פרדס רמונים כא יא
<< · פרדס רמונים · כא · יא · >>
פרק אחד עשר: בענין מקורי השם הזה כתב ס' האורה וז"ל צריך אתה לדעת כי השם ית' יש לו נ"ד שמות מרובעים בצרוף יהו"ה והם עולים לחשבון רי"ו אותיות. ואלו הנ"ד שמות הם בסוד המשכת כח בכל הנמצאים אשר בעולם בהויות כל הוה, והם כדמיון נשמה אל רי"ו אותיות שהם ויס"ע ויב"א וי"ט. ובתוך אלו הנ"ד נכללו כל הדברים אשר בעולם ואלו הן המספיקים צורך כל הנבראים ע"י האדנות עכ"ל. ומה שאמר שבשם ההוי"ה יש נ"ד שמות קבלנו צרופו כזה. יהו"ה יוה"ה יהה"ו יוה"ו יהו"ו יוו"ה יוה"י יהו"י יוי"ה. והי"ה ויה"ה והה"י הוי"ו היו"ו הוו"י יוי"ה ויה"ו יהי"ו ההו"י ההי"ו היו"ה ווה"י ויה"ו ויו"ה ויי"ה והי"י ויה"י היו"ה היה"ו הוה"י היו"ו הוי"ו ווי"ה הוי"י היו"י היי"ו ויו"ו יוי"ו יוו"י ייה"ה יהי"ה יהה"י ווה"ה והו"ה והה"ו ווי"י ויי"ו ויו"י ההי"י היי"ה היה"י ההו"ו הוה"ו הוו"ה. אלו הם נ"ד צרופים שבשם הוי"ה כפי אשר קבלנום מאנשי לבב. ועד"ז נצרף שם אהי"ה כי הכל ענין א' (לחקור,) (למקור,) השם הזה כדפי': אהי"ה איה"ה אהה"י אאי"ה אאה"י איא"ה ייא"ה ייה"א יאי"ה יאה"ה יהא"ה יהה"א איה"א אהי"א אהא"י יאה"י יהא"י יהי"א האי"ה האה"י ההי"א האא"י היא"א האי"א איי"ה איה"י אה"יי ההא"י היא"ה היה"א יאא"ה יאה"א יהא"א האי"י היי"א היא"י ההי"י היה"י היי"ה אאה"ה אהא"ה אהה"א ייא"א יאי"א יאא"י ייה"ה יהי"ה יהה"י ההא"א האה"א האא"ה אאי"י איא"י איי"א. הרי נ"ד צרופים בשם אהי"ה כפי אשר קבלנום והם מקור לשם ע"ב לדעת הרב: ויש מחלקים שם ע"ב לד' אותיות כל שם ושם ואין לנו עסק בעני הזה כלל. ויש מהמקובלים במעשים שכתבו שמקור השם הזה הוא א"ל כמו המשל יליא"ל סיטא"ל וכן עד תומו, ונכון הוא שכן הוא בחסד ושם אל בחסד. וכבר היינו יכולים לומר שיהיה מקור א"ל כלול עמו בדרך אחרת כזה יאלל"י וכן סאיל"ט אלא שראינו לעולם א"ל בסוף שמות כל המלאכים וכן בשם זה לא נשתנה. ולהרשב"י ע"ה במקור השם הזה דרך אחרת וז"ל בתיקונים (בהקדמה, דח.) ומקור דאילין הוויין בחשבן חסד דבהון צריך למבני בניינא דא אינון מחסד דמקור ההווייות איהו יו"ד ה"י וי"ו ה"י דסלקין לע"ב הוויין כחושבן חס"ד כולהו אבן וקורה ובניינא דאתבני בתרווייהו. ואילין אינון ע"ב הויין דנפקין מן יו"ד ה"א וא"ו ה"א עכ"ל. וכתב ההויות ובכל הספרים נפל בהם הבלבול והטעות לכן היותר נכון לצרפם מתוך שם יו"ד ה"י וי"ו ה"י. והנה בשם זה שהוא יו"ד ה"י וי"ו ה"י הם ד' יודי"ן ושלשה ווי"ן ושני ההי"ן, כשנרצה לצרף אותיות אלה אל תיבות יעלה מהם ראשונה יה"ו יה"ו וי"י הם ג' הויות מכלל אותיות ההוי"ה שבשם זה. והנה עוד נוכל לצרף שם יה"ו כזה יה"ו יו"ה הי"ו הו"י וי"ה וה"י הרי ו' הוויות, וכן מיה"ו השני הם י"ב. ושם וי"י יסבול ג' צרופים כזה וי"י יו"י וי"י. נמצא כלל הצירופים עד עתה ט"ו. עוד נעשה מאותיות השם שהם ד' יודי"ן ונצרף כל י' מהם אל ב' ההי"ן ויהיו יה"ה יהה"ה יה"ה ויעלה מספרם י"ב צרופים, כי נצרף כל הויה מאלו אל ג' כזה יה"ה הי"ה הה"י והם ג' פעמים ד' הם י"ב וט"ו הם כ"ז. עוד נצרף ג' ווי"ן אל שני ההי"ן ויעלה וה"ה וה"ה וה"ה ויעלה מספרם ט' צרופים, כי נצרף כל ההוי"ה מאלו אל ג' כזה וה"ה הו"ה הה"ו והם שלשה פעמים ג' הם ט' וכ"ז הם ל"ו. עוד נצרף ד' יודין אל שני ווי"ן ויהיו יו"ו יו"ו יו"ו יו"ו ויעלה מספרם י"ב צרופים, כי נצרף כל הויה מאלו אל ג' כזה יו"ו וי"ו וו"י והם ד' פעמים הם י"ב ול"ו הם מ"ח. עוד נצרף ג' ווי"ן אל ב' יודי"ן ויהיו וי"י וי"י וי"י ויעלה מספר ט' צרופים, כי נצרף כל הויה מהם אל ג' כזה וי"י יו"י וי"ו שהם ג' פעמים ג' ט' ומ"ח הם נ"ז. עוד נצרף שני ההי"ן אל שני יודין ויהיו הי"י הי"י ויעלה מספר ו' צרופים, כי נצרף כל הויה מאלו אל ג' כזה הי"י יה"י יי"ה הם ששה ונ"ז הם ס"ג. עוד נצרף ב' ההין אל ב' ווין ויהיו הו"ו הו"ו ויעלה מספר' ו' צרופים, כי נצרף כל הויה מאלו אל ג' כזה הו"ו וה"ו וו"ה הם ששה, וס"ג הם ס"ט. וכלל האותיות יסוד הצרוף שבשם הם ד' יודין וג' ווי"ן ושני ההי"ן נעשה מהם ג' תיבות כזה וו"ו יי"י יה"ה הם ג' וס"ט הם ע"ב. זה דרך מוצא ע"ב ההויות שבשם ע"ב לדעת הרשב"י ע"ה ויסודם יו"ד ה"י וי"ו ה"י שעולה ע"ב. ואחר שכללנו סדר צרופו נצייר עתה בלוח זה סדר ההויות. יה"ו יו"ה הי"ו הו"י וי"ה וה"י יה"ו יו"ה הי"ו הו"י וי"ה וה"י יי"ו יו"י וי"י יה"ה הי"ה הה"י יה"ה הי"ה הה"י יה"ה הי"ה הה"י יה"ה הי"ה הה"י וה"ה הו"ה הה"ו וה"ה הו"ה הה"ו וה"ה הו"ה הה"ו. וי"י יו"י יי"ו וי"י יו"י יי"ו וי"י יו"י וי"י יו"ו וי"ו וו"י יו"ו וי"ו וו"י יו"ו וי"ו וו"י יו"ו וי"ו וו"י הי"י יה"י יי"ה הי"י יי"ה הו"ו וה"ו וו"ה הו"ו וה"ו וו"ה וו"ו יי"י יה"ה הרי ע"ב והם כל א' וא' מאלו ההויות של ג' אותיות כעין שם ע"ב שכל א' מהם ג' אותיות. ואין לתמוה על כפל ההויות אחר שאין אותיות הכפל שוות כדפירשנו. וכן ההויה של שלשה יודי"ן או שלשה ווי"ן אין לתמוה עליה שהרי אין היודין ברוחניותיהם שוות וכן הווי"ן. וענין זה בההי"ן וביודי"ן ובווין שבשם כל אחד ואחד רמז אל ענין בפ"ע כמבואר בשערים הקודמים. והנה נשלם ונכלל המובן אלינו בפירוש שם בן ע"ב לעת כזו ואין להאריך עוד. ונסע אל ביאור שם בן מ"ב הקדוש בעה"ו: