פסיקתא רבתי/מא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תקעו (בחודש) שופר בציון [והריעו בהר קדשי ירגזו כל יושבי הארץ כי בא יום ה' כי קרוב] (יואל ב' ג'): ילמדנו רבינו בית דין שלא קידשו החודש בעינטב בעדים מהו אם נתקדש אמר רבי אבהו בשם ר' חייא הגדול אם קדשו בית דין את החודש שלא בעדים הרי זה מקודש שנאמר אשר תקראו אותם (ויקרא כ"ג ד') בין בעדים בין שלא בעדים בין שלא ראוהו עדים בין שראוהו עדים הרי זה מקודש שנאמר אשר תקראו ולמה היו ב"ד מעברים את החודש בעינטב שהוא בית הוועד של בית דין לפיכך ראש השנה שחל להיות בשבת אין תוקעים בכל [מקום אלא] בעינטב במקום שהיו ב"ד יושבים ומעברים את השנים והחדשים אמר הקב"ה ציון היא בית הוועד של כל העולם שנאמר כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים (ישעיה ב' ג') לפיכך כשאפדה את ציון ואת גוליה שנאמר ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה (שם א' כ"ז) הם באים ותוקעים בתוכה מניין ממה שהשלים בנביא תקעו שופר בציון: [תקעו שופר בציון] כך פתח ר' תנחומא בי ר' אבא יפה נוף משוש כל הארץ [הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב] (תהלים מ"ח ג') (מהו יפה נוף משוש כל הארץ) מהו יפה נוף (קלוניפו) [קלונינפי]. דבר אחר יפה [נוף] א"ר חנניא בר פפא היפה (בענופי' התאינה) [בענפיה כתאינה] הזו ששורשה בארץ ומתמרת ועולה וענפיה (יוצאה) [יוצאים] מכל צד והיא נאה לכך הוא קורא את ירושלים יפה נוף שכך היא עתידה להיות מרחבת ועולה ורחבה ונסבה למעלה למעלה (יחזקאל מ"א ז'). ד"א יפה נוף א"ר ברכיה היפה בהנפת העומר (סלה) [שלה] ור' יצחק אמר היפה שהיא עתידה להניף את אומות העולם ורבי לוי אמר יפה נוף שהכל מייפין אותה ומשבחים אותה ומניפים לה צור אמרה אני כלילת יופי (שם כ"ז ג') אבל ירושלים הכל אומרים מה נאה ומשובחת הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי משוש כל הארץ (איכה ב' ט"ו). [דבר אחר] יפה נוף א"ר לוי יפה [נוף] שלה בהקפת המזבח. ד"א יפה נוף משוש כל הארץ א"ר יוחנן אף כיפה של חשבונות היתה חוץ לירושלים וחשבנותיהם היו יוצאים ועושים חוץ לירושלים תחת אותה הכיפה מחוץ לעיר והיו אוכלים ושותים ושמחים בתוך העיר. דבר אחר יפה נוף משוש כל הארץ היפה (כטל) [בטל] שהוא יוצא מתוכה ומנפף את הדגנים וברכה נותנת ומשמח כל הארץ. יפה נוף משוש כל הארץ רבי יונתן של בית גברין הלך בתוכה ופרגמטיא בידו והייתה אפרגיס [אמר] ואף זו היא משוש כל הארץ ולא הספיק לומר עד שמכר כל מה שהיה בידו. הר ציון ירכתי צפון וכי ציון בצפון היא נתונה והלא אינה אלא בדרום ומהו ירכתי צפון אלא שהיו קרבנותיה קריבים על ירך המזבח צפונה (ויקרא א' י"א) ומהו קרית מלך רב עירו של מלך הגדול. דבר אחר יפה נוף משוש כל הארץ א"ר לוי השמחה מציון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם (ישעיה ל"ה י') הברכה משם כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם (תהלים קל"ג ג') התורה מציון מציון תצא תורה (ישעיה ב' ג') עזרה של ישראל מציון שנאמר ישלח עזרך (מציון) [מקדש ומציון יסעדך] (תהלים כ' ג') חיים מציון כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם (שם קל"ג ג') ישועה מציון שנאמר מי יתן מציון ישועת ישראל (שם י"ד ז') ותקיעת שופר שבו מקרב גאולתם של ישראל מציון תקעו שופר בציון הריעו בהר קדשי [וגו'] כי בא יום ה' כי קרוב: דבר אחר תקעו שופר בציון פתח כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך ואני קרבת אלקים לי טוב שתי בה' מחסי לספר כל מלאכותיך (שם ע"ג כ"ז וכ"ח) אמר דוד הואיל (מי) שהוא רחוק ממך בעולם הזה אבוד הוא בעוה"ב כי הנה רחקיך יאבדו מהו הצמתה כל זונה ממך (אמר לו) [אלו] הם הרשעים שמחליטים עצמם בעבירות ומזניחים עצמן הימך אף אתה מה עושה להם מחליטם לגיהנם למה שרחקו וזנחו הימך ואין הלשון הזה הצמתה אלא לשון מוחלט שנאמר לצמיתות לקונה אותו לדורותיו (ויקרא כ"ה ל') א"ר פנחס ורבי חונא לפי שהרשעים אומרין כמה ריבואים גיהנם מחזקת מאתים ריבוא שלש מאות ריבוא כמה רשעים בכל דור אמר הקדוש ברוך הוא מפילתכם כל שאתם רבים בעולם אף היא (תפתה) [מתפתה] בכל יום ומרחבת ומעמקת כי ערוך מאתמול תפתה [וגו'] העמיקה הרחיבה [וגו'] (ישעיה ל' ל"ג) הוי כי הנה רחקיך יאבדו ואני קרבת אלקים לי טוב מהו ואני לפי ששואלים את בלעם ואת נביאי ישראל שאלו את בלעם יש להם קץ של ישועה אמר להם הן אמרו לו ואימתי הוא אמר להם רחוק הוא ואראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב (במדבר כ"ד י"ז) מרחיק את הקץ שאלו לנביאי ישראל אמרו קרוב הוא כי קרוב יום אידם (דברים ל"ב ל"ה) בא ירמיה ואמר הלילו כי קרוב יום ה' (ישעיה י"ג ו') בא מלאכי ואמר קרוב הוא כי הנה היום בא בוער כתנור (מלאכי ג' י"ט) בא יואל ואומר כמותם תקעו שופר בציון [וגו'] כי בא יום ה' כי קרוב אמר דוד כי הנה רחקיך יאבדו זה בלעם וחביריו שרחקו את הקץ ואבדו מן העולם אבל נביאי ישראל (שהטיבת') [היטבת] להם שקרבו את הקץ היטב (לו) [לי] אף אני שקרבתי את הקץ כמותם ואני שקרבתי [קרבת אלקים לי טוב וגו']. לספר כל מלאכותיך א"ר פנחס בשם רבי אחא אע"פ שגמר הקב"ה את (ברית) [בריית] עולם ושבת מכל מלאכתו כמה שכתב ויכל אלקים ביום השביעי [וגו'] וישבות [וגו'] (בראשית ב' ב') אבל משתי מלאכות לא בטל מתקן את הפורענות לרשעים ומתקן מתן שכר טוב לצדיקים: תקעו שופר בציון זה שאמר הכתוב מי יתן מציון ישועות ישראל [וגו'] יגל יעקב ישמח ישראל (תהלים י"ד ז' ונ"ג ז') לפי שבשעה שעמדו ישראל בסיני ואמר להם משה מבקש הקדוש ברוך הוא ליתן לכם [התורה] אמרו לו רבינו משה כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שמות כ"ד ז') מיהו מבקשים אנו לשמוע מפיו אמר רב חנן בשם רבי אחא ערב לפני הקב"ה התשובה שהשיבו למשה ומיד נעקר כל יצר הרע שהיה בהם הוא שהקדוש ברוך הוא אומר מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי (דברים ה' כ"ו) [לבם] אינו אומר אלא לבבם יצר הטוב יצה"ר שהיה בהם נעשו שניהם לב אחד של יצר טוב אמר רבי יוחנן הקב"ה עומד ואומר מי יתן והיה לבבם זה להם ולא לומר הן של מי לא שלך לעקור יצר הרע מבינותינו שאילו שאלו אותה שעה שלא למות לא היה מתים שאילו [שאלו] שיעקר יצר הרע היה נעקר מהם אלא ולא נתן ה' לכם לב לדעת (שם כ"ט ג') אתמה [אמר הקדוש ברוך הוא] לפי שאני אמרתי מי יתן והיה לבבם זה אף אתם סופכם להיות מתאוים ואומרים מי יתן מציון דבר אחר מי יתן בשני מקומות א"ר הונא לפי ששני פעמים התינוקות אומרים בבית הכנסת אחת בבוקר ואחת בערב הושיענו ה' אלקינו (תהלים ק"ו מ"ז) (הושיעה ה' אלקינו) לפיכך הקב"ה אומר שני פעמים מי יתן מציון ישועת מי יתן שיגיע הקץ שאקרב גאולתכם ר' יהודה בי רבי שלום בשם רבי שמעון בן לקיש אומר לאו [מן השם הוא זה] אלא שכתוב בשני מקומות בתהלים הושיענו ה' אלקינו וקבצנו והצילנו מן הגוים (שם) ובדברי הימים נאמר הושיענו [אלקי] ישענו [וקבצנו והצילנו מן הגוים וגו'] (דהי"א ט"ז ל"ה) לפיכך הקדוש ברוך הוא אומר מי יתן מציון שני פעמים. דבר אחר מי יתן [וגו'] יגל יעקב ישמח ישראל לא היה צריך לומר אלא יגל אברהם יצחק ויעקב וישמחו ישראל אלא למה יגל יעקב לפי שיעקב מצטער כשישראל מצטערים וכשהם בצרה לפיכך כשתבוא הגאולה לישראל הוא שמח עמהם יגל יעקב ישמח ישראל אימתי יגל יעקב כשישמח ישראל כשם שדרש ריש לקיש (דבר קשה הוא) כשישראל חוטאים כאן יעקב לוקה במערת המכפלה לפיכך כשתבוא הגאולה הוא שמח עמהם יגל יעקב ישמח ישראל אבל ר' אלכסנדרי' דריש דעת אחרת למה יגל יעקב אלא אדם שיש לו בן למול או נטל אשה מי שמח מי שהוא מזומן לסעודה [וכן יעקב הוא מזומן לסעודת] הקב"ה שהוא עתיד [לעשות] לצדיקים לעתיד לבא שמע אלי ישראל מקוראי (ישעיה מ"ח י"ב) [מהו מקוראי] מזומני לפיכך כשתבוא (סעודה) [סעודת] גאולה הוא שמח שהוא מזומן לסעודה יגל יעקב אימתי כל אילו כשיתקע שופר בציון שנאמר תקעו שופר בציון הריעו בהר קדשי [וגו'] כי בא יום ה' כי קרוב כך דריש ר' תנחומא ב"ר: