מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
- שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרו
- שבעת ימים יכפרו את־המזבח וטהרו אתו ומלאו ידו [ידיו
- שלח חשך ויחשך ולא־מרו את־דברוו [דברו
- שתים עשרה שנה עבדו את־כדרלעמר ושלש־עשרה שנה מרדו
- שה תמים זכר בן־שנה יהיה לכם מן־הכבשים ומן־העזים תקחו
- ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה־בו
- שבעת ימים תקריבו אשה ליהוה ביום השמיני מקרא־קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה עצרת הוא כל־מלאכת עבדה לא תעשו
- שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו
- שמענו גאון־מואב גא מאד גאותו וגאונו ועברתו לא־כן בדיו
- שמעו אלי ידעי צדק עם תורתי בלבם אל־תיראו חרפת אנוש ומגדפתם אל־תחתו
- שפעת גמלים תכסך בכרי מדין ועיפה כלם משבא יבאו זהב ולבונה ישאו ותהלת יהוה יבשרו
- שמעו דבר־יהוה החרדים אל־דברו אמרו אחיכם שנאיכם מנדיכם למען שמי יכבד יהוה ונראה בשמחתכם והם יבשו
- שובו בנים שובבים ארפה משובתיכם הננו אתנו לך כי אתה יהוה אלהינו
- שמעו־נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו
- שמנו עשתו גם עברו דברי־רע דין לא־דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו
- שפך חמתך על־הגוים אשר לא־ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי־אכלו את־יעקב ואכלהו ויכלהו ואת־נוהו השמו
- שמעו דבר־יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו
- שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם־המלך יהוה צבאות שמו
- שמענו גאון־מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו
- שבעת ימים תעשה שעיר־חטאת ליום ופר בן־בקר ואיל מן־הצאן תמימים יעשו
- שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו
- שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו
- שמעו־נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל־הישרה יעקשו
- שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו
- שוא ידברו איש את־רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו
- שלח ידיו בשלמיו חלל בריתו
- שמע תפלה עדיך כל־בשר יבאו
- שירו לאלהים זמרו שמו סלו לרכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו
- שפך חמתך אל־הגוים אשר לא־ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו
- שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו
- שפטו־דל ויתום עני ורש הצדיקו
- שיתמו נדיבמו כערב וכזאב וכזבח וכצלמנע כל־נסיכמו
- שובנו אלהי ישענו והפר כעסך עמנו
- שסהו כל־עברי דרך היה חרפה לשכניו
- שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל־ימינו
- שתולים בבית יהוה בחצרות אלהינו יפריחו
- שירו ליהוה ברכו שמו בשרו מיום־ליום ישועתו
- שמחו צדיקים ביהוה והודו לזכר קדשו
- שם אניות יהלכון לויתן זה־יצרת לשחק־בו
- שירו־לו זמרו־לו שיחו בכל־נפלאותיו
- שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו
- שמו אדון לביתו ומשל בכל־קנינו
- שלח משה עבדו אהרן אשר בחר־בו
- שיר המעלות אשרי כל־ירא יהוה ההלך בדרכיו
- שיר המעלות זכור־יהוה לדוד את כל־ענותו
- שעמדים בבית יהוה בחצרות בית אלהינו
- שלח אתות ומפתים בתוככי מצרים בפרעה ובכל־עבדיו
- שבשפלנו זכר לנו כי לעולם חסדו
- שש־הנה שנא יהוה ושבע תועבות [תועבת] נפשו
- שמעו מוסר וחכמו ואל־תפרעו
- שפתי צדיק ירעו רבים ואוילים בחסר־לב ימותו
- שחר טוב יבקש רצון ודרש רעה תבואנו
- שמר פיו ולשונו שמר מצרות נפשו
- שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו
- שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו
- שנאיך ילבשו־בשת ואהל רשעים איננו
- שמעו־נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו
- שעה מעליו ויחדל עד־ירצה כשכיר יומו
- שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו
- שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו
- שלח לחמך על־פני המים כי־ברב הימים תמצאנו
- שלם בנו מבשם בנו משמע בנו
- שמעא בנו חגיה בנו עשיה בנו
- שירו לו זמרו־לו שיחו בכל־נפלאתיו
- שירו ליהוה כל־הארץ בשרו מיום־אל־יום ישועתו
