנה על פי פשוט ואמת שאם במדת הדין וענשין מן הדין לחייבים תיכף אחר עשותם המזומתה וכמו כן משלמים שכר טוב לצדיקים על מעשיהם הטובים תיכף באותו יום כמו שהאמת והשכל מחייבים הי' מתבטל הבחירה שהרי מחויבים מוכרחים במעשים טובים, והנה אמרו ז"ל צדיק באמונתו יחיה (הכוונה למסכת מכות דף כד עמוד א על פסוק בחבקוק ב') כי צדקת הצדיק היא בעיקר אל האמונה שהרי כל ישעו וחפצו של צדיק לעשות נחת רוח לקונו הבורא ואין חקר לתבונתו (ראה ישעיה מ, כח) כי אם באמונה שיש אחד בורא הכל ואם אינו משיג אפילו קצת דרכיו איכה ירדף לעשות נחת רוח לפניו לכן כלתה נפש הצדיק לדעת את השם בכל דרכיו ולעבדהו על אותו ידיעה כמאמר דע את אלהי אביך ועבדהו אבל באמת שהאמונה היא לעולם למעלה מן השכל שעדיין אין השכל משיגו והנה הצדיק שהולך וגדול בהשגת גדולת הבורא, ומה שהיה לו בתחילה באמונה בלי השגה ואחר כך השיג אותה האמונה על ידי עבודתו ומסירת נפשו ונעשה אצלו צדק למשפט ממילא הגביה אמונתו ויעתק אל שלמעלה ממנו, ואחר שמשיג זה חוזר לעולם והוא דבר שאין לו סוף שהרי האמונה היא באין סוף וזהו צדיק באמונתו יחיה לעולם וזהו כי האמין בה' ויחשבהו לו צדקה (על פי בראשית טו, ו) שהשיג האמונה ונעשה לו צדק וצדקה וכן לעולם, והנה על דרך הטבע בהסתכלות כדאדם מכוין עצמו להסתכל בדבר ביהרו או מרחוק מכסה הוא העין וכוח הראות בכדי שיוכל להסתכל על דרך המסכים ומסתכל ביה ובוקע כל המסכים עד שמשיג, ועל דרך זה אמרו ז"ל תפילה לעני כי יעטוף, דוקא על ידי עטיפת עוני, גם דוד המלך עליו השלום שוי גרמניה עני ואביון דכא ושפל נגוע ומוכה אלהים בכל יסורי עולם כי הם גבורות ודינים החזקים סתר המדרגה העליונה כמו שכתוב ואנכי אסתר וכו' (דברים לא, יח) והוא אל מסתתר בדינים אלו כידוע שאין בלתו ואפס זולתו, ועל ידי המסכים אלו וסתר עליון יכול הצדיק להסתכל בבהירות ואמיתות האור, וכן דרך כל הצדיקים על ידי מסירת נפשם באמת שהוא דין גמור יוכל להשיג או עליון, והם דברי הזוהר הקדוש (חלק ג, קסח.) אעא דלא דליק מבטשין ביה ופירוש דלא דליק שכל מה שמשיג אינו הדלקה אצלו לאור באורו ועיניו הלא לאמונה שאינו משיג לכן מבטשין ביה בדינים ומסכים המסתירים סתר פניו ומשום נשקיפה על פני הישימון דרך אותן המסכים.

וזהו אמרז"ל בתחילה עלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין שהוא הלכה למעשה ונוהג תמיד בכל דור, שמתחילה מעלים הצדיקים במחשבתם מדת הדין שהוא מושג ומסתיר בכדי להסתכל ביום עשות ה' אלהים וכו', וזהו ראה שאין העולם מתקיים שהרי אין זה ההשגה קיום העולם כי אם האמונה שלמעלה והוא השיתוף מדת הרחמים וכו'.

או יאמר שהרי דברים אלו שהם השגת אלהות שקודם בריאת העולמות שם אין שום בחירה והעמדה וקיום אפילו שעה אחת וכי אם ברוק ברק, וזהו ראה שאין העולם מתקיים וכו', הנה צדיקים שכמותם מעלים במחשבה זו כל הגבורות ומתוק הדינים בשרשם למעלה מסדר בריאת העולם וסדר הזמנים שהם מדת הרחמים פשוטים שהיא ורב חסד שקודם הבריאה (עיין שמות לד, טקס ו-ז, ראש השנה יז' עמוד ב') שקודם הבריאה שהרי אין המדות ניכרים אצל צדיקים אלו דין ורחמים וכל אפין שוין מקבלים על עצמם בכדי להשיג אמיתות האור להסתכל דרך מסך ההוא אל עבר פניו, וכן אמרו רז"ל (בראשית רבה א, ה) ישראל עלו במחשבה תחילה וזהו שובה ישראל עד ה'אלהיך שהוא לשוב אל תחילת המחשבה שקודם בריאת העולם שכל אפין שוין וביטול המדות דין ורחמים בשרשם רב חסד שהוא מקום שהדעת מחבר מחברת הקדש ואין שכחה וכשלון שליט שם לכן שוב ממה שכשלת בעונך.

או יאמר שהעון נעשה אצלם שוגג ויותר מזה שנעשה היתר גמור כאשר אמרו רז"ל עבר ושנה הותרה לו (יומא פו' עמוד ב'), וכל אפין שוין אצלם איסור והיתר, על דרך זה צריכים לשוב עד ה'אלהים שהוא שיתוף מדת הדין ורחמים וחיים ושלום על כל ישראל אמן סלה.