פסיקתא רבתי/יז

ויהי בחצי הלילה [וה' הכה כל בכור בארץ מצרים וגו'] (שמות י"ב כ"ט). ר' תנחום דיפו בשם ר' (עניא) [מנא] דקיסרין פתח ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני (תהלים ע"ג ט"ו) אמר דוד אין בריה יכולה לעמוד על חצי הלילה אלא הקב"ה אבל אני עמל היא בעיני ולפי שאין ברייה יכולה לעמוד על חצי הלילה אלא הקדוש ברוך הוא לפיכך ויהי בחצי הלילה [וה' הכה וגו'] ר' אחא (פתח) [פתר] אני [ה'] הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים (ישעיה מ"ב ח') אני [ה'] הוא שמי אמר רבי אחא אמר הקב"ה אני ה' הוא שמי שקרא לי אדם הראשון הוא שמי שהתניתי ביני לבין עצמי הוא שמי שהתניתי ביני ובין מלאכי השרת וכבודי לאחר לא אתן ר' נחמן בשם ר' אבון אלו השדים ר' מנחמן בשם רבי מנא אמר אין כל בריה בעולם יכולה להבחין בין טיפה של בכור לטיפה שאינה של בכור אלא הקדוש ברוך הוא אבל אני עמל היא בעיני ולפיכך ויהי בחצי הלילה [וה' הכה כל בכור]: כתיב מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האומר לירושלים תושב ולערי יהודה תבנינה וחרבותיה אקומם (ישעיה מ"ד כ"ו) רבי ברכיה בשם ר' לוי מי שהוא מקיים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים אין אנו יודעים (שמו) [שהוא] אומר לירושלים תושב ולערי יהודה תבנינה אלא מלאך אחד נגלה על אבינו יעקב ואמר לו לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל וגו' (בראשית ל"ב כ"ט) נגלה הקב"ה לקיים את גזירתו של אותו מלאך ויאמר לו אלקים שמך וגו' (שם ל"ה י') ירושלים שכל הנביאים מתנבאים (עליו) [עליה] שניבנית על אחת כמה וכמה יש אומרים מקים דבר עבדו זה משה לא כן עבדי משה (במדבר י"ב ז') ועצת מלאכיו ישלים זה משה וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים (שם כ' ט"ז) אמר הקדוש ברוך הוא למשה לך אמור להם לישראל ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה (שמות י"ב י"ב) הלך משה ואמר לישראל כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים (שם י"א ד') אמר הקב"ה כבר הבטחתי למשה ואמרתי לו בכל ביתי נאמן הוא (במדבר שם) יהא משה עבדי כזבן אלא מה אמר משה כחצות הלילה אף אני פועל בחצי הלילה: חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך (תהלים קי"ט ס"ב) רבי פנחס בשם רבי אליעזר בר' מנחם מה היה דוד עושה היה נוטל כנור ונבל ונותנם מראשותיו ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם והיו חבירי ישראל שומעים את קולו ואומרים ומה אם דוד המלך עוסק בתורה אנו על אחת כמה וכמה ונמצאו כל ישראל עוסקים בתורה אמר ר' לוי חלון היתה על מטתו של דוד פתוחה לצפון והיה הכנור תלוי כנגדה והיתה רוח צפונית יוצאת בחצי הלילה ומנשבת בה והיה הכנור מנגן מאיליו הה"ד כנגן (מלכים ב' ג' ט"ו) כמנגן אין כתב כאן אלא כנגן המנגן הכנור היה מנגן מאיליו והיו כל ישראל שומעים אותו והוא שדוד אומר עורי כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר (תהלים נ"ז ט') איתער יקרי מן קדם יקרא דבריי לית יקרי חשוב כלום קדם יקרי דבריי אעירה שחר אנא (נעורר) [מעורר] שחרא ושחרא לא עוררתני והיה יצרו הרע מרגיזו ואמר לו דוד דרכן של מלכים השחר מעוררם ואתה אומר אעירה שחר דרכם של מלכים להיות ישינים עד שלשה שעות ואתה אומר חצות לילה (ומה הוא) [והוא] אומר על משפטי צדקך [ומהו על משפטי צדקך] על משפטים (שהוצאת) [שהבאת] על פרעה ועל צדקה שעשית עם שרה זקינתי הה"ד וינגע ה' את בית פרעה נגעים גדולים על דבר שרה אשת אברם (בראשית י"ב י"ז): ד"א על משפטי צדקך על משפטיך שהבאת על אומות [העולם] (וכל) [ועל] צדקה שעשית עם זקיני ועם זקינתי שאילו (התחיל) [השחיל] לה קללה אחת מלמטה מהיכן הייתי עומד אלא שנתת בלבו (ברוכה) [וברכה] ברוכה לה' בתי (רות ג' י'). ד"א משפטי צדקך על המשפטים שהבאת על המצרים במצרים ועל צדקה שעשית עם אבותינו במצרים שלא היו בידם (מצות) אלא שתי מצות דם פסח ודם מילה הה"ד ואעבור עלייך ואראך מתבוססת בדמייך ואומר לך בדמייך חיי (יחזקאל ט"ז ו') זה דם פסח ודם מילה: [ויהי בחצי הלילה וגו'] תני ר' שמעון בן יוחי משה לא היה יודע עיתותיו ולא רגעיו ולא זמניו של לילה לפיכך אמר כחצות הלילה (שמות י"א ד') אבל הקדוש ברוך הוא (היה) יודע עיתותיו ורגעיו וזמניו של לילה לפיכך הוא נכנס בו כחוט השערה ומי חלקו ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן הלילה נחלק מאליו ורבנן אמרי יוצרו חלקו הכד"א ויהי בחצי הלילה ולהלן את אמר ויחלק עליהם לילה (בראשית י"ד ט"ו) א"ר תנחומא (אביכם) [אמר הקב"ה אביהם] יצא בחצות ואני יוצא עם בניו בחצות ורבנן אומרים אמר הקדוש ברוך הוא (אביכם) [אביהם] יצא עמי מאמש ועד חצות ואני יוצא עם בניו מחצות ועד הבוקר א"ר יצחק אין שרה של מצרים נופל אלא ביום מה טעם דכתב ובתחפנחס חשך היום בשברי שם את מטות מצרים ונשבר בה גאון עוזה וגו' (יחזקאל ל' י"ח) ואמר ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות לה' צבאות עיר החרם [וגו'] (ישעיה י"ט י"ח) [עיר ההרס] עיר השמש (נוון) [נוא] אלכסנדרי נוף (מנפוח) [מנפיס] תחפנם חופיינם ועיר ההרס (סרק אני) [סדקאני] ועיר שמש (אילו פילום) [אליופוליס] אמר ר' יוחנן בן זכאי מצינו שהיום והלילה קרויים יום דכתב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד (בראשית א' ה') רבי יהושע בר נחמיה שמע לה מן הדא גם חשך לא יחשיך ממך לילה כיום יאיר כחשיכה כאורה (תהלים קל"ט י"ט) חשיכה שהיא אורה לפני ולילה לתשמישן של בריות הוי (בו) ביום מתו בכוריהם של מצרים: כיצד לקו מכת מיתה מבערב והיו מפרפרים כל הלילה ומתו ביום ומה טעם כולנו מתנו אין כתב כאן אלא כולנו מתים (שמות י"ב ל"ג) מייתין ואזלין הכמא דאת אמר ביום הכותי כל בכור (במדבר ח' י"ז) ולהלן את אמר ביום [וגו'] הקדשתי לי כל בכור (שם ג' י"ג) אמור מעתה ביום שמתו בכוריהם של מצרים בו ביום הקדשתי לי כל בכור: וה' הכה כל בכור בכור לאיש בכור לאשה בכור לזכר בכור לנקבה הא כיצד בא אחד על עשר נשים והיו יולדות עשרה בנים [וכן עשרה אנשים באו על אשה אחת וילדה עשרה בנים] נמצאו כולם בכורים אנשים הגע עצמך שאין שם בכור לא לאיש ולא לאשה לא לזכר ולא לנקבה מה אני מקיים כי אין בית אשר אין שם מת (שמות י"ב ל') אמר רבי אבא בר אחא אפוטרופוס של בית היה מת כמא דאת אומר שמרי הראש כי לא היו בכור וישימהו אביהו לראש (דהי"א כ"ו י): תני רבי נתן ביום שהיה בכורו של אחד מהם מת היה צר אוקינין שלו בתוך ביתו אותו היום היה נידקת ונשחקת וניזרת והייתה קשה עליו כאילו אותו היום קברו א"ר יודן לפי שהיו המצריים קוברים בתוך בתיהם והיו הכלבים נכנסים דרך הכוכים ומשמטים את הבכור מבין הכוכים ומתעתעים בהם והיתה קשה עליהם כאילו אותו היום קברוהו: מבכור פרעה מכאן שפרעה היה בכור נתכנסו כל הבכורים אצל אבותיהם אמרו להם כיון דאמר משה ומת כל בכור בארץ מצרים (שמות י"א ה') כל מה דאמר על הלין עמא אתו עליהון אלא אתון ונפיק אילין עבראי (מבניכון) [מבינינון] ואי לא הלין עמא מייתין אמרו עשרה בנים לאחד ממנו ימותו כחד מנהון ולא תקים על אילין עבראי אמרין כל (כמה) [סמא] דמילתא ניזלו לגבי פרעה דהוא בכור דילמא דאיהו חייס על נפשיה ונפוק אילין עבראי מבינינון הלכו להם אצל פרעה אמרו לו בגין דאמר משה ומת כל וגו' וכל דאמר על הלין עמא אתא עליהן אלא קום ואפיק הלין עבראי (מבינכון) [מבינינון] ואי לא הלין עמא מייתין אמר צאו וקפחו שוקיהם של אילו אנא [אמר] נפשי או (נפשיכון לעבראי) [נפשיהון דעבראי] ואתון אמרין הכדין מיד יצאו הבכורים והרגו באבותיהם ששים רבוא הדא היא דכתב למכה מצרים בבכוריהם (תהלים קל"ו י') למכה בכורים במצרים אין כתב כאן אלא למכה מצרים בבכוריהם הבכורים הרגו ששים רבוא רבי אבון בשם ר' יודה בן פזי אמר בתייה בת פרעה בכורה הייתה (וזכות) [ובזכות] מה ניצולה בתפילתו של משה דכתיב טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה (משלי ל"א י"ח) בליל כתב כד"א ליל שמורים הוא לה' (שמות י"ב מ"ב): עד בכור השפחה (שם י"א ה') רב הונא ור' אחא בשם רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אפילו שפחות המוכנות לרחים והיו אומרות רצונינו בשיעבודינו וישראל בשיעבודן א"ר יודה בן פזי (מבורת) [מסורת] אגדה סרח בת אשר ירדה למצרים (נתנוה) [כדנוה] לרחים: וכל בכור בהמה אם אדם חטא בהמה מה חטאה אלא המצריים משתחוים לטלאים של איהו אומרים יראתינו הביאה עלינו את הפורענות קשה יראתינו שעומדת על עצמה שלא היה בה פורענות: [ויהי בחצי הלילה וגו'] ר' הונא ור' יהושע בר אבין (חתניה) [וחתניה] דר' לוי בשם ר' לוי אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה ממי את למד מאיוב: ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חורשות והאתונות היו רועות על ידיהן (איוב א' י"ד) מאי הבקר היו חורשות והאתונות היו רועות על ידיהם א"ר חמא בר חנינא נעשה לו דוגמא מעין עולם הבא כמה דאת אומר ונגש חורש בקוצר וגו' (עמוס ט' י"ג). [ותפול שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב] (שם שם ט"ו) א"ר אבא בר כהנא יוצאות מכפר קרנים והולכות את כל האובלים כולם וכיון שהגיעו למגדל צבעייא מתו שם: [ואמלטה רק אני לבדי] (שם) אמר ר' אחא רק מיעוט משובר ומלוקה היה א"ר יודן (נמלטה) [ואמלטה] רק אני לבדי להגיד לך אף הוא כיון שהגיד בשורתו מיד הוא מת הדא הוא דכתיב עוד זה מדבר וזה בא (שם שם י"ז): ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים וגו' (שם שם) כיון ששמע איוב כן התחיל מגייס עליהם חיילותיו למלחמה הדא הוא דכתיב אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחיתני ואדום לא אצא פתח (שם ל"א ל"ד) אמר איוב אומה זו בזויה מכל אומות היא ארץ כשדים זה העם לא היה וגו' (ישעיה כ"ג י"ג) ולואי לא היה סבור ליתן אימתו עלי וכיון שאמר לו אש אלקים נפלה מן השמים (איוב א' ט"ז) [אמר] אם מן השמים הוא מה אני יכול לעשות מיד ואדום לא אצא פתח ואחר כך ויקח לו חרס וגו' (שם ב' ח'). אף מחלון וכליון מתחילה מתו סוסיהם וגמליהם וחמוריהם ואח"כ מת הוא וימת אלימלך איש נעמי (רות א' ג') ואחר כך מתו שני בניו וימותו גם שניהם וגו' (שם שם ה') (ואח"כ מתה היא): ואף בנגעים הבאים על אדם כן בתחילה הוא מתחיל בביתו אם חזר בו טעונים (בו) חליצה וחלצו את האבנים (ויקרא י"ד מ') אם לא חזר בו טעונים נתיצה ונתץ את הבית (שם שם מ"ה) ואחר כך הוא מתחיל בבגדיו אם חזר בו טעונים קריעה וקרע אותו מן הבגד או מן העור וגו' (שם י"ג נ"ו) ואם לא חזר בו טעונים שריפה ושרף את (הבית) [הבגד] (שם שם ל"ב) ואח"כ הוא מתחיל בגופו אם חזר בו ובא אשר לו הבית (שם י"ד ל"ה) ואם לאו בדד ישב וגו' (שם י"ג מ"ו): ובמצרים כן בתחילה נגעה מדת הדין בממונם ויך את גפנם ותאינתם (תהלים ק"ה ל"ג) ויסגר לברד בעירם (שם ע"ח מ"ח) ואחר כך ויך כל בכור במצרים (שם שם נ"א) ר' לוי בר זכריה בשם ר' ברכיה בטכסיסי מלכים בא עליהם בתחלה סכר אמת המים שלהם דם ואח"כ הביא עליהם קלנים צפרדעים ואחר כך ירה עליהם חיצים כינים ואח"כ הביא עליהם לגיונות ערוב ואחר כך נתן להם דורמסיות דבר כבד מאד ואח"כ רמה בהם נפט שחין ואחר כך השליך אבני בליסטרא ברד ואח"כ העמיד עליהם כובשים ארבה ואחר כך (חבשו) [חבשן] בפילקיות חושך ואח"כ הוציא הגדול גדול שבהם והרגו מכות בכורות בחצות הלילה ר' לוי חתניה דר' זכריה בשם ר' ברכיה כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר (ישעיה כ"ג ה') א"ר אליעזר כל צור מלא בצור המדינה הכתוב מדבר וכל צר חסר במקרא ברומי הרשעה הכתוב מדבר ר' לוי בשם ר' חמא בי רבי חנינא מי שפרע מן הראשונים הוא יפרע מן האחרונים מה מצרים דם אף אדום כן דכתיב ונתתי מופתים בשמים וארץ דם ואש (יואל ג' ג') מה מצרים צפרדע אף אדום כן קול שאון מעיר (ישעיה ס"ו ו') מה מצרים שחין אף אדום המק בשרו וגו' (זכריה י"ד י"ב) מה מצרים ערוב אף אדום וירשוה קאת וגו' (ישעיה ל"ד י"א) מה מצרים כינים אף אדום ונהפכו נחליה לזפת (שם שם ט') מה מצרים דבר [וברד] אף אדום ונשפטתי אתו בדבר ובדם [וגשם שוטף ואבני אלגביש] (יחזקאל ל"ט כ"ב) מה מצרים ארבה אף אדום אמור לצפור כל כנף וגו' (שם ל"ט י"ז) מה מצרים חושך אף אדום חשך ונטה עליו קו תהו (ישעיה ל"ד י"א) מה מצרים נטל הגדול שבהם והרגו אף אדום כן וירד (ראימות) [ראמים עמם] (שם שם ז') רומיים עמם [אמר] ר' אחא בר כהנא חשך ואפילה שמשו במצרים שלשת ימים אבל תהו ובהו לא שמשו בעולם הזה והיכן עתידים לשמש בכרך גדול של רומי ונטה עליה קו תהו ואבני בהו (שם) ורבנן אמרי אומות העולם שלא קבלו את התורה שניתנה מתוך החשך עליהם הוא אומר כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים (שם ס' ב') אבל ישראל שקיבלו את התורה שניתנה מתוך החשך עליהם הוא אומר ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה (שם):