פסוק המתחיל ומסתיים באות ש כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
  • שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את־מתך איש ממנו את־קברו לא־יכלה ממך מקבר מתך
  • ששת ימים תעבד ועשית כל־מלאכתך
  • שמור את־יום השבת לקדשו כאשר צוך יהוה אלהיך
  • ששת ימים תעבד ועשית כל־מלאכתך
  • שמור תשמרון את־מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך
  • שמר ושמעת את כל־הדברים האלה אשר אנכי מצוך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד־עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני יהוה אלהיך
  • שא נא לפשע אמתך כי עשה־יעשה יהוה לאדני בית נאמן כי־מלחמות יהוה אדני נלחם ורעה לא־תמצא בך מימיך
  • שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך
  • שאי־עיניך על־שפים וראי איפה לא שגלת [שכבת] על־דרכים ישבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך
  • שאי [שאו] עיניכם וראי [וראו] הבאים מצפון איה העדר נתן־לך צאן תפארתך
  • שכנתי [שכנת] על־מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך
  • שש־ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך
  • שחתך ישראל כי־בי בעזרך
  • שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך
  • שמעו־נא את אשר־יהוה אמר קום ריב את־ההרים ותשמענה הגבעות קולך
  • שבעת קלון מכבוד שתה גם־אתה והערל תסוב עליך כוס ימין יהוה וקיקלון על־כבודך
  • שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך
  • שובו לבצרון אסירי התקוה גם־היום מגיד משנה אשיב לך
  • שובה יהוה חלצה נפשי הושיעני למען חסדך
  • שמרה נפשי והצילני אל־אבוש כי־חסיתי בך
  • שמע קול תחנוני בשועי אליך בנשאי ידי אל־דביר קדשך
  • שלח־אורך ואמתך המה ינחוני יביאוני אל־הר־קדשך ואל־משכנותיך
  • שמעי־בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך
  • שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן־שמך
  • שמרה נפשי כי־חסיד אני הושע עבדך אתה אלהי הבוטח אליך
  • שת [שתה] עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך
  • שובה יהוה עד־מתי והנחם על־עבדיך
  • שפך בוז על־נדיבים ויתעם בתהו לא־דרך
  • שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך
  • שמרתי פקודיך ועדתיך כי כל־דרכי נגדך
  • שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי בית יהוה נלך
  • שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך
  • שמע בני מוסר אביך ואל־תטש תורת אמך
  • שתה־מים מבורך ונזלים מתוך בארך
  • שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך
  • שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך
  • שמע־אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך
  • שמע לאביך זה ילדך ואל־תבוז כי־זקנה אמך
  • שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך