פסיקתא רבתי/לח
מדרש הרנינו: ילמדנו רבינו אם היתה קטטה בין אדם לחבירו כיצד מתכפר לו ביוה"כ כך שנו רבותינו (לשון המשנה) עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר עבירות שבינו לבין חבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו (יומא פ"ח מ"ט) ואם הלך לרצותו ולא קיבל עליו מה יעשה אמר רבי שמואל בר נחמן יביא עשרה בני אדם ויעמידם שורה ויאמר לפניהם קטטה הייתה ביני ובין פלוני וביקשתי ממנו לפייסו ולא רצה לקבל אלא הרי [הוא] בסרבנו נעניתי לו ומניין שכן הוא אומר ישור על אנשים [ויאמר חטאתי וישר העויתי] וגו' (איוב ל"ג כ"ז) והקדוש ברוך הוא רואה שמשפיל עצמו ומכפר לעונותיו שכל זמן שאדם בזדונו אין נמחלים לו רצונך לידע כל זמן שהיה איוב עומד כנגד חביריו וחביריו כנגדו הייתה מידת הדין מתוחה כך אנו מוצאים שאיוב אמר להם ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים (שם ל' א') והם אומרין לו גם שב גם ישיש בנו (שם ט"ו י') כשנרצה להם ובקש רחמים עליהם אותה שעה שב עליו הקב"ה שנאמר וה' שב את שבות איוב (שם מ"ב י') אימתי בהתפללו בעד רעהו (שם) וכן הוא אומר ונתן לך רחמים ורחמך (דברים י"ג י"ח) אמר רבי יוסי בן דורמסקית סימן זה יהא בידך כל זמן שאתה מרחם על חבירך המקום מרחם (עליכם) [עליך] אברהם מפני (מה קנה) [שבקש] רחמים על אבימלך ונתפלל בעדו מיד נטל שכרו שנ' ויתפלל אברהם [אל האלקים] וירפא אלקים את אבימלך ואת אשתו (בראשית כ' י"ז) ומה שכר נטל שנפקדה אשתו וילדה לו בן שנאמר וה' פקד את שרה [כאשר אמר] ויעש ה' לשרה כאשר דבר (שם כ"א א):