פסיקתא דרב כהנא כב ה

ה[עריכה]

בעשרה מקומות נקראו ישר' כלה שש על ידי שלמה ושלש על ידי ישעיה ואחת על ידי ירמיה שש על ידי שלמה אתי מלבנון כלה (שה"ש ד ח) ליבבתיני אחותי כלה (שם ט) מה יפו דודיך אחותי כלה (שם י) נפת תטפנה שפתותיך כלה (שם יא) גן נעול אחותי כלה (שם יב) באתי לגני אחותי כלה (שם ה א) ושלש על ידי ישעיה כי כולם כעדי תלבשי ותקשרם ככלה (ישעיה מט יח) והדין כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה (שם סא י) ומשוש חתן על כלה (שם סב ה) ואחת על ידי ירמיה קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה (ירמיה לג יא) וכנגדן לבש הקב"ה עשרה לבושין ביום ביריתו של עולם הלבוש הראשון שלבש הקב"ה של הוד והדר היה שנ' הוד והדר לבשת (תהלים קד א) הלבוש השיני שלבש הקב"ה ליפרע מדור המבול של גאות היה שנ' י"י מלך גאות לבש (שם צג א) הלבוש השלישי שלבש הקב' ליתן תורה לישר' של עוז היה שנ' לבש י"י עוז התאזר (שם) הלבוש הרביעי שלבש הקב"ה ליפרע ממלכות בבל לבן היה שנ' לבושיה כתלג חיור (דניאל ז ט) הלבוש החמישי שלבש הקב"ה ליפרע ממלכות מדי של נקמה היה שנ' וילבש בגדי נקם תלבושת ויעט כמעיל קנאה (ישעיה נט יז) הרי תריי הלבוש השביעי שלבש הק' ליפרע ממלכות יוון של צדקה היה שנ' וילבש צדקה כשירין וכובע ישועה בראשו (שם) הרי תריי הלבוש התשיעי שעתיד הקב"ה ללבוש ליפרע ממלכות אדום אדום הוא שנ' מדוע אדם ללבושיך (שם סג ב) הלבוש העשירי שעתיד הקב"ה ללבוש ליפרע מגוג ומגוג הדור הוא שנ' זה הדור בלבושו (שם א) אמרה כנסת ישר' לפני הקב"ה מכל לבושין אין לך נאה כזה שנ' זה הדור בלבושו (שם): כי כארץ תוציא צמחה (ישעיה סא יא) ר' פנחס ור' חלקיה בש"ר סימון כאיניש דאמ' ליה לחבריה קודשא בריך הוא יצמח לך זכו בדינך וראו גוים צדקך (שם סב ב) א"ר לוי לפי שבעולם הזה כל מי שהוא מפרש שמו של הב"ה חייב מיתה שנאמ' ונוקב שם י"י מות יומת (ויקרא כד טז) כך לעתיד לבא כל מי שהוא מפרש שמו של ירושלם חייב מיתה שנאמ' וקורא לך שם חדש וגו' (ישעיה סב ב) א"ר לוי ששה דברים עתיד הב"ה לחדש לעתיד לבא ואלו הן שמים וארץ ולב ורוח ושמו של משיח ושמה של ירושלם שמים וארץ מניין כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה (שם סה יז) ולב ורוח מניין ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה (יחזקאל לו כו) ושמו של משיח מניין יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו (תהלים עב יז) ושמה של ירושלם מניין וקורא לך שם חדש (ישעיה סב ב) א"ר לוי טובי דקרתא דשמה כשם מלכא ושם מלכא כשם אלהא דשמה כשם מלכא ושם העיר מיום י"י שמה (יחזקאל מח לד) ושם מלכא כשם אלהא בימיו תושע יהודה וישראל (ירמיה כג ו) חסלת שוש אשיש: