מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
- עד־יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל [והכרמל] ליער יחשב
- עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה [נצתו] מבלי ישב
- עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב
- על־מצרים ועל־יהודה ועל־אדום ועל־בני עמון ועל־מואב ועל כל־קצוצי פאה הישבים במדבר כי כל־הגוים ערלים וכל־בית ישראל ערלי־לב
- עד־אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב
- עוכר ביתו ינחל־רוח ועבד אויל לחכם־לב
- עבד אדמתו ישבע־לחם ומרדף ריקים חסר־לב
- עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב
- על־שדה איש־עצל עברתי ועל־כרם אדם חסר־לב
- עצמותיו מלאו עלומו [עלומיו] ועמו על־עפר תשכב
- עורי שחר מעלי ועצמי־חרה מני־חרב
- על־אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי־רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב
- עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב
- עד־כסף ככרין מאה ועד־חנטין כרין מאה ועד־חמר בתין מאה ועד־בתין משח מאה ומלח די־לא כתב
מענדלוין (שיחה) 19:35, 15 בדצמבר 2019 (IST)
