פסיקתא דרב כהנא כב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א[עריכה]

כת' הלא אתה תשוב תחיינו (תהלים פה ז) א"ר אחא עמך ועירך ישמחו בך ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים וג' (בראשית כא ו) ר' יודן ר' סימון ר' חנין ר' שמואל בר יצחק ראובן בחדוה שמעון מה איכפת ליה שהרי שרה אמנו אומרת כל השומע יצחק לי (שם) אלא מלמד כיון שילדה שרה אימנו את יצחק כל העקרות נתפקדו כל החרשים נתפקחו וכל הסומים נתפתחו וכל האילמים ניתרפו וכל השוטים נשתפו והיו הכל אומ' הילווי שתפקד שרה אימנו פעם שנייה שניפקד עמה ר' ברכיה בשם ר' לוי להוסיף על המאורות נאמר כאן עשיה ויעש י"י לשרה כאשר דבר (בראשית כא א) ונאמר להלן ויעש אלהים את שני המאורות (שם א טז) מה עשייה שנ' להלן ליתן אורה לעולם אף עשייה שנאמרה כן ליתן אורה לעולם נאמר כן עשה ונאמ' להלן והנחה למדינות עשה (אסתר ב יח) מה עשה אמורה להלן ליתן דירייה לעולם אף עשיה האמורה כאן ליתן דירייה לעולם ר' ברכיה בשם ר' לוי את מוצא כיון שילדה אימנו שרה את יצחק היו אומות העו' אומ' חס ושלום לא ילדה שרה את יצחק אלא הגר שפחת שרה היא ילדה אותו מה עשה הקב"ה ייבש דדי נשותיהם של אומות העולם והיו מטרונות שלהם באות ומנשקות עפר רגליה של שרה ואומרות לה עשי מצוה והניקי בנינו והיה אבינו אברהם או' לשרה שרה אין זו שעה של הצניע קדשי שמו של הקב"ה ושבי בשוק והניקי בניהם הד"ה דכת' הניקה בנים שרה (בראשית כא ז) בן אין כת' כן אלא בנים והלא הדברים קל וחומ' מה אם בשר ודם שבאת לו שמחה שמח ומשמח את הכל כשיבוא הק' לשמח את ירושלם על אחת כמה וכמה שוש אשיש בי"י (ישעיה סא י):