פסיקתא דרב כהנא יב טז

מה כת' למעלה מן העינין, פרשת יתרו, מה שהוא מלמד את משה, שנ' ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל וגו' (שמות יח:כא), ואחר כך בחדש השלישי, אמר שלמה, לב יודע מרת נפשו (משלי יד:י), לפיכך, ובשמחתו לא יתערב זר (שם). אמ' הקב"ה ישר' היו משועבדים בטיט ובלבנים במצרים ויתרו יושב בתוך ביתו השקט ובטח ובא לראות בשמחת התורה עם בניי, לפיכך, וישלח משה את חותנו (שמות יח:כז), ואח' כך בחדש השלישי וג' (שם יט:א). ד"א למה כן, דרש משה מקל וחומר, אמ' ומה אם מצוה אחת כשבא הקב"ה ליתן את מצות הפסח אמר כל בן נכר לא יאכל בו (שם יב:מג), עכשיו שהוא בא ליתן את כל התורה לישר' יהא יתרו כאן ויראה אתנו. לפיכך וישלח משה את חותנו וגו' (שם יח:כז), ואח' כך בחדש השלישי (שם יט:א).