פסיקתא רבתי/מ

דבר אל בני ישראל לאמר (באחד לחודש השביעי) [בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש] (ויקרא כ"ג כ"ד): ילמדנו רבינו כמה ברכות צריך אדם להתפלל בר"ה למדונו רבותינו (ר' יצחק אומר) תשע ברכות אדם צריך להתפלל בר"ה [ר' יצחק אומר] ומה טעם מתפללים תשע ולא שבע כשם שמתפללים בשבת אלא ט' נגד ט' הזכרות שכתובים בפרשת חנה ולמדו תפילת ר"ה מפרשת חנה אמר רבי אבא בר כהנא שכתוב בפרשת חנה ה' ידין כל אפסי ארץ (שמואל ב' י') ואימתי הקב"ה דן את העולם ומזכה אותם בר"ה הוא דן את בריותיו ומזכה אותם שהוא חפץ לזכות בריותיו ולא לחייבם שנאמר חי אני נאם ה' אם אחפוץ במות הרשע (יחזקאל ל"ג י"א) וכן הוא אומר ה' חפץ למען צדקו (ישעיה מ"ב כ"א) שהוא [חפץ] להצדיק בריותיו ולמה הוא חפץ להצדיק את בריותיו אלא אמר רבי יהודה בר נחמן בשם ריש לקיש אמר הקדוש ברוך הוא בשעה שאני נוצח אני מפסיד ובשעה שאנו נצוח אני משתכר נצחתי לדור המבול והפסדתי שאבדתי כל אותן האוכלוסים שנאמר וימח את כל היקום (בראשית ז' כ"ג) וכן בדור הפלגה וכן בסדומיים אבל במעשה העגל נצחני משה שנאמר למה ה' יחרה אפך (שמות ל"ב י"א) ונשתכרתי כל אותם האוכלוסים הוי מזכה אני לכל בריותיי שלא נפסיד לפיכך בר"ה אני מזכה (בריותיו) [בריותי] כשאני דן אותם (הא) [יהא] זהירים להיות נוטלים שופרות ומתריעים לפני ואני מזכיר להם עקידת יצחק ומזכה אותם בדין מניין ממה שקראו בענין בחודש השביעי באחד לחדש: [בחדש השביעי וגו'] כך פתח ר' תנחומא בר אבא לעולם ה' דברך נצב בשמים לדור ודור אמונתך [כוננת ארץ ותעמד למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך] (תהלים קי"ט פ"ט צ' וצ"א) מהו לעולם ה' אלא אמר לו דוד רבון העולמים לעולם אין [אתה] בא עלינו בדין אלא במדת רחמים אילולי כך לא היינו יכולים לעמוד אפילו שעה אחת ולעולם אלקים אין כתב כאן אלא ה' במה אתה דנינו באותה מידה של רחמים בה' שנא' ה' אל רחום וחנון (שמות ל"ד ו') ולא לנו בלבד אלא אף לאדם הראשון יציר כפיך אילולי ששיתפת מדת רחמיך בשעה שדנת אותו לא היה עומד [אפילו] שעה אחת וכן התקנתה עמו [כשם] שדנת אותו ברחמים וזכית אותו כך אתה הווה (אפילו שעה אחת) ועתיד לדון את בניו ולזכותם כיצד אמר רבי חנינא כשבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את עולמו היה מסתכל במעשה הרשעים ולא היה מבקש לבראות את העולם דור אנוש דור המבול דור הפלגה ומעשה סדומיים והקב"ה חוזר ומסתכל במעשה הצדיקים באברהם יצחק ויעקב כולהם וחוזר ומסתכל ואומר בשביל רשעים איני בורא את העולם הריני בורא את העולם ומי שהוא חוטא אינו קשה לרדותו בו לפיכך היה מבקש לבראות את העולם בדין ולא היה יכול בשביל מעשה הצדיקים ומבקש לבראתו ברחמים ולא היה יכול בעבור מעשה הרשעים מה עשה שיתף שניהם מדת הדין ומדת רחמים וברא את העולם שנאמר ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים (בראשית ב' ד') [וכן] לאדם כשבא לבראותו ונסתכל שהוא חוטא בעץ ואמר אם אני בורא אותו במידת הדין אין לו תקומה ואם לבראותו ברחמים רע הוא (מתענג) [התענוג] מה עשה שיתף שני המדות מדת הדין ומדת רחמים וברא אותו שנאמר ויצר ה' אלקים את האדם (שם שם ז') וכך עשה לו בזמן שחטא דנו בשתי המדות במדת הדין ובמדת רחמים במדת הדין שאמר לו ביום אכלך ממנו מות תמות (שם שם י"ז) וכיון שאכל גזר עליו מיתה ובמידת רחמים כיצד שיתף עם מדת הדין שלא פירש לו אם יום משלו ואם יום של הקדוש ברוך הוא שהוא אלף שנים כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול וגו' (תהלים צ' ד') והוא חיה תשע מאות ושלשים והניח לבניו שבעים שנה שנא' ימי שנותינו בהם שבעים שנה וגו' (שם שם י') ולא עוד אלא כיון שאכל היו המלאכים משמיעים קולם לפני הקב"ה שנאמר וישמעו קול ה' אלקים (בראשית ג' ח') ומה היו אומרים רבונו של עולם מת והלך לו אותו שבגן שנאמר מתהלך בגן (שם) לא כך גזרת עליו כי ביום אכלך ממנו מות תמות אמר להם הקדוש ברוך הוא שמא פירשתי לו אם יום משלי אם יום משלו יום משלי אני נותן לו לרוח היום (שם) אני נותן לו תשע מאות ושלשים ומניח לבניו שבעים שנה לפיכך אמר דוד רבון העולמים אילולי שדנת את אדם הראשון ברחמים בשעה שאכל מן האילן לא חיה אפילו שעה אחת וכשם שדנת אותו ברחמים כך התקנת עמו שאתה היום דן את בניו ברחמים לעולם ה' דברך נצב מהו נצב קיים דברך שהתקנת עם האדם הראשון שכשם שדנת אותו ברחמים כך אתה דן את כל הדורות אחריו לעולם לכך נאמר לעולם ה' (מהו) לדור ודור אמונתך (מהו) למשפטיך עמדו היום א"ר יהושע הכהן ברבי נחמיה בשם רבי הונא בר' יצחק אם אין אתה למד מכאן יש לך מקרא מלא משה אמר להם בתורה בצר לך ומצאוך את כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלקיך [וגו'] ולא ישכח את ברית אבותיך (דברים ד' ל' ול"א) מהיכן כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ (שם שם ל"ב) אמר הקב"ה ומה אדם הראשון שדנתי אותו זכיתי אותו ביום משלי אף אתם כשתהיו באים לדין לפניי בר"ה היו באים בשופרים ואפילו יש לכם כמה קטיגורים אני אזכור עקידתו של יצחק ומזכה אתכם שנאמר דבר אל בני ישראל באחד לחודש וגו' זכרון תרועה. ר' אמי שלח לתלמידו לשמוע את רבי לוי והיה עוסק בפרשה זו אמר כתוב אחד אמר (יום) זכרון תרועה וכתב אחד אמר יום תרועה יהיה לכם (במדבר כ"ט א') אלא ראש השנה שחל להיות בחול תוקעים בכל מקום ואם חל להיות בשבת אין תוקעים אלא ביבנה בלבד: דבר אחר בחדש השביעי פתח והוא ישפוט תבל בצדק ידין לאומים במישרים (תהלים ט' ט') מהו במישרים אמר ר' אלכסנדרי דן את האומות במישרים שלהם ברחב ביתרו ברות כיצד אומר לאומות העולם למה לא קרבת אצלי והוא אומר שהייתי רשע מוחלט והייתי מתבייש והוא אומר לו וכי יותר היית מרחב שהיה ביתה בקיר החומה והייתה מקבלת את הליסטים ומזנה מבפנים וכשנתקרבה אצלי לא קיבלתיה והעמדתי ממנה נביאים וצדיקים אלא יתרו כומר היה לע"ז כשבא אצלי לא קבלתי אותו והעמדתי ממנו נביאים וצדיקים אלא רות המואביה כשבאת אצלי לא קבלתי אותה והעמדתי ממנה מלכים. דבר אחר אמר רבי לוי דן אותם בישרות דן אותם בלילה אימתי כשהם ישנים מן העבירות שביום הם עוברים עבירות וגוזלים וחומסים לפיכך הוא דנם בלילה בזמן שהם ישנים באותה השעה שהם בטלים מן העבירות כדי שיהא להם תקומה בעולם למה שאין הקדוש ברוך חפץ אפילו באבידתם של רשעים למה שהכל בריותיו ומעשה ידיו איזה יוצר מבקש שישתברו קנקניו לכך הוא דנן בלילה כדי שיעמדו בעולם ידין לאומים במישרים וכשהוא דן את ישראל הוא דנן ביום שכשהם ישנים הם בטלים מן המצות ניער משנתו מיד הוא משכים לבית הכנסת וקורא קרית שמע ומתפלל שומע את התורה שומע את הזקן אמר רבי פנחס בשם רבי יהודה בן לוי בשם רבי אלכסנדרי למה אין ישראל תוקעים מן התפילה ראשונה אלא בתפילת המוספים כדי שבשעה שהם עומדים בדין יהיו מצויין מליאי מצות הרבה ויזכו בדין אמר דוד [תפלה לדוד שמעה ה' צדק הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים] (תהלים י"ז א' וב') תפילה לדוד זו תפילה שאדם מתפלל בשעה שהוא נעור מן שנתו ברוך מחיה המתים שמעה ה' צדק זו קרית שמע הקשיבה רינתי זו תפילה הראשונה האזינה תפילתי זו תפלה השנייה למה בלא שפתי מרמה לא עמדנו לתפילה לא מתוך דבר בטילה ולא מתוך שפתי מרמה אלא מתוך תורה ומצות ומעשים טובים לפיכך מלפניך משפטי יצא ואל תסתכל במעשים רעים אם יש לנו שנאמר עיניך תחזינה משרים. דבר אחר עיניך תחזינה [מישרים] אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אתה יושב בדין ודן אותנו וקטיגורים עומדים לפניך וסניגורים לפניך אילו אומרים זכות ואילו אומרים (קטיגורים) [קטיגוריא] אל תתן עיניך אלא בלמדי (סניגורים) [סניגוריא] עיניך תחזינה מישרים אמר להם הקב"ה חייכם וכך אני עושה למה שאני חפץ לזכות אתכם שנאמר ה' חפץ למען צדקו (ישעיה מ"ב כ"א) וכך אני מדבר בצדקה (שם ס"ג א') אני חפץ שתזכו בדין בא נראה שנים נכנסים לדין זה משתק את בעל דינו ואמר אני אומר ראשון וחבירו אינו מניחו אלא אומר אני אומר ראשון והקדוש ברוך הוא בזמן שאמר לישראל בואו נשפטה יחד (שם מ"ג כ"ו) אמרו מי ידבר ראשון אמר להם אמרו אתם תחילה ספר אתה למען תצדק (שם) למה אם נצחתי אתכם בדין אני הוא שמפסיד אם נצחתם אותי אני משתכר נצחתי לדור המבול אני הפסדתי וכן לדור הפלגה וכן לסדומיים ולא אני הפסדתי נצחתי לירמיה לא אני הפסדתי שהחרבתי ביתי והגליתי בניי ובמעשה העגל נצחני משה ואני נשכרתי רצוני הוא שתנצחוני הוי ה' חפץ למען צדקו ובשביל שנקראתי אלקי משפט ואלקים אמת כשתהיו עומדים לפניי בר"ה היו נוטלים שופרות ותוקעים בהם ואפי' יש לכם כמה קטיגורים הם בטלים מכם: [דבר אחר] בחדש השביעי יום תרועה יהיה לכם (במדבר כ"ט א') אמר דוד אין גדול מן השופר שהוא מסלק מדת הדין ומקרב מדת רחמים [בשעה] שהקדוש ברוך הוא עולה ויושב על כסאו שלו בדין יהודה בר נחמן בשם ריש לקיש אמר עלה אלקים בתרועה (תהלים מ"ז ו') מיד תקעו בשופר ומדת הדין [מסתלקת ומדת הרחמים] מתקרבת ה' בקול שופר (שם): [דבר אחר] בחדש השביעי באחד לחדש אמר להם הקב"ה אומות העולם אין להם זכות אבות לתלות בהם כשהם נידונים אבל אתם בזמן שאתם נכנסים לפני בדין אפילו אתם מתחייבים מן הדין אני מסתכל בזכות אבות ומזכה אתכם בדין אמרו לו והרי בר"ה אנו נידונים אמר להם בואו וראו שבו בפסוק הזכרתי את האבות באחד לחודש בזכות אברהם אחד היה אברהם (יחזקאל ל"ג כ"ד) זכרון תרועה בזכות יצחק למה בשופר זכר לקרני האיל מקרא קודש בזכות יעקב שמעו אלי יעקב ישראל מקוראי וגו' (ישעיה מ"ח י"ב): ועשיתם עולה לה' (במדבר כ"ט ב') ובמקום אחר הוא אומר והקרבתם עולה לה' (שם) וכאן ועשיתם אמר רבי יצחק למה ועשיתם אמר הקדוש ברוך הוא לישראל עשו תשובה באילו עשרת הימים בין ראש השנה ליום הכיפורים ואני מזכה אתכם ביום הכיפורים (בורא) [ובורא] אתכם ברייה חדשה כעניין שנאמר ויעש אלקים את הרקיע וגו' (בראשית א' ז'). וכמה קרבנות נוסיף אמר להם עשרה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה ושעיר עזים אחד לחטאת הרי עשרה ולמה עשרה כנגד עשרת ימי תשובה ואם עשיתם תשובה בהם ואתם באים לפני ביום הכפורים ואפילו יש [לכם] עונות מן הארץ ועד השמים אני מלבינם כשלג וכן אמר להם הנביא רחצו הזכו [וגו'] (ישעיה א' ט"ז) תשע מידות כתב כאן כנגד תשעה ימים שבין ר"ה ליום הכיפורים [רחצו וגו'] שפטו יתום ריבו אלמנה הרי תשע מידות כאן ומה כתב אחריו לכו נא ונוכחה יאמר ה' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו (שם). דבר אחר למה עשרה כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם שביום הזה כל העולם עומדים בדין לפני הקב"ה והעולם מתחייב כלייה מפני שבריותיו מלוכלכים בעבירות והקדוש ברוך הוא מזכה את עולמו נמצאת אומר כאילו בו ביום נברא העולם. דבר אחר למה עשרה כנגד עשרת הדברות שקבלו בסיני שהם סניגורים של ישראל שלא קיבלו אותם אומות העולם וישראל קיבלו אותם מאהבה [וכן] התקינו עשרה מלכיות ועשרה זכרונות ועשרה שופרות כנגד עשרת ימי תשובה אמר ישעיה ועוד בה עשיריה ושבה והייתה לבער (שם ו' י"ג) אמר הקב"ה בר"ה אני דן את עולמי ובו ביום הייתי צריך לגמור את הדין ולמה אני תולה עד עשרה ימים כדי שיעשו תשובה עוד ולמה עוד בה עשירייה כדי שיעשו תשובה ושבה והייתה לבער שאם עשיתם תשובה באילו הימים אפילו יש בכם כמה עונות אני מבערם ומזכה אתכם ואם לא עשיתם בהם תשובה הוו יודעים שדינכם מתפסק ביום הכיפורים ולא עשיתי בכם אלא אתם עשיתם בעצמכם למה שכך התקנתי לכם שתהיו תוקעים בשופר בראש השנה (כשתהיו) [כדי שתהיו] חרדים מתקיעת השופר להתקין עצמיכם לתשובה אמר הנביא אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו (עמוס ג' ו') לפיכך אם יהיה רעה בעיר וה' לא עשה (שם): דבר אחר בחדש השביעי מהו בחודש השביעי אמר רבי ברכיה בירחא דשבועתא כיצד בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם להקריב את בנו שנאמר ויאמר קח נא את בנך את יחידך וגו' (בראשית כ"ב ב') אמר לו לאיזה מהם אמר לו את יחידך אמר לו שניהם יחידים יצחק יחיד לי וישמעאל יחיד לה לאמו אמר לו (את יצחק) אשר אהבת אמר לו רבון העולמים וכי יש תחומים במעים לזה אני אוהב ולזה אני אוהב אמר לו את יצחק וכל כך למה כדי לחבבו בפניו אמר לו מה אעשה לו אמר [לו ולך] לך אל ארץ המוריה והעלהו לי שם לעולה (שם) מהו ארץ המוריה חבילה של חכמים כאן נאמר כל אחד ואחד ר' ינאי אומר מהו המוריה מקום שהמורא (והוראה) [והיראה] יוצאת לעולם הימנו נורא אלקים ממקדשך (תהלים ס"ח ל"ו) ורבי [חייא] הגדול אומר ארץ שהוראה יוצאת משם שנא' כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים וגו' (ישעיה ב' ג'). ד"א המוריה אמר רבי שמואל הארץ שמתוכה עתיד הקב"ה להורות על הרשעים שירדו לגיהנם שנאמר כצאן לשאול שתו מות ירעם ירדו שאול חיים וצורם לבלות שאול (תהלים מ"ט ט"ו) ומהיכן מזבול לו (שם). דבר אחר ארץ המוריה אמר רבי יהושע בן לוי הארץ שהצדיקים מורים מתוכה וגוזרים על הקדוש ברוך הוא והוא עושה שנאמר ויפול דוד והזקנים מכוסים בשקים על פניהם [ויאמר דוד אל האלקים הלא אני אמרתי למנות בעם וגו' תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה] (דהי"א כ"א ט"ו וט"ז). דבר אחר ארץ המוריה אמר רבי יהודה בר (פניי') [פדייה] מוריה אמר לו להיכן הוא אמר לו לארץ שאני מראה אותך. דבר אחר מוריה אמר לו רבון העולמים וכי כשר אני להקריבו כהן אני שם כהן גדול (שיבוא ויקבלו ממנו) [יבוא ויקבלו ממני] אמר לו הקב"ה כשתגיע למקום אני מקדשך ועושה כהן אותך מהו מוריה (תאורתו) [תמורתו] של שם (אליפיי') [חליפיו] כמה דאת אמר לא יחליפנו ולא ימיר אותו (ויקרא כ"ז י"ט). דבר אחר מהו המוריה א"ר פנחס בארץ שמרותו של עולם (לתוכה) [בתוכה] שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים (מלכים א' ט' ג') ואף המקום מרות הוא על כל המקומות ויעל דוד וכל ישראל בעלתה (דהי"א י"ג ו'). דבר אחר מהו המוריה אמר רבי שמעון בן יוחי בארץ שהיתה מקושטת כנגד מזבח של מעלן או ירה יירה (שמות י"ט י"ג). דבר אחר הארץ שקטורת הסמים קריבי' בתוכה אלך לי אל הר המור (שה"ש ד' ו') משום רבותיך דברה. מיד וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו ויקח את שני נעריו עמו (בראשית כ"ב ג') (וקורא') [וקורב] ויורד הלך ביום הראשון והלך כל היום כיון שלא ראה כלום חזר לאחוריו עד יום שלישי. וישא אברהם את עיניו (וישא וגו') [וירא] את המקום מרחוק (שם שם ד') ולמה לא ראה ביום הראשון כדי שלא יהו אומות העולם אומרים בהול היה ולא היה יודע להיכן הולך לפיכך לא ראה לא ביום הראשון ולא ביום השני אלא ביום השלישי ראה מרחוק ענן קשור על הר אחד אמר ליצחק בני רואה אתה מאומה על ההר אמר לו רואה אני על ההר ענן אחד קשור עליו ושאל לנערים ואמר להם רואים אתם מאומה אמרו לו לאו אמר להם הואיל וחמורי אינו רואה אותה ואתם אינכם רואים שבו לכם פה עם החמור (שם שם ה'). ואני והנער נלכה [עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם] (שם) עד פה אין כתב כאן אלא עד כה אמר רבי יהושע בן לוי נלך ונראה מה בסוף הדיבור שאמר לי כה יהיה זרעך (שם ט"ו ה') מהו ונשובה אליכם שלא אמר (ונשוב) [ואשובה] תחילה אתה דורש שלא הודיעם שהוא הולך לקרבן דבר אחר ונשובה אליכם לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון (משלי ט"ו א') שנתבשר שיצחק חוזר לו. מיד ויקח אברהם את עצי העולה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת [וגו'] ויאמר יצחק אל אברהם אביו [וגו'] הנה האש והעצים ואיה השה לעולה (שם שם ו' וז') אמר לו אברהם אלקים יראה לו השה (שם שם ח') יזמן קרבנו ואם לא שה לעולה בני שה לעולה חי לעולה לשון יוונית אתה הוא הקרבן אעפי"כ וילכו שניהם יחדיו (שם) מהו יחדיו שלא היצר (כמה) [במה] שאמר לו אביו אלא כשם שזה היה שמח לקרב כך זה היה שמח ליקרב אברהם שמח לעקוד ויצחק שמח ליעקד אברהם שמח לשחוט ויצחק שמח (לשחוט) [לישחט] עם שיצחק מהלך עם אביו מה עשה השטן בא ועמד לו לימינו של יצחק אמר (לא) [לו] הא עלוב בנה של עלובה כמה תעניות נתענית אמך וכמה תפילות [נתפללה] עד שלא באת לה והזקן הזה נשתטה מזקנותו והולך לשוחטך מיד הפך (פניו) יצחק [פניו] אל אביו אמר לו אבא ראה מה אמר לי האיש הזה אמר הוא בא ליצף לך הקדוש ברוך הוא יראה לו [השה]. מיד ויבואו אל המקום אשר אמר לו האלקים ויבן שם אברהם את המזבח (שם שם ט') ולמה לא בנה יצחק עמו אלא אמר אברהם שלא יפול עליו אבן או צרור ויעשה בו מום ויפסל מן הקרבן בנה את המזבח סידר את העצים ועקד את יצחק על גבו נטל אברהם את המאכלת לשחטו אמר לו יצחק אבא אוסרני בידיי וברגליי שהנפש חצופה היא שלא (נדחה) [אראה] המאכלת בא עלי (ונקרטע וניפסל) [ואקרטע ואיפסל] מן הקרבן כפתו אביו כיון שבא ליתן את המאכלת על צוארו באו המלאכים והיו בוכים ומצווחים לפני הקדוש ברוך הוא שנאמר הן אראלים צעקו חוצה (ישעיה ל"ג ז') ומה היו צועקים נשמו מסילות [שבת עבר ארח הפר ברית וגו'] (שם שם ח') היכן הוא מתן שכרן של עוברי דרכים שהיה אברהם מודיעך בעולם שבת עובר [ארח] בטל מתן שכרם של אורחים שהיו באים מכל מקום ולנים אצל אברהם לאכול חנם ולעשות אותך ברכה בעולם אלא הפר ברית ומפיר [אתה] את הברית שאמרת לאברהם את בריתי אקים את יצחק (בראשית י"ז כ"א) הרי המאכלת על צוארו עד אימתי אתה ממתין א"ר ברכיה צעקו חוצה חיצה כתב אמרין חיצה היא בידך (מכושיניה) [מכוסיניה] מיד אמר הקדוש ברוך הוא למיכאל מה אתה עומד על תניחנו התחיל מיכאל קורא אותו ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים ויאמר אברהם אברהם (שם שם י"א) ב' פעמים שהיה ממהר לשוחטו והיה צווח בו כאדם הצועק מתוך צרה מה אתה עושה אברהם הופך פניו אצלו אמר לו מה אתה עושה אל תשלח ידך אל הנער (שם שם י"ב) אמר לו ואחנקנו ואמר ואל תעש לו מאומה (שם) אמר לו אברהם חוץ מזו ומזו הקב"ה אמר לי לקרב בני ואתה אומר לא תקרבנו מיד קפץ עליו [הקדוש ברוך הוא] ויאמר (בני) בי נשבעתי נאם ה' כי יען וגו' את בנך את יחידך (שם שם ט"ז) מהו את יחידך מלמד שאמר אברהם להקדוש ברוך הוא אדם אם מנסה את חבירו אינו יודע מה בלבו אתה יודע מה בלבבות והיית מנסה אותי לא היה גלוי (רחום) לך שאני שוחטו אמר לו הקב"ה גלוי וצפוי לפניי אפי' נפשך [אם] אמרתי לך לא הייתה מעכב את יחידך הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי (תהלים כ"ב כ"א) אמר לו אברהם למה עשית לי כך אמר לו הקדוש ברוך הוא שהייתי מבקש ליודעך בעולם שלא על חנם בחרתי בך מכל האומות כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה (בראשית שם י"ב). מיד ויקרא אברהם את שם המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה (שם שם י"ד) א"ר ירמיה אמר לו רבונו של עולם גלוי היה לפניך שהיה לי מה להשיבך כשאמרת לי לקרב את יצחק אילו השבתי אותך לא היה לך מה להשיבני שהייתי אומר לך אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע (שם כ"א י"ב) ועכשיו אתה אומר לי לשחטו ולא השבתי אותך אלא עשיתי עצמי כאלם וכחרש ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו (תהלים ל"ח י"ד) כשיהיו בניו של יצחק נידונים לפניך ביום זה ואפילו יש להם כמה קטיגורים מקטרגים אותם כשם שדממתי ולא השיבותיך כך אתה לא (תשוה) [תשים] להם. ויקרא אברהם את שם המקום [ההוא] ה' יראה אשר יאמר היום [וגו'] (בראשית שם) מהו היום כהיום מפני שר"ה היה אמר לו הקב"ה וכך אני עושה אמר לו אברהם השבע לי מיד בי נשבעתי נאם ה' (שם שם ט"ז) הוי בחדש השביעי אמר רבי ברכיה בירחא דשבועתא. אמר לו אברהם ומה אני הולך בלא קרבן אמר לו הקדוש ברוך הוא שא עיניך וראה את הקרבן שאחריך וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל [וגו'] (שם שם י"ב). ויעלהו לעולה תחת בנו (שם) א"ר (פניי') [בנייה] היה אברהם מקרב את אימוריו ואמר הרי אמוריו של יצחק בני כך על כל דבר [ודבר] אמר כך יהא לפניך כמו שיצחק בני קירבתי כעניין שנאמר וימלוך (אדם) [יותם] בנו תחתיו (מלכים ב' ט"ו ז'). מהו אחר נאחז בסבך (בראשית שם) אמר לו הקדוש ברוך הוא ראה מה לפניך בניך העומדים אחריך כשיהיו מסובכים ונאחזים בעבירות מה הם עושים בקרניו נוטלים את הקרנות האלו ותוקעים בהם ואני נזכר עקידתו של יצחק ומזכה אותם בדין ומה עסקו של שופר כאדם שמכניס בזו ומוציא בזו כך בניך אפי' יש להם כמה קטיגורים אני מכניס בזו ומוציא בזו אמר להם משה כך השופר סניגורת (לסם) [לכם] היו נוטלים שופרות בראש השנה ותוקעים (בה) [בהן] בחודש השביעי באחד לחודש: דבר אחר בחדש השביעי זה שאמר הכתוב אך הכל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד (תהלים ס"ב י') מהו אך הבל (המה) אלא [כל] הבלים (והבל) [וכל] כזבים שישראל מכזבים כל ימות השנה באים בחשבון במאזנים לעלות בחודש השביעי (שהוא מזל שביעי במזל) [במזל שביעי שהוא מזל] מאזנים (שביעי בחודש) [ואיזה זה תשרי] כך דרש רבי בן מרי' מהו תשרי תשרי ותשבוק חובינו [אימתי בחדש השביעי] אמר הקדוש ברוך הוא בעולם הזהע"ישופר הייתי מרחם עליכם ואף לעתיד לבא אני מרחם עליכם על ידי שופר ומקרב גאולתכם מניין ממה שקראו בעניין בנביא תקעו (בחדש) שופר בציון הריעו (וכן) [וגו'] כי בא יום כי קרוב (יואל ב' א):