מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
- קומה יהוה אל נשא ידך אל־תשכח עניים [ענוים
- קח את־הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם
- קח את־המטה והקהל את־העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל־הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן־הסלע והשקית את־העדה ואת־בעירם
- קם קדש את־העם ואמרת התקדשו למחר כי כה אמר יהוה אלהי ישראל חרם בקרבך ישראל לא תוכל לקום לפני איביך עד־הסירכם החרם מקרבכם
- קָרְאוּ צוֹם וְהֹשִׁיבוּ אֶת־נָבוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם
- קרא בגרון אל־תחשך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם
- קוריהם לא־יהיו לבגד ולא יתכסו במעשיהם מעשיהם מעשי־און ופעל חמס בכפיהם
- קול על־שפיים נשמע בכי תחנוני בני ישראל כי העוו את־דרכם שכחו את־יהוה אלהיהם
- קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את־ערי יהודה שממה מעון תנים
- קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם
- קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן כי־שדד יהוה את־מרעיתם
- קרא אלי ואענך ואגידה לך גדלות ובצרות לא ידעתם
- קח בידך אבנים גדלות וטמנתם במלט במלבן אשר בפתח בית־פרעה בתחפנחס לעיני אנשים יהודים
- קולה כנחש ילך כי־בחיל ילכו ובקרדמות באו לה כחטבי עצים
- קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים
- קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל־תוך כור לפחת־עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם
- קול יהוה על־המים אל־הכבוד הרעים יהוה על־מים רבים
- קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני־נבל כל־היום
- קומה אלהים שפטה הארץ כי־אתה תנחל בכל־הגוים
- קדם ידעתי מעדתיך כי לעולם יסדתם
- קל־הוא על־פני־מים תקלל חלקתם בארץ לא־יפנה דרך כרמים
- קרות בתינו ארזים רחיטנו [רהיטנו] ברותים
- קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי־בקשו אכל למו וישיבו את־נפשם
- קניתי עבדים ושפחות ובני־בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם
מענדלוין (שיחה) 19:44, 15 בדצמבר 2019 (IST)
