מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
- תושב ושכיר לא־יאכל־בו
- תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו
- תרם ידך על־צריך וכל־איביך יכרתו
- תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת־רגליו
- תמותת רשע רעה ושנאי צדיק יאשמו
- תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו
- תהום־אל־תהום קורא לקול צנוריך כל־משבריך וגליך עלי עברו
- תשיבנו אחור מני־צר ומשנאינו שסו למו
- תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו
- תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו
- תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו־למו
- תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו
- תפלה לעני כי־יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו
- תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו
- תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנתיו
- תחת כי־שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו
- תועבת יהוה שפתי־שקר ועשי אמונה רצונו
- תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על־אפניו
- תבוא בכלח אלי־קבר כעלות גדיש בעתו
- תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו
- תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו
- תהי נא אזנך־קשבת ועיניך פתוחות לשמע אל־תפלת עבדך אשר אנכי מתפלל לפניך היום יומם ולילה על־בני ישראל עבדיך ומתודה על־חטאות בני־ישראל אשר חטאנו לך ואני ובית־אבי חטאנו
- תחת בנו אוריאל בנו עזיה בנו ושאול בנו
