פסיקתא רבתי יט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · פסיקתא רבתי יט · ב

הוסף ביאור

ב. [עריכה]

["וַיְהִי בְּשַׁלַּח וְגוֹ'"], כך פתח רבי תנחומא בי רבי (תהלים סו, ג): "אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ". אמר רבי יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אמר לפעלא [טבא] יישר [כחך], "אִמְרוּ לֵאלֹהִים וְגוֹ'". ורבותינו אמרו הנהרגים הורגים (השמידים) [הנשמדים] משמידים, הנצלבים צולבים המן [עשה את] אשר הכין למרדכי להשכים לצלוב אותו והוא משכים ונצלב עליו [עליו הוא אומר "אִמְרוּ לֵאלֹהִים"] (רבותינו אומר). "יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ" יתברון קומך בעלי דבבך (כשיראה) [כשתראה] הרשע בא בתוקפו להתגאות לפניך, ברוב עוזו יהי נשבר "בְּרֹב עֻזְּךָ וְגוֹ'".

ורבי ברכיה יכזבו לך כמו (ויקרא ה, כא): "וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ" אמר דוד רבונו של עולם כשיהיו הרשעים באים להתגאות בפניך, בפיהם יהיו חוזרין ומשקרים ושוברים דבריהם כדי שיהיו מתביישים, וכן אתה מוצא בהרבה רשעים, נבוכדנצר תחלה (כשמתעסק) [כשנתעסק] עם חנניה מישאל ועזריה מהו אומר להם (דניאל ג, טו): "וּמַן הוּא אֱלָהּ דֵּי יְשֵׁיזְבִנְכוֹן מִן יְדָי" אמר ליה הקב"ה הא רשע היתה מתגאה (לעיני האומר) [לפני] ואומר "מַאן הוּא אֱלָהָא" (אמר דוד) כשנעשה בך מדת הדין יש לך להיות (אומרים) [אומר] הוא אלהא (אלהים), [עליו] אמר דוד "אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ".