פסוק המתחיל ומסתיים באות ק ו
מראה
- קוּם רֵד לִקְרַאת אַחְאָב מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן הִנֵּה בְּכֶרֶם נָבוֹת אֲשֶׁר־יָרַד שָׁם לְרִשְׁתּו
- קומי שאי את־הנער והחזיקי את־ידך בו כי־לגוי גדול אשימנו
- קח מאתם והיו לעבד את־עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל־הלוים איש כפי עבדתו
- קרב אתה ושמע את כל־אשר יאמר יהוה אלהינו ואת תדבר אלינו את כל־אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו
- קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו
- קרבו אלי שמעו־זאת לא מראש בסתר דברתי מעת היותה שם אני ועתה אדני יהוה שלחני ורוחו
- קול שאון מעיר קול מהיכל קול יהוה משלם גמול לאיביו
- קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת־בנותיכם תנו לאנשים ותלדנה בנים ובנות ורבו־שם ואל־תמעטו
- קחנו ועיניך שים עליו ואל־תעש לו מאומה רע כי אם כאשר ידבר אליך כן עשה עמו
- קומו עלו אל־גוי שליו יושב לבטח נאם־יהוה לא־דלתים ולא־בריח לו בדד ישכנו
- קול נסים ופלטים מארץ בבל להגיד בציון את־נקמת יהוה אלהינו נקמת היכלו
- קדשו עליה גוים את־מלכי מדי את־פחותיה ואת־כל־סגניה ואת כל־ארץ ממשלתו
- קחו עמכם דברים ושובו אל־יהוה אמרו אליו כל־תשא עון וקח־טוב ונשלמה פרים שפתינו
- קרבו רדפי זמה מתורתך רחקו
- קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו
- קסם על־שפתי־מלך במשפט לא ימעל־פיו
- קח־בגדו כי־ערב זר ובעד נכריה חבלהו
- קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו
- קול־פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו
- קלים היו רדפינו מנשרי שמים על־ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו