פקודת יום להקמת צבא הגנה לישראל

עם הקמת מדינת ישראל, יצאה ההגנה ממחתרת והפכה לצבא סדיר.

עצום ורב החוב שחייב היישוב והעם היהודי להגנה בכל שלבי קיומה והתפתחותה, מהניצנים הבודדים בימי היסוּד הראשונים – בפתח־תקווה, ראשון־לציון, גדרה, ראש־פינה, זכרון־יעקב, מטולה, דרך 'השומר' של חלוצי העלייה השנייה, הלגיון העברי, במלחמת־העולם־הראשונה, מגיני תל־חי, והגידול המתמיד של ארגון־הגנה ארצי בתקופה שבין שתי מלחמות־העולם, הקמת חיל־הנוטרים במאורעות 1936-1939, יסוד הפלמ"ח וגדודי חי"ש, ההתנדבות ההמונית במלחמת־העולם השנייה והקמת הבריגדה העברית הראשונה, ועד מאבקה האדיר של ההגנה במחצית הראשונה של המלחמה נגדנו מ־30 בנובמבר 1947 עד 31 במאי 1948.

בלי הניסיון, התכנון, כושר־הפעולה והפיקוד, הנאמנות ורוח־הגבורה של ההגנה, לא היה היישוב עומד במבחן־הדמים האיום שבא עליו בששת החודשים האלה, ולא היינו מגיעים למדינת ישראל. ובספר דברי־הימים של עם ישראל יזרח פרק ההגנה בהוד וגאון שלא יכהו לנצח.

ועכשיו נפתח פרק חדש – מוקם צבא סדיר של מדינת ישראל, צבא החירות והעצמאות של ישראל בארצנו, בהתאם לפקודת הממשלה הזמנית שנתפרסמה ברבים על 'צבא הגנה לישראל'. בידיו של צבא זה יופקד מעכשיו בטחון העם והמולדת, ומגילת החירות של מדינת ישראל תהיה לעיניים לכל הצבאות בישראל; ואלה דברי המגילה:

"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל: תקיים שויון חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות".

בלמדו ידיו לקרב, ובמחצו כוחות הרשע והזדון המנסים להרוס קיומנו, גידולנו וחירותנו – ישא צבא ישראל בלבו את חזונם הגדול של נביאינו על הימים, בהם 'לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה'.

הצבא הסדיר במדינת ישראל יהיה מורכב מחילות־יבשה, מחיל־ים ומחיל־אוויר, לרבות שירותים צבאיים מתאימים.

כל אלה אשר שירתו עד 1 ביוני בחטיבות ובענפים שונים והשתתפו בהגנת היישוב ומלחמתו על חירות ישראל, וכן כל אלה אשר יגויסו עכשיו מחדש לפי פקודת ממשלת ישראל – יהוו את צבא הגנה לישראל.

כל אחד מהחיילים והחיילות המשרתים בצבא חייב להישבע השבועה הבאה:
"הנני נשבע(ת) ומתחייב(ת) בהן־צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה, ולשלטונותיה המוסמכים, לקבל על עצמי ללא תנאי וללא סייג עול משמעתו של צבא הגנה לישראל, לציית לכל הפקודות וההוראות הניתנות על־ידי המפקדים המוסמכים, ולהקדיש כל כוחותי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת וחירות ישראל".

חוסנו המוסרי והגופני של כל חייל ומפקד ונאמנותו במילוי תפקידו – יעשו את 'צבא הגנה לישראל' מבטח־עוז לשלום האומה והמולדת.

ד. בן גוריון
ראש הממשלה ושר הביטחון

כ"ב אייר תש"ח
שנה א' לחירות ישראל