פסיקתא דרב כהנא יב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



ט.    [ עריכה ]

ט[ט] לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר (משלי יד:י). א"ר יונתן למה אדם מריח ריח גפרית ונפשו סולדת לאחריה, שהנפש יודעת שהיא נידונת בה. ומה טעמ', ימטר על רשעים פחים אש וגפרית (תהלים יא:ו). ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן כדיפלופוטירין של אחר המרחץ. ד"א לב יודע מרת נפשו (משלי שם), אילו ישר'. ובשמחתו לא יתערב זר (משלי שם), זה יתרו, וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו (שמות יח:כז). מה כת' בתריה, בחדש השלישי (שם יט:א).