פסיקתא דרב כהנא יב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



ג.    [ עריכה ]

ג[ג] ר' יצח' פתח סמכוני באשישות וג' (שה"ש ב:ה).

סמכוני באשישות, בשתי אישות, באישו של אברהם, ובאישו של חנניה מישאל ועזריה.

ד"א סמכוני באשישות, בשתי אישות, באישו של מוריה, ובאישו של סנה.

ד"א סמכ' באש', אילו הלכות המאוששות.

רפדוני בתפוחים (שם), אילו דברי תורה שריחן טוב כתפוחים.

כי חולת אהבה אני (שם), א"ר יצח' בראשו' היתה הפרוטה מצויה, היה אדם מתאוה דבר משנה ודבר תלמוד, ועכשיו שאין פרוטה מצויה, וביותר שאנו חולים מן המלכיות, אדם מתאוה לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה.

ד"א כי חולת אהבה אני (שם), א"ר לוי לבן מלך שעמד מחליו, א' פידגוגו ילך לו לאסכלי, אמ' המלך עדיין לא בא זיוו של בני מחליו והוא הולך לו לאיסכלי, אלא יתעדן בני שנים שלשה חדשים במאכל ובמשתה ואחר כך הוא הולך לאסכלי. כך כיון שיצאו ישר' ממצרים היו ראויין לקבל את התורה, והיו בהם בעלי מומין משיעבוד טיט ולבינים, אמ' הקב"ה עדיין לא בא זיוון של בניי משיעבו' טיט ולבינים והן מקבלין את התורה, אלא יתעדנו בניי שנים שלשה חדשים בבאר ובמן ובשליו, ואחר כך מקבלין את התורה. אמתיי, בחדש השלישי (שמות יט:א).