פסיקתא רבתי כ א
פסיקתא רבתי · כ · א · >>
א. [ עריכה ]
פרשת מתן תורה על ידי שלמה מלך ישראל. "לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר". כנגד מי אמרו שלמה המקרא הזה לא אמר אלא כנגד אותה שעה. כשניתנה התורה לישראל נזדעזעו כל העולם כולו ונתקבצו אצל בלעם הרשע ואמרו לו שמא מבול מביא לעולם או עולם נידון כבראשונה.* בלעם הרשע פתח לפני* בליעל ודבר השיב, אל תיראו מלכי אדמה ואל תבהלו רוזני ארץ שוכן שחקים בכבודו נגלה על בניו ברחמים והופיע לתת לעמו תורה, וחכמה ומוסר לידידיו.
ולמה ניתנה תורה בסיון ולא בשאר ירחים, למה הדבר דומה למלך שעשה חופה לבתו ואמר אדם אחד מגדולי המלך נאה לה לבת המלך להרכיבה על הפיל כשהיא יושבת באפיריון ולסלסלה בכל גדולי מלכות, ענה אחד ואמר פיל גבוה ואין לה הדר, ויש לה יופי ונאה להרכיבה על הסוס ולהראות יופיה בכל גדולי המלכות ענה אדם אחד פיל גבוה וסוס נאה ואין להם פה לדבר וידים לספוק ורגלים לרקוד *ולהרכיבה על כתיפים להראות את יופיה. כך הקב"ה לא נתן התורה לא בניסן ולא באייר מפני שמזל ניסן טלה ומזל אייר שור אין נאה להם וקלס ולשבח לכך נתן הקב"ה התורה בסיון מפני שמזל סיון תאומים ותאומים אדם הוא ואדם יש לו פה לדבר וידים לספוק ורגלים לרקוד, וכשנתן הקב"ה תורה לישראל, ארץ שמחה ושמים בוכים, ומפני בה ארץ שמחה ושמים בוכים, למלךר שעשה חופה לבתו בני כרכים לא נכנסו אצלו ולא נתנו שבח בני כפרים נכנסו ונתנו שבח למלך בנבלים וכינורים ובכל מיני זמר יצא הכרוז מלפני המלך ואמר כנוהג שבעולם בני כרכים שידעו בכבוד של מלך לא היה נאה לקלס בת של מלך, כך הקב"ה בשעה שנתן תורה לישראל ארץ נתנה שבח ושמים לא נתנו שבח, אמר הקב"ה לשמים אתם ששרוין למעלה לכם לקלס לכבודי ולבתי, יותר מן הארץ. אמרו לפניו רבון העולמים, ארץ תתן שבח שהתורה ניתנה לה, ואנו שיוצאות ממנו ניתן שבח ולא נתעצב, שנאמר (שופטים ה, ד): "ה' בצאתך משעיר בצעדך משדי אדום ארץ רעשה וגם שמים נטפו":